מדענים מטקסס שיבטו חתולה

מאת תמרה טראובמן

מדענים ממדינת טקסס שבארצות הברית הצליחו לשבט חתולה. בכך, לדברי כמה מומחים, עשו את הצעד הראשון לשכפול חיות מחמד בקנה מידה תעשייתי.

לגורת החתולים המשובטת קוראים “,”Cc ראשי תיבות של ” “Copy Carbon(העתק, באנגלית). היא חתולת טרי-קולור שנולדה לפני כחודשיים. “סיסי מתפתחת באופן נורמלי לחתולה בגילה, ונראית מלאת חיים ובריאה”, אמר ראש צוות המשבטים, ד”ר מרק ווסתוסין מאוניברסיטת טקסס אי אנד אם, בהודעה רשמית. הפרויקט מומן על ידי חברה אמריקאית בשם “,”Savong and Clone Genetic המציעה היום לבעלי כלבים וחתולים לשמר דגימות דנ”א של החיות, כדי לשבטן בעתיד.

בדו”ח שיתפרסם בקרוב בכתב העת המדעי “,”Nature מתארים החוקרים כיצד הם יצרו את סיסי, ואומרים כי מבין 87 עוברים משובטים שהושתלו ברחם של חתולות, רק סיסי שרדה. סיסי היא העתק גנטי של חתולה בת שנתיים, בשם ריינבאו. לדברי ווסתוסין, הצבעים שעל פרוותה אינם זהים לאלה של אמה הגנטית, ריינבאו, משום שמאפיין זה נקבע לא רק על ידי הגנים, אלא גם בהתפתחות העוברית.

הצלחת שיבוטה של סיסי עורר שאלות אתיות. מומחים אמרו, כי החברה מוכרת לבעלי חיות מחמד תקוות שווא, משום ששיבוט יצור חיה בעל מטען גנטי זהה, לא יוכל לשכפל חיה בעלת אישיות דומה. כמה פעילים למען חיות התנגדו לשיבוטה של סיסי, באומרם שהשיבוט אינו משרת כל מטרה חברתית ואף מאיים להחמיר את בעיית פיצוץ האוכלוסין של החתולים.

כמה חתולות צריך לנתח כדי לשבט חיית מחמד אחת?
18/02/2002
השיבוט הראשון של חיית מחמד, סיסי החתולה, מעורר כמה שאלות
קשות. כדי להגיע לעובר חי אחד הושתלו כמאה עוברים ונותחו לא
מעט חתולות. הפרווה של סיסי שונה למדי מזאת של תאומתה הגנטית
ריינבו כי גנטיקה זה לא הכל בחיים

מאת תמרה טראובמן

מדענים מטקסס שיבטו חתולה. כמה מומחים רואים בכך צעד ראשון בדרך לשיבוט חיות מחמד בכמויות מסחריות. המשבטים כינו את החתולה “,”Cc ראשי תיבות של ” “carbon copy(העתק, באנגלית). “סיסי היום כבת חודשיים, היא נראית בריאה לחלוטין ומתפתחת באופן נורמלי,יחסית לגורה בגילה”, אמר ראש צוות השיבוט ד”ר מרק וסתוסין, מומחה לשיבוט מאוניברסיטת טקסס, A&M בהודעה שפירסמה קבוצתו.

עד כה שיבטו מדענים רק חיות ניסוי, כמו עכברים, או חיות משק – כבשים, פרות, עזים וחזירים. המימון לשיבוטה של סיסי הגיע מהחברה האמריקאית “,”Savings & Clone Genetic המקווה להציע “שירותי שיבוט” לבעלי חתולים וכלבים. בפרויקט מושקעים 3.7 מיליון דולר.

המחקר יתפרסם בסוף החודש בכתב העת המדעי “,”Nature אך עורכי כתב העת הקדימו ופירסמו אותו באתר האינטרנט שלהם כבר ביום חמישי, לאחר שהתגלה דבר קיומה של החתולה.

סיסי היא העתק גנטי של ריינבו, חתולת טרי-קולור שהוזמנה מחברה המוכרת חיות לניסויים. בעת השיבוט החדירו ד”ר וסתוסין ועמיתיו תא מגופה של ריינבו לתוך ביצית של חתולה אחרת, שמטענה הגנטי הוסר. אות חשמלי גרם לגנים מהתא התורם של ריינבו ולביצית להתאחד ולהתחיל להתחלק כעובר רגיל. לאחר כמה ימים שבהם גודל העובר במעבדה, כפי שמגדלים עוברי מבחנה, השתילו אותו החוקרים ברחם של חתולה פונדקאית. העובר המשיך להתפתח ברחם והחוקרים יילדו את סיסי בניתוח קיסרי.

אף כי וסתוסין הוכיח בבדיקות גנטיות כי סיסי היא העתק גנטי של ריינבו, השתיים אינן זהות במראן החיצוני. פיזור הכתמים הצבעוניים על פרוותן הלבנה דומה, אך דפוס הצבעים בתוך הכתמים שונה. פרופ' חרמונה שורק, ביולוגית מולקולרית מהאוניברסיטה העברית, אומרת שצבעי הפרווה בחתולים נקבעים בזמן ההתפתחות העוברית, בתהליך שרק בחלקו נקבע מראש על ידי המטען הגנטי. “זוהי הדגמה מצוינת לכך ששיבוט יכול להבטיח רק שכפול גנטי, אבל אנחנו הרבה יותר ממה שכתוב באותיות הד-נ-א שלנו”, אמרה פרופ' שורק.

חברת “”Genetic Savings & Clone היא תולדה של פרויקט
“מיסיפליסיטי”. את הפרויקט יזם ב-1998 ג'ון ספרלינג, מיליארדר מאריזונה, שנתן 3.7 מיליון דולר לאוניברסיטת טקסס A&M כדי שהביולוגים שם יקדישו את מאמציהם ומומחיותם ליצירתה מחדש של כלבתו האהובה, מיסי.

באופיים הגחמני, שהוא חסר ערך ממשי, פרויקט מיסיפליסיטי ושיבוטה של סיסי הם פרויקטים ייחודיים בתחום השיבוט. בסוף השבוע שאלו כמה ספקנים מדוע להשקיע מיליוני דולרים בשיבוט חיית מחמד כאשר העולם מלא בילדים חולים ובכלבים עזובים.

הארגון להגנת בעלי החיים “”of the United States Humane Society פירסם ביום חמישי שעבר הצהרה המתנגדת לשיבוט חיות מחמד וקובעת כי “שיבוט זה אינו משרת כל מטרה חברתית ומאיים להוסיף על בעיית פיצוץ האוכלוסין של חתולים וכלבים”.

אולם במובן אחר שיבוטה של סיסי מייצג את נרמולו של רעיון השיבוט, בתוך זמן קצר. ב-,1997 כאשר מדענים מאדינבורו חשפו את קיומה של דולי הכבשה המשובטת, הרעיון של שיבוט יונקים (שנראה היה שהוא עשוי להוביל לשיבוט בני אדם) נתפש בעיני רבים כסיוט המבשר על מדע שיצא מכלל שליטה. שיבוט עדיין נתפש אז כחזיון ביעותים השייך לתחום ספרות המדע הבדיוני. ליאון קאס, פילוסוף של המוסר, הזהיר מפני השפעת השיבוט על מסלול חיי האדם והפיכת הרבייה לתהליך מכני, וכתב “רדודות הן הנשמות ששכחו כיצד להתחלחל”.

מי התחלחל בסוף השבוע? היום, כאשר מדענים מגלים כי הם הצליחו לשבט עוד חזיר או עוד פרה, הסיפור אינו מתפרסם בעמודים הראשונים. כאשר ערוץ דיסקברי מימן הפשרת ממותה לצורך איסוף תאים מגופה ושיבוטה, אמר בצהלה ד”ר לארי אג'נברוד, פליאונתולוג המעורב בפרויקט: “כאשר אנשים שואלים 'מדוע לשבט ממותה', אני אומר 'למה לא'”. יהירותו היתה כה משכנעת, שהיא גרמה לספקנים להיראות כחבורת מתלוננים שאינם מוכנים להתקדם עם הזמן. ד”ר מייקל ארצ'ר, מדען העובד על שיבוט הנמר הטסמאני הנכחד, ביטל את עמדת המתנגדים באומרו שההתנגדויות לעבודה הן תיאולוגיות. “אבל על המתנגדים לסור הצדה”, הוא הוסיף, “זו הדרך שבה פועל המדע”.
בהצגת החיות המשובטות מדגישים המדענים את הצדדים המלבבים של היצורים המשוכפלים. המדענים מטרקסס תיארו כיצד “סיסי מלאת החיים והשובבה משחקת עם חתולים אחרים”. הם גם פירסמו צילומי וידיאו שלה רודפת אחרי פונפון ירוק. מדענים מחברת פי-פי-אל שבבריטניה תיארו במסיבת העיתונאים כיצד חזרזיר משובט נשך בעליזות את אוזנו של אחיו התאום. לא כל השיבוטים הם כאלה. מדענים מקווים לשבט עזים ופרות שייצרו תרופות בחלבן, ואיברים של חזירים משובטים עשויים באחד הימים להציל חיים של אנשים הזקוקים להשתלות איברים.

סיסי היא הדוגמה הראשונה לשיבוט מטעמים סנטימנטליים, הניסיון הראשון ליצור חיה ספציפית, המזין את האשליה שאפשר להחליף את אלה שאנו אוהבים בהעתקים גנטיים שלהם. אין זה משנה שתומכי הפרויקט מודים כי שיבוט יכול לשכפל רק את המטען הגנטי של חיה, לא את אישיותה. הם פורטים על הפנטסיה של תחיית המתים. מנכ”ל החברה, לו הותורן, אמר לסוכנות אי-פי כי הוא הוצף בפניות של אנשים שחיות המחמד שלהם “גוססות או נפגעו ממכונית או פשוט מזדקנות”. פרופ' ג'ורג' סיידל, מומחה לשיבוט מאוניברסיטת מדינת קולורדו, אמר לפני כמה חודשים ל”הארץ”, כי הוא מקבל דרך קבע שיחות טלפון מהורים מתאבלים המתחננים לפניו לשבט ולהחזיר לחיים את יקיריהם.

הווטרינר ד”ר אנדרה מנשה מעלה את השאלה עד כמה זה אתי לשבט חיות מחמד. למרות העובדה שכמה חיות משובטות נראות נורמליות לגמרי, הוא אומר, אחרות מתות בינקותן בגלל בעיות רפואיות חמורות, כמו פגמים בריאות ובלב, ולעתים מתגלות בעיות בריאותיות גם כמה שנים לאחר לידתן.

ד”ר מנשה הוסיף כי על אוהבי החתולים לדעת שכדי ליצור חתולה משובטת אחת שאבו ד”ר וסתוסין ועמיתיו מאות ביציות. הם השתילו ברחמן של חתולות פונדקאיות 87 עוברים. פרט לסיסי, כל העוברים הופלו או מתו בעודם ברחם, והחוקרים נאלצו לנתח את החתולות כדי להוציא את העוברים המתים.

הותורן אמר כי החברה “מצפה להשיק שירותים מסחריים לשיבוט חתולים על בסיס מוגבל בהמשך השנה”. בתחילה יעלה השיבוט 200 אלף דולר, וכעבור שלוש שנים הם מקווים להוזיל את המחיר ל-20 אלף דולר. כבר היום מציעה החברה לאחסן במכלי חנקן נוזלי רקמות של חיות מחמד. מחיר האחסון 895 דולר, והוא עולה כמעט פי שניים אם מדובר בחיה חולה או חיה שמתה לפני זמן קצר. על סכום זה מיתוספים דמי החזקה שנתיים של מאה דולרים.

“למרות התקוות שלהם, האנשים האלה לא יוכלו לקבל בחזרה את חיות המחמד שלהם”, אומרת פרופ' שורק. החתול שלה, פאסי, נדרס באחרונה לאחר שהיה במשפחתה במשך כעשר שנים. “אין לי כל עניין לשבט אותו”, היא אומרת. “השיבוט יחזיר לי רק חתול עם אותו מטען גנטי, הוא לא ישחזר את האופי, את הזהות, של פאסי”.

תצלום: אי-פי
ד”ר מרק וסתוסין ועמיתה אוחזים בחתולה המשובטת סיסי. פרויקט גחמני וחסר ערך ממשי

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~300396128~~~50&SiteName=hayadan