מעבדות יבמ בחיפה יובילו מיזם של האיחוד האירופי

למנהל התיאום של הפרוייקט מונה ד”ר דניאל גייסט ממעבדות יבמ בחיפה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/ibmhaifa270204.html

מעבדות המחקר של יבמ בחיפה יהיו שותף מרכזי במיזם של האיחוד האירופי, לפיתוח מתודולוגיה לתכנון רכיבים ומערכות אלקטרוניות.

למנהל התיאום של הפרוייקט, הקרוי Prosyd , מונה ד”ר דניאל גייסט ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה.

ד”ר דניאל גייסט, קבע כי חשיבות הפרוייקט היא ביצירת תהליך שלם ומשולב של פיתוח ואימות שבבים אלקטרוניים, בניגוד לשיטה הנוכחית שבה תהליך הפיתוח נעשה בשפות שונות מתהליך אימות התכנון. מדובר בפרוייקט שאפתני, שיניב בטווח הארוך איכות גבוהה יותר של שבבים – ויאפשר לתעשיית המיקרואלקטרוניקה לנצל את אפשרויות השילוב של מספרים הולכים וגדלים של טרנזיסטורים על גבי שבב בודד. שיטות התכנון ואימות התכנון הנוכחיות מתקשות להתמודד עם שפע האפשרויות הנפתח עם הזינוק במספר הטרנזיסטורים על שבב ובמיוחד עם בדיקת אמינות התכנון.

תקציב הפיתוח הכולל של פרוייקט Prosyd עומד על 7 מיליון יורו, שמתוכם יבואו ארבעה מיליון מתקציב האיחוד האירופי. הפרוייקט יימשך שלוש שנים, ויכלול מאמץ פיתוח, הפצה והטמעה של הכלים והמתודולוגיות המפותחות במסגרתו, לכל רוחב התעשייה.
שותף ישראלי נוסף במיזם, בצד שורת חברות מסחריות וגופים מדעיים מאירופה, הוא מכון ויצמן, ברחובות.

פרוייקט Prosyd מיועד לשפר את יעילות פיתוח התוכנה ולהגביר את כושר התחרות של תעשיית המוליכים למחצה באירופה, באמצעות בניית תפיסת תכנות סטנדרטית, שתתמודד ביעילות עם אתגרי האיכות בתחום תכנון השבבים. המתודולוגיה הזאת תנחה את המהנדסים, ותשלב תהליכים וכלים לאורך כל מחזור הפיתוח, החל מהגדרת מפרט הדרישות, דרך התכנון עצמו ועד לשלב הבדיקות המהווה חלק מרכזי בתהליך.

הכלי המרכזי לביצוע המשימות השאפתניות האלה תהיה שפת תיאור מפרט הדרישות PSL, המבוססת על שפת “Sugar”, שפותחה במעבדות יבמ בחיפה. איגוד התקינה העולמי Accellera בחר לא מכבר בשפה הזאת כבסיס לתקן העתידי שיוגדר על ידי IEEE. שפת התיאור, שפותחה על ידי מדעני יבמ, מספקת כלים יעילים ואינטואיטיביים להגדרת מערכות. הפרוייקט הממומן על ידי תוכנית המסגרת השישית נועד לעודד אימוץ רחב היקף של הכלים האלה בעסקים וארגונים אירופיים. תפיסת התכנון החדשה הזאת תאפשר פיתוח מערכות אלקטרוניות באיכות גבוהה יותר, בתהליכים מהירים יותר, ותוך חיסכון בעלויות.

רשימת השותפים בפרוייקט כוללת חברות מסחריות, מרכזי פיתוח ומוסדות אקדמאיים ובכלל זה יבמ, אינפינאון, STMicroelectronics, אוניברסיטת גרץ באוסטריה, ITC-IRST – כמו גם את מכון ויצמן למדע, ברחובות.

ד”ר ירון וולפסטל, מנהל תחום טכנולוגיות אימות פורמאלי ובדיקה במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, שם פותחה שפת Sugar, מסביר כי ההתפתחות בתחום המיקרואלקטרוניקה מובילה לקראת שבבים הכוללים 109 שערים לוגיים (עשר בחזקה התשיעית טרנזיסטורים על גבי שבב בודד). Prosyd יפשט וימנע היווצרות בעיות בתהליך התכנון של מערכות גדולות כאלה, באמצעות שילוב ואיחוד היבטים רבים של תהליך הפיתוח, ובכלל זה הגדרת המערכת, תכנון, יישום ובדיקה – כדי למזגם ולנהל אותם באורח שיטתי בסביבה סטנדרטית אחת המבוססת על תפיסה אחת של הגדרות מתמטיות-פורמאליות, באמצעות שפת PSL. “התפיסה החדשה הזאת מאפשרת פיתוח מערכות אלקטרוניות באיכות גבוהה יותר, במחזור פיתוח קצר יותר ובמחיר נמוך יותר”, אומר ד”ר וולפסטל.

פרוייקט Prosyd יתמקד בפיתוח מתודולוגיה וכלים המבוססים על PSL, המיועדים לתכנון מערכות. שימוש בכלים האלה צפוי לאפשר לחברות המשתתפות בפרוייקט לשפר את פריון התכנון שלהם ב- 30% לפחות. בנוסף, צופות החברות האלה לשיפור באיכות המוצרים הסופיים, הנובעת מצמצום משמעותי של כשלים בתכנון המתגלים רק בשלב הבדיקות הסופי.

ד”ר דניאל גייסט ממעבדות יבמ בחיפה הוסיף כי מאות מהנדסים וסטודנטים בחברות ובמחלקות המחקר והפיתוח השותפות בפרוייקט נהנים כבר מגישה לסביבת PSL באמצעות כלי תכנון וקורסים אוניברסיטאיים המשלבים את עקרונות השפה הזאת. גייסט צופה כי העבודה המתבצעת בפרוייקט תכפיל את מספר המשתמשים האלה ותביא אותו לאלפים כבר בשנת 2005 – באורח שיקדם ויעמיד את PSL כמערכת סטנדרטית למשימות תענון כבר בעתיד הלא רחוק.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~778111308~~~57&SiteName=hayadan