סוכנויות הידיעות, וואלה!
המבנה הכימי של סרוטונין
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/cerotenin131204.html
מדענים מצפון קרולינה גילו באחרונה מוטציה בגן, שעלולה להגביר את רגישותם של בני אדם מסוימים לדיכאון, אך גם עשויה לסייע לחוקרים להבין מדוע חלק מבני האדם אינם מגיבים לתרופות נגד דיכאון. ייתכן שהגילוי, שפורסם ביום חמישי האחרון במהדורה המקוונת של העיתון "נוירון", יאפשר לחוקרים לפתח בדיקת רגישות לדיכאון ולייצר תרופות יעילות יותר נגד המחלה.
המוטציה החדשה זוהתה על ידי צוות מדענים בראשותם של הד"ר מארק קארון, הד"ר שיאדונג ז'אנג והפרופ' ג'יימס דיוק, חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת "דיוק". המדענים זיהו מוטציה של גן בודד, שמפחית במידה ניכרת את כמות הסרוטונין שמפיקים תאי המוח.
סרוטונין הוא חומר כימי שמתפקד כשליח בין נוירונים, ויש לו השפעה גדולה על מצב הרוח. אף על פי שמדענים לא לגמרי מבינים כיצד
פועל המנגנון שלו, נמצא כי ככל שעולה רמת הסרוטונין, מצב הרוח טוב יותר. כשרמות הסרוטונין נמוכות, נפגעת התקשורת בין תאי המוח – מצב שקושר עם מחלות כמו דיכאון וחרדה. תרופות נוגדות דיכאון, כמו "פרוזאק" או "סרוקסט", מאריכות את פעולת הסרוטונין ובכך מסייעות במקרים רבים להיאבק בתחושות הייאוש.
חודשים אחדים קודם לכן גילו החוקרים באוניברסיטת "דיוק" כי וריאציה של אנזים המכונה טריפטופאם הידרוקסילס-TPH2) 2), משפיעה על רמות הסרוטונין בעכברים. החוקרים סרקו גנים של 48 בני אדם, במטרה לחפש אצלם מוטציה שתסביר את וריאציית TPH2. בסופו של דבר, גילו החוקרים מוטציה של גן, שגורמת לשינוי ב-TPH2. לדברי הד"ר קארון, זוהי המוטציה הגנטית הראשונה שמפחיתה את ייצור הסרוטונין.
בשלב הבא השוו החוקרים במעבדה בין האנזים הנורמלי למוטציה שלו, וגילו שרמות הסרוטונין במוטציית האנזים היו נמוכות במידה ניכרת; כאשר הופיעה המוטציה, היו רמות הסרוטונין נמוכות בכ-80%.
בשלב הסופי של המחקר מצאו החוקרים את המוטציה בחולי דיכאון. הם בדקו את הגנים של 87 בני אדם שלקו בדיכאון חמור, ומצאו כי יותר מ-10% מהם (תשעה בני אדם) נשאו את מוטציית האנזים. לעומתם, רק 1% מנבדקים בריאים, שלא סבלו מדיכאון, נשאו את המוטציה.
מתוך תשעת הנבדקים שלקו בדיכאון חמור ונשאו את המוטציה, לשבעה היתה היסטוריה משפחתית של מחלות נפש, או של סמים ואלכוהול; שישה ניסו לבצע התאבדות או גילו סימני התאבדות, ולארבעה היו תסמיני חרדה כלליים. התשעה גם לא הגיבו טוב לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת "מעכבי ספיגת הסרוטונין הבררניים" (SSRIs), כמו פרוזאק. כשנטלו תרופות אלו, לא הגיבו להן כלל, או אף נזקקו לתרופת נגד חזקה כדי לאזן את מצבם.
נושאי המוטציה שלא סבלו מדיכאון חמור דיווחו על תסמינים פסיכולוגיים אחרים. אחד מהם הראה סימנים לחרדה, ולשני האחרים היה דיכאון קל והיסטוריה משפחתית של מחלת נפש, או שימוש באלכוהול או סמים.
כמה גנים כבר קושרו עד כה עם מחלת הדיכאון. על פי הסברה, המחלה נגרמת ממיזוג מורכב של גורמים גנטיים וסביבתיים. בשבוע שעבר התברר שדיכאון אינו רק תורשתי, אלא מושפע גם מההריון. במחקר שנעשה באוניברסיטת קולומביה התברר שתינוקות שאמהותיהם היו בלחץ ובדיכאון בזמן ההריון נתונים בסיכון מוגבר לפתח בעצמם דיכאון או בעיות התנהגותיות.
עם זאת, דיכאון היא מחלה שהצלחת הטיפול בה גבוהה. אם יאושרו הממצאים במחקרים מקיפים יותר, יוכל הגילוי לשפוך אור על מחלת הדיכאון, שלפי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפש, משפיעה על כ-19 מיליון אמריקאים מדי שנה. "צריך להמתין שתוצאות המחקר יחזרו על עצמן", אמר הד"ר תומס אינסל, מנהל המכון. "אך כבר עכשיו ייתכן כי הן מרמזות על כך שנוכל להפוך את הטיפול במחלה לאישי יותר. ייתכן שנוכל לנבא, בהתחשב בגילוי המוטציה הגנטית, כיצד יגיב אדם לתרופות מסוימות".
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~28729090~~~25&SiteName=hayadan
