לרשום תזכורת באאוטלוק: מחר ב-11:20 להסתכל לשמיים

מחר בצהריים יתרחש אירוע אסטרונומי נדיר שמתרחש רק פעמיים כל כ-120 שנה: נוגה תעבור על פני השמש ותיצור "מיני ליקוי". צאו אל החלון

מיכאל רוזנברג

(פורסם ב"גלובס" בתאריך 8-7 ביוני 2004)

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/rosenberg003.html

מחר החל משעה 08:19 ועד ל-14:23 יוכלו תושבי ישראל לצפות באירוע אסטרונומי מעניין ונדיר במיוחד – טרנזיט (מעבר) של נוגה על פני השמש. במהלך הטרנזיט תסתיר נוגה שטח מצומצם למדי ממראה השמש אך עדיין ניתן יהיה לצפות במחזה המרהיב תוך שמירה על כללי הבטיחות (ראה מסגרת). בשעה 11:20 יתרחש שיאו של הטרנזיט עת תתקרב נוגה אל מרכז השמש.

מהו טרנזיט?
במערכת השמש שלנו שתי פלנטות שמסלולן סביב השמש פנימי יותר מזה של כדור הארץ: כוכב חמה (מרקורי) ונוגה (וונוס). כאשר אחת מפלנטות אלה עוברת בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש, קרויה התופעה "טרנזיט". טרנזיטים של מרקורי מתרחשים כל כשמונה שנים וטרנזיטים של נוגה מתרחשים בזוגות בהפרש של שמונה שנים כל כ-120 שנה. הסיבה שהטרנזיטים של נוגה נדירים יותר היא שמסלול ההקפה של נוגה מוטה מעט יחסית למישור ההקפה של כדור הארץ ושנוגה רחוקה יותר מהשמש. טרנזיט הוא "מיני ליקוי" שכן להבדיל מליקוי חמה בו מטיל הירח צל על פני כדור הארץ וגורם לעלטה, הרי שחרוט הצל שהפלנטה מסוגלת להטיל אינו מספיק ארוך כדי להגיע עד אלינו. הטרנזיט הבא יתרחש ביוני 2012 אך יראה באופן חלקי בלבד מישראל כך שהטרנזיט הבא של נוגה שייראה מעל אזורנו יתרחש רק בשנת 2125.

ההיסטוריה של הטרנזיט
משערים כי בטרנזיט של שנת 1520 צפה מלך המאיה מונטזומה השני במהלך סקירתו את השמים לצורך חיזוי אסונות עתידיים. תרבות המאיה יחסה חשיבות רבה לנוגה אשר ייצגה עבורם את אבי האלים קצאלקואטל.
בהיסטוריה של תרבות המערב מתועדים עד כה חמש טרנזיטים של נוגה, בכל אחת מפעמים אלו, היה זה אירוע מדעי מרכזי למדענים של אותה תקופה. הטרנזיט הראשון נצפה בשנת 1639 על-ידי כומר אנגלי צעיר בשם ג'רמיה הורוקס שחזה במדוייק את הופעת הטרנזיט מראש. לתצפיתו וחישוביו היתה חשיבות רבה למדענים שבאו אחריו ובראשם עבור אייזיק ניוטון. ב-1716 פרסם האסטרונום אדמונד האלי (על שמו כוכב השביט "האלי") מאמר, בו הוא מפרט כיצד ניתן על פי צפיה בטרנזיט של נוגה לחשב את מרחק כדור הארץ לשמש. שיטתו התבססה על מדידת הפרשי הזמן בו נוגה נושקת לשמש משתי נקודות מרוחקות על פני כדור הארץ שהמרחק בינן ידוע, וחישוב טריגונומטרי של צלעות המשולשים שנוצרו.

מרחק הארץ לשמש היה המידה הראשונה שנמדדה באסטרונומיה, עד המדידה הוערכו רק המרחקים היחסיים במערכת השמש, בעקבותיה הפכו כל המרחקים למוחלטים. המרחק קרוי מאז "יחידה אסטרונומית" המשמשת יחידת מידה (כמו "מטר") למרחקים אסטרונומיים.

לשני הטרנזיטים הבאים בשנים 1761 ו-1769 התכוננה הקהילה המדעית מבעוד מועד -176 מדענים נשלחו ל-117 תחנות תצפית ברחבי העולם. אחד מהם היה קפטן קוק שערך את המדידה המדויקת הראשונה של מרחק הארץ לשמש. באותה הזדמנות הוא גם גילה את ניו-זילנד. מסעות אל קצה העולם במאה ה-18 לא היו עניין של מה בכך – לא כל המדענים הגיעו ליעדם ואחדים אף הקריבו את חייהם במהלך המשימה.
על-אף שבאותה תקופה התרחשה מלחמת מאה השנים בין צרפת לאנגליה, קיבלו רוב המדענים אישור לחצות את קווי האויב לצורך תצפיותיהם. ממשלת צרפת הוציאה לצי הימי הצרפתי צו על פיו אין לתקוף את ספינתו של קפטן קוק, יש לאפשר את מעברה הבטוח, שכן הוא עסוק במשימה נעלה למען רוח האדם. נראה שיש דבר מה במדע האסטרונומיה שמצליח לאחד את האנושות ולו לרגע, תופעה דומה התרחשה בשנת 1975 – תקופת ה"מלחמה הקרה", כשארה"ב וברה"מ יזמו את פרוייקט החלל המשותף "אפולו-סאיוז".

זוג הטרנזיטים הבא התרחש בשנים 1874 ו-1882 כשהפעם נעזרו התצפיות בהמצאה חדשה – סרט הצילום. שיטת המדידה והחישוב הייתה אותה שיטה שפיתח אדמונד האלי אך המרחק אל השמש נמדד ביתר דיוק. הטרנזיט האחרון היה זה של 1882 – אמצע תקופת המהפכה התעשייתית. האירוע מילא את הכותרות הראשיות של כל עיתוני העולם. האסטרונום האמריקני ויליאם הרקנס (Harkness) הרהר מי יהיו האנשים שיצפו בטרנזיט הבא, ביום השמיני ליוני של שנת 2004 שנשמעה אז דמיונית ומסתורית: "לא נוכל יותר לצפות בטרנזיט של נוגה עד שהמאה ה-21 תזרח על פני הארץ ויפרחו הפרחים של אביב 2004. …מה יהיה מצב המדע כאשר נוגה תחלוף שוב אל מול השמש רק אלוהים יודע, אפילו ילדיהם של ילדינו לא יחיו כדי לקחת חלק באסטרונומיה של היום ההוא". בינתיים חלפו להם 122 שנים בהן אכן התפתח מדע האסטרונומיה ללא הכר: המרחק אל השמש 149,597,870.691 קילומטרים, ידוע לנו ברמת דיוק של מטרים בודדים ונמדד באמצעות גלי רדיו ורדארים. התחוור לנו ששמש זו, אינה אלא כוכב בלתי ייחודי בעליל הממוקם בשולי גלקסיית שביל החלב אשר מכילה עוד 400 מיליארד שמשות אחרות הדומות לה. ואף כי חלליות כבר נחתו על פלנטות שכנות וכף רגלו של נציג האנושות דרכה על אדמת הירח, עדיין אנו נלהבים מאותה תופעה שמשנה לרגע באופן ייחודי את מראה השמש ונעלמת כלעומת שבאה ל-121 שנים נוספות.

כך תוכלו לצפות בטרנזיט בבטחה
צפייה ישירה לכוון השמש ללא אמצעי בטיחות מתאימים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעיניים ואף לעיוורון. אמצעי צפייה מאולתרים כמו משקפי שמש, זכוכית מפוחמת, פילם מושחר וכיו"ב, ברובם המכריע אינם מסוגלים לחסום את קרינת השמש המסוכנת. ניתן לצפות בטרנזיט בבטחה דרך "זכוכית רתכים מספר 14" אותה ניתן לרכוש במספר חנויות לחומרי בניין. שיטה נוספת לצפייה בטוחה היא הקרנה דרך משקפת על קיר לבן או כל משטח לבן אחר. אוטמים עדשה אחת ואת השנייה מכוונים לכוון השמש, ממקמים את המשקפת אל מול הקיר כך שעיגול האור הנראה יגיע לקוטר של כעשרה סנטימטרים. לבסוף ממקדים את המשקפת עד שהעיגול ייראה חד דיו וניתן להבחין בפרטים על פני השתקפות השמש.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~924764835~~~177&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.