מאת: מקס קפלן-זנטופ וד”ר עדי לוי, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
60 קילומטר מהחוף המערבי של תימן, מדינה שנמצאת כיום במלחמת אזרחים אכזרית, עוגנת מכלית אחסון ופריקת נפט בשם Safer. היא נמצאת שם מאז 2015, כאשר השתלטו עליה המורדים החות’ים, ארגון טרור שיעי-זיידי שנתמך על ידי איראן ושנלחם בממשלה בתימן. מאותו יום, לא עברה המכלית כל פעולות תחזוקה למניעת חלודה ופגיעות בגוף הספינה, וחוקרים הביעו חשש ממצבה המידרדר.
כעת, דו”ח חדש קובע שהמכלית קרובה יותר מתמיד למצב שבו הנפט המאוכסן בה יתחיל לדלוף – והתוצאות של תרחיש כזה יהיו הרות אסון לטבע ולאדם.
ים סוף הוא ביתם של לפחות 365 מיני אלמוגי אבן, בוני שונית ויותר מ-1,000 מיני דגים לאורך קו החוף שלו. שוניות האלמוגים שבו מסווגת כאחת מהמערכות האקולוגיות בעלות המגוון הביולוגי והיצרנות מהגבוהות בעולם. לא רק אורגניזמים ימיים תלויים בשוניות האלמוגים, גם אנשים. למעשה, כ-28 מיליון בני אדם החיים לאורך קו החוף ברחבי תימן, ערב הסעודית, ירדן, ג’בוטי, אריתריאה, סודן, מצרים וישראל תלויים במערכת האקולוגית העצומה של ים סוף כמקור למזון ולפרנסה.
ההכנסות השנתיות מתיירות הקשורות בים סוף מוערכות בכ-12 מיליארד דולר והשווי השנתי של ענף הדיג בים סוף מגיע לכ-230 מיליון דולר. מלבד לתפוקות כלכליות ישירות, למגוון הביולוגי העשיר שים סוף מכיל יש פוטנציאל להביא גם לפריצות דרך בתחום הרפואה באמצעות מציאת ומיצוי חומרי טבע פעילים. חומרים כאלה שימשו בשנים האחרונות לפיתוח תרופות אנטי-ויראליות ומעכבות גדילה של תאים סרטניים מספוגים ימיים בשוניות שבאיים הקאריביים.
אך מעבר לכל אלה, לשוניות האלמוגים תפקיד חשוב ביותר מבחינת ויסות ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה של כדור הארץ ומשום כך הן מכונות גם “יערות הגשם של הים”, אך כמו עמיתיהן מהיבשה, גם שוניות האלמוגים מאוימות ממגוון רחב של גורמים שמייצרת פעילות האדם כמו התחממות מי הים והחמצת האוקיינוסים (עלייה בחומציות המים) כחלק משינוי האקלים, עיור גובר ופיתוח ברצועות החוף, הזרמת שפכים וסחף אל הים וניצול יתר של משאבי הים לדיג, חקלאות ימית והפקת אנרגיה.
האלמוגים רגישים במיוחד לעלייה בטמפרטורת מי הים ומספיקה עליה של כמעלה אחת צלזיוס מעל לטמפרטורת המקסימום הממוצעת באותו אזור שתימשך לאורך מספר שבועות בכדי להוביל להלבנת האלמוגים (מצב בו האצות השיתופיות עוזבות את רקמת האלמוג ומותירות אותה שקופה כשהשלד הלבן של האלמוג נראה דרכה). במצב המולבן, האלמוגים חסרים את ספק האנרגיה המרכזי שלהם – האצות, וחלק משמעותי מאלמוגים אלו ימותו ואתם עלולה להתמוטט כל המערכת האקולוגית העשירה שנשענת עליהם.
בשנים האחרונות מתרחש בממוצע מדי שש שנים אירוע התחממות של מי הים המוביל להלבנת אלמוגים המונית – של 30 אחוז לפחות מכיסוי האלמוגים בשוניות ברחבי העולם הכרוכה בתמותה מסיבית של אלמוגים– לעומת פעם בכ-25 עד 30 שנים בעבר. כך ששוניות האלמוגים בעולם הן כיום מהמערכות האקולוגיות המאוימות ביותר בגלל משבר האקלים.
גרוע יותר מאסון אקסון ואלדז
כשבודקים את התרחישים השליליים ביותר של דליפה ממכלית הנפט Safer, ניתן להשוותו לאירוע דרמטי אחר: דליפת הנפט מהמכלית אקסון ואלדז באלסקה. באירוע זה דלפו ב-1989 260 אלף חביות נפט לים מול חופי אלסקה, זיהמו 1,300 קילומטרים של קו חוף והביאו למותם של מאות אלפי בעלי חיים ימיים. גם כעבור שלושים שנה ולאחר מאמצי ניקוי אינטנסיביים, באזורים מסוימים במפרץ הנסיך וויליאם שבאלסקה נשארו עדיין עקבות של נפט גולמי.
ל-Safer שבידי החות’ים יש קיבולת אחסון של כ-1.148 מיליון חביות נפט גולמי, יותר מפי 4 מהנפח של אקסון ואלדז. בנוסף, דליפה מאסיבית במהלך חודשי החורף תהיה הרסנית עוד יותר מכיוון שזרמי החורף יכולים להפיץ את הנפט למרחקים במעלה ים סוף באופן נרחב הרבה יותר.
“שוניות האלמוגים מתפרסות לאורך כמעט כל 4,000 קילומטרים של חופי ים סוף ומקיפות איים רבים בתוכו, כך שנפט שישפך למי הים בכל אזור של ים סוף יאיים על מערכות אקולוגיות יקרות ערך אלו”, אומר פרופ’ מעוז פיין מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים והפקולטה למדעי החיים שבאוניברסיטת בר אילן, וממחברי הדו”ח החדש.
סיוט גיאופוליטי
עד כה, החות’ים דחו את כל בקשות האו”ם לעלות למכלית לשם בדיקה של מצבה והכנת תוכניות מגירה למקרה של דליפה. תת-המזכיר הכללי לעניינים הומניטריים באו”ם, מארק לווקוק, אינו אופטימי בנוגע לשיתוף פעולה עם החות’ים בנושא זה. הוא ציין כי החות’ים הבטיחו באוגוסט 2019 שאנשי האו”ם יוכלו לעלות למכלית ולבדוק אותה, אך נסוגו מכך בלילה לפני שצוות הפיקוח של האו”ם היה אמור לעלות על הספינה. מעבר לכך, הוא הוסיף שהעדר שיתוף פעולה באופן תקין פגע ביכולתו של האו”ם לנקוט בצעדים קונקרטיים לשם מניעת הדליפה הפוטנציאלית, זאת למרות אזהרות מרובות מפני הידרדרות במצבה של הספינה.
“לא רק מערכות אקולוגיות בים סוף, ופרנסתם של 28 מיליון בני אדם מונחות על כף המאזניים. דליפת נפט בהיקף כזה עלולה להחמיר את המצב הביטחוני באזור משום שמשאבים חיוניים ונדירים שנמצאים באזור יזוהמו”, אומרת אינגר אנדרסון, מזכ”ל המשנה ומנהלת בכירה של תוכנית האו”ם לאיכות הסביבה (UNEP).
אנדרסון צופה שבמקרה של דליפה, כל ענף הדיג בתימן יושפע תוך מספר ימים ויגרם לו נזק שמוערך בכ-1.5 מיליארד דולר במהלך 25 השנים הבאות. היא מזהירה כי דליפה בסדר גודל כזה תביא גם לסגירת הנמל הסמוך של תימן באל הודיאדה (Al Hudaydah) למשך כחצי שנה לפחות, וכך תגרום למחירי המזון והדלק בתימן לעלות בצורה דרסטית. מדינות אחרות הגובלות בים סוף יושפעו גם הן באופן דומה.
“אם תתרחש דליפה נצטרך לשאוב את הנפט מהים ולנקות את קו החוף, אך ייקח שנים רבות עד שהמערכות האקולוגיות והכלכליות יתאוששו”, אומרת אנדרסון. “הבעיה היא שמשבר הקורונה גרם לכך שנושא זה, הטומן בחובו סיכון לדליפת נפט אדירה, ירד מסדר העדיפויות של המדינות באזור”.
האם ניתן למנוע את הנזק?
“הדרך היחידה למגר את איום דליפת הנפט מה-Safer היא לשאוב באופן פיזי את הנפט מהספינה”, אומר מרטין גריפית’ס, שליח האו”ם לתימן. “עם זאת, הדבר דורש בדיקות, תיקונים ותחזוקה נאותה על מנת שיתאפשר לפרוק את הנפט בבטחה לפני הוצאת המכלית הפגועה מכלל שימוש”. למרבה הצער, אסטרטגיית תגובה זו לא יוצאת לפועל עקב אי ציותם של החות’ים לדרישות האו”ם.
הדו”ח החדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי Frontier in Science Marine, התריע על האסון שעלול להיגרם בעקבות דליפה ממכלית הנפט, אך גם הוסיף שכ-4.8 מיליון חביות נפט גולמי ותזקיקי נפט עוברים בים סוף מדי יום. מחבריו ממליצים על בניית אסטרטגיה מיידית למניעת דליפות נפט שתותאם ספציפית לזרמי הים של ים סוף ומפצירים בחברות נפט בינלאומיות לתרום מדי שנה לקרן המיועדת למניעת דליפות נפט המוסדרת על ידי האו”ם.
המאמצים הגלובליים להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשת וזניחת דלקי המאובנים המזהמים הם קריטיים למאבק במשבר האקלים אך גם לעתיד שוניות האלמוגים בכלל ובים סוף בפרט. נראה כי המשך ההובלה של נפט במכליות בים תמשיך לאיים בשנים הקרובות על מערכות אקולוגיות ימיות ועל חייהם של בני האדם התלויים בהן.
הדליפה בתימן אולי לא תגרום לפגיעה משמעותית ישירה בשוניות שבצפון מפרץ אילת, אך האמת הפשוטה היא שלא רק אותה צריך למנוע. חידוש הזרמה מאסיבית של נפט ממכליות שיגיעו מהמפרץ הפרסי לחופי אילת ומשם בצינור יבשתי לים התיכון, יעלה דרמטית את הפוטנציאל לדליפות נפט שהיוו בעבר את אחד הגורמים הדומיננטיים לפגיעה בשוניות האלמוגים של אילת.
דווקא השוניות שלנו במפרץ אילת מגלות עמידות תרמית גבוהה יחסית בפני שינוי האקלים, ונראה שהן אף עשויות להיות מבין האחרונות לשרוד בתנאים האקלימיים הקשים שישררו לקראת סוף המאה ה-21. עובדה זו הופכת את השונית באילת (שייחודית גם כך בשל היותה שונית האלמוגים הצפונית בעולם) למיוחדת עוד יותר ובעלת חשיבות עליונה לשימור. על כן, עלינו למנוע ככל הניתן כל פגיעה נוספת בה בידי האדם ולהסיר במהרה את הסיכון הנוסף של פגיעה מדליפות נפט. סיכון המרחף מעל שוניות האלמוגים בים סוף ומסביב לעולם שגם כך מאוימות כיום על ידי התחממות מי הים והחמצת האוקיינוסים עקב משבר האקלים.
הפוסט ממתינים לאסון בים האדום הופיע ראשון בזווית
