מרכז גלקסית שביל החלב הוא שכונה צפופה ולא תמיד רגועה. כך עולה מתצלום שצילם טלסקופ החלל צ’אנדרה של נאס”א המצלם בתחום קרינת ה-X. בנוסף לחור שחור על-מאסיבי במרכז, האיזור מלא בכל הסוגים האפשריים של גופים שמימיים המשפיעים ומושפעים זה מזה.
בתמנת הרנטגן החדשה רואים שלושה צבירי כוכבים מאסיביים. הקשתות (למעלה במרכז), החמישיה (למעלה מימין) ואת צביר הכוכבים GC – ראשי תיבות של GALACTIC CENTER – מרכז הגלקסיה (למטה באמצע), השוכן ליד החור השחור העצום המכונה בשם סאגיטריוס A* (הכוכבית היא חלק מהשם). הכוכבים המאסיביים בצבירים הללו יכולים להיות בעצמם בהירים מאוד, כאשר הרוח הנושבת מפני השטח שלהם מתנגשת עם הרוח מכוכב המקיף אותם.
הכוכבים בצבירים הללו משחררים כמויות אנרגיה גדולות, כאשר הם מגיעים לסוף חייהם ומתפוצצים כסופרנובות, דבר שבתורו, מחמם את החומר הבינכוכבי. הכוכבים שבקרבת מרכז הגלקסיה פולטים קרינת X ככוכבים מתים – בצורת כוכבי נויטרון או חורים שחורים במערות כוכבים כפולים – ונראים אף הם קנקודות בוהקות בתחום ה-X בצילומי צ’אנדרה.
בעוד כוכב אינדיבידואלי בצבירים הללו חווים חיים פעילים ומעניינם, הצבירים עצמם מגיבים עם דיירים אחרים בשכונת מרכז הגלקסיה. כך לדוגמה, צבירי הכוכבים ניתכים בפני ענני גז מולקולרי קרים ודחוסים יותר. התגשויות עצומות אלה בין הצבירים וענני הגז עשויים לגרום לפרופרציה גדולה יחסית של יותר כוכבים מאסיביים מאשר כוכבים בעלי מסה קטנה במרכז הגלקסיה, בהשוואה לשכונה שקטה יותר. ההתנגשויות עשויות להסביר כמה מהנקודות המטושטשות בתצלום של צ’נאדרה.
במשך כמה שנים, כ-2 מיליון שניות מזמן התצפית של צ’אנדרה הוקדשו לחקר מרכז הגלקסיה. תמונה זו מייצגת מיליון שניות מתוך זמן זה ומכסה איזור של 168 על 130 שנות אור. בתמונה זו הצבעים אדום, ירוק וכחול מייצגים קרני X נמוכות, בינוניות ובעלות אנרגיה גבוהה בהתאמה.
