לא מכבר צוין “היום העולמי למלחמה במדבור” (World Day to Combat Desertification) כחלק מ”שנת המדבר והמדבור” (International Year of Deserts and Desertification).
הדיון בנושא כפול: “יופי המידבר ואתגר המדבור” (The Beauty of Deserts – the Challenge of Desertification).
הנושא עוסק בהבדל שבין מדבר-desert, שהוא בית גידול ייחודי, על כל מרכיביו הביולוגיים ואוכלוסייתו המגוונת (שעליו חשוב לשמור), ומדבור-desertification, שהוא הפיכה של שטח אדמה פורה לשטח מדברי (שממנו צריך להימנע).
“היום העולמי למלחמה במדבור”, הוכרז אם כן, למען מלחמה במדבור ושמירה על המדבר.
התוצאות ההרסניות של המדבור, נראות וניכרות בכל העולם. כשני-שליש מהאזורים היובשניים נפגעו מבליה שגורמת להיעלמות שכבת הקרקע העליונה – זו שבה מתבצעת פעילות, שהתחדשותה איטית, וכל פגיעה בה מיידית. על פי ההערכות, 25 מיליון טון אדמה נסחפים (על-ידי מים או רוח) מידי שנה, לעומת חידושם שדורש 15 שנים, אובדן שמסכן את חייהם של כחמישית מאוכלוסיית העולם.
המדבור, שהוגדר בנאט”ו כאחד מגורמי הסיכון הגדולים לביטחון במזרח-התיכון, אינו נעצר בגבולות מדיניים או בגבולות גיאוגרפיים.
המלחמה במדבור היא מלחמה במצוקה כלכלית, שכן, שני-שליש מעניי העולם חיים באזורים כפריים ותלויים בחקלאות למחייתם. יום המדבור העולמי בא להזכיר שאפשר למנוע את המדבור, שפתרונות קיימים וצריך רק ליישמם.
הפתרון נמצא בהישג יד והוא פשוט ממה שחושבים – כמות הגשמים באיזורים מדבריים שעברו תהליך של יישוב שגרר עימו הכהיה של הנוף גדלה באופן טבעי. גנים ירוקים, גגות כהים, כבישים ומגרשי חניה. גם השקיית הגנים הציבוריים והגינות הפרטיות מוסיפה מים למערכת הסביבתית באופן מלאכותי. בשינוי האקלימי המקומי שנוצר מכל התהליכים הללו גדלה כמות המישקעים ב-15%. לפיכך כדאי לקחת איזורים חצי מדבריים, להכהות אותם ולהוסיף להם מים ואז גם הגשם יגיע. ותהליך המידבור ייעצר.
