בנק דנ”א שבו יאוחסן מידע גנטי על אסירים הוא רק אחד הרעיונות הנידונים כיום. פרופ' מישל רבל מספר על כיווני מחקר עתידיים ועל סוגיות שנויות במחלוקת
טלי טנר, הארץ 29/6/03
הגנים (למעלה) שמהם מופקים חלבונים המוחדרים לגוף כתרופה לטיפול בטרשת נפוצה. תצלום: מכון ויצמן
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/bankdna290603.html
ביוטכנולוגיה – השימוש במערכות חיים כדי לייצר מוצרים לרפואה, מזון וסביבה – הוא תחום הנושא מסר של תקווה, אומר פרופ' מישל רבל מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה בשנת 1999 והמדען הראשי של חברת “אינטרפארם”. התחום, המשלב את מדעי המתמטיקה והמחשב עם מדעי החיים, מאפשר התקדמות מחקרית גדולה.
כיום, מוסיף פרופ' רבל, אנו מתחילים לקצור את הפירות מהגל הראשון של המחקרים בביוטכנולוגיה, שהחל בשנות ה-.80 המחקרים ההתחלתיים הללו עסקו בבידודם של גנים ובייצורו של חלבון שמוחדר לגוף ופועל כתרופה. כיום קיימות בשוק כמה תרופות הפועלות על פי עקרונות אלו, לדוגמה תרופה לטיפול בטרשת נפוצה.
הגל השני של המחקרים התחיל בעקבות פענוח הגנום האנושי. ישנו ניסיון למצוא את הקשר שבין שינוי גנטי באוכלוסייה מסוימת ובין מחלות. לדוגמה: נמצא כי גנים בעלי צורה מסוימת מגבירים את הסיכון לסכיזופרניה, גנים אחרים שהשתנו מגבירים את הסיכון ללקות בסרטן השד. נעשה איפוא ניסיון לפתח תרופות שיטפלו בחלבון הגנטי עצמו הגורם לשינוי, עוד לפני התפתחות המחלה. פרופ' רבל אומר כי ייתכן שכבר בעשור הבא יוכלו אנשים לפנות לרופא ולעבור מיפוי גנטי, ואם יימצא כי יש להם נטייה גנטית ללקות במחלה מסוימת – יוכלו לקחת תרופה שתשנה את הגן הבעייתי.
כיוון מחקרי נוסף שעודנו בתחילתו הוא הפרמקוגנומיקה – התאמה של התרופה לחולה על ידי בדיקה גנטית. תרופות מביאות לתוצאות שונות אצל אנשים שונים, מציין פרופ' רבל; בין היתר מתפתחות תופעות לוואי היכולות גם לגרום מוות. שיעור החולים המתים בגלל תופעות לוואי הוא גבוה. בעתיד, על ידי מיפוי גנטי, אפשר יהיה לאבחן מראש אילו אוכלוסיות של חולים יגיבו היטב לתרופה ואילו לא.
כיוון אחר, המעורר עניין ותשומת לב רבה, הוא השימוש בתאי גזע עובריים. בטכנולוגיה זו מקווים להשתמש לרפואה מתקנת. לדברי פרופ' רבל, התמיינות של תאי גזע עובריים לרקמות שונות והשתלתם בחולים תאפשר התקדמות משמעותית בריפוי מחלות שלחלקן עוד לא נמצא מרפא, דוגמת השתלת תאים במוחם של חולי אלצהיימר, או כתחליף לתאי לבלב פגומים בחולי סוכרת. עד כה הצליחו לייצר תאי גזע עובריים של עכבר, המייצרים אינסולין ויכולים לרפא את מחלת הסוכרת. בעתיד אפשר יהיה לייצר תאי שריר לב, להשתילם ולמנוע התקפי לב.
השלב הבא בתחום זה יהיה מעבר מריפוי רקמות פשוטות לריפוי של איברים. בניסוי שנעשה בעכברים הצליחו להשתיל תאי גזע שהתמיינו ונהפכו לתאי כליה. נעשים גם מחקרים המנסים לבדוק אפשרות לשחזור חלק מתאי העצב בחוט השדרה אצל פגועי תאונות דרכים.
הרבה שאלות אתיות מתעוררות בעקבות ההתפתחות המחקרית הזאת, אומר פרופ' רבל, המכהן גם כיו”ר הוועדה לביו-אתיקה. אין לשכוח כי גנים מעידים על נטייה בלבד ואין הכתבה גנטית. גם אדם שהוא בעל גן שעשוי לגרום מחלה מסוימת לא בהכרח יפתח אותה. גם עניין הסביבה – כמו אורח חיים ותזונה – הוא משמעותי. קיים חשש כי מיפוי גנטי של עוברים יגרום להורים לבחור את מין הילוד או לעסוק בייצורו של תינוק אידיאלי מבחינה גנטית. גם שימוש בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר הוא בעייתי.
בנוסף לכך ישנה שאלה של זכויות אזרח ופלישה לפרטיות – האם המידע הגנטי של אדם יכול להילקח ללא הסכמתו? פרופ' רבל מספר על הצעה שנידונה בימים אלה, בדבר הקמתו של בנק דנ”א שבו יאוחסן מידע גנטי על אסירים שריצו תקופת מאסר של יותר משלוש שנים. אם יבוצע פשע, יפנו למאגר כדי לנסות לבדוק אם יש התאמה גנטית. סוגיות אלו ואחרות מתבררות בד בבד עם התקדמות המחקר.
הדוגמה של איסלנד
השימוש באוכלוסיות קטנות, מבודדות ובעלות מבנה גנטי הומוגני יחסית, מוגדר על ידי גנטיקאים כאמצעי נוח לזיהוי גנים. שני המיזמים המסחריים הבולטים בכך הם של “דה-קוד”, חברה שנטלה דגימות דנ”א מכל תושבי איסלנד, 278 אלף אזרחים, יחד עם אילנות היוחסין שלהם ונתוניהם הרפואיים, ומכרה את המידע לחברות תרופות. השנייה היא “איי-די ג'ין”, חברת גנומיקה ישראלית המנסה לדלות מידע מהדנ”א של יהודים-אשכנזים. לאחר שהמיזם פורסם ב”הארץ” התעוררה ביקורת קשה נגד החברה.
הדמיון היחידי בין שני המאגרים הללו לבין המאגר שבאוניברסיטת בן גוריון הוא במחקר הדנ”א של אוכלוסיות סגורות וקטנות. אולם דגימות הדנ”א בבן גוריון נאספו בהדרגה, במשך כעשור. הדגימות נאספו כל פעם ממשפחה אחת בעלת מחלה תורשתית, במטרה למצוא את הגנים למחלות השכיחות בה, ולא כדי לנצלן מראש לתועלת כלל האוכלוסייה. בעוד שמטרתן העיקרית של חברות פרטיות היא הפקת רווחים, מטרת החוקרים מבן גוריון היא לדבריהם קודם כל להיטיב עם החולים. כיום אין כוונה למסחר את הדגימות שנאספו.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~579131565~~~48&SiteName=hayadan
