ארכיאולוגיה/ הזנחה של אתר נדיר
סככה בעובדייה שמתחתיה שרידים בני 1.4 מיליון שנים, אתמול
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/obedia.html
תצלום: איציק בן מלכי מאת כתב “הארץ”, חדשות וואלה!
לפני 44 שנים, כשעיבד קרקע לגן-ירק בעובדייה, ליד קיבוץ בית זרע שבעמק הירדן, נתקל איזי מרימסקי, מורה לטבע מקיבוץ אפיקים, בשרידים עתיקים. שנה לאחר מכן, ב-,1960 כבר החלו חפירות במקום, שמהן התברר כי מדובר בשרידי אדם בני כ-1.4 מיליון שנה ולכן האתר הוא בעל חשיבות עולמית להבנת האבולוציה של האדם. הסיבה: זהו אחד האתרים העתיקים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה, שבו נחשפו שרידים ועקבות לפעילות אנושית של האדם הקדמון, שלפי התיאוריה הרווחת עזב לראשונה את היבשת לפני כשני מיליון שנים (עד לפני כשנתיים הוא נחשב לעתיק ביותר, באחרונה נחשפו שרידים בגרוזיה שייתכן שהם קדומים יותר).
באתר אפשר לזהות את “משטחי הקיום” של האדם הקדמון שחי במקום. במשטחים – שכתוצאה מפעילות גיאולוגית של שבירה וקימוט ניצבים היום בזווית של 70 מעלות – נמצאו יותר מ-10,000 כלי אבן שסותתו בידי “איש עובדייה”. בחפירות נחשפו גם 60 שכבות קרקע שבהן נמצאו כלים ועצמות בעלי חיים.
אלא שהיום האתר שומם. שתי סככות פח מגינות על הממצאים מפגעי מזג האוויר; שלושה צריפים מטים ליפול מהווים תזכורת לשנות החפירה האינטנסיוויות (עד סוף שנות ה-80 נערכו חפירות בהיקף נרחב, בשנים האחרונות מגיעות משלחות מחו”ל לחפירות בהיקפים קטנים יותר). במקום אין ולו שלט אחד שיסביר למטיילים על חשיבותו.
“עוד לא נעשה אפילו צעד ראשון בדרך לשימור”, אומר יצחקי גל, ארכיאולוג מקיבוץ אפיקים. “במשך שנים ארוכות עושים ישיבות וסיורים ושום דבר לא זז. כסף זה לא הבעיה. קודם כל צריך להכיר בחשיבות המקום”. לדבריו, “אפילו מדינות השוק האירופי שהחלו לגבש פרויקט בשם 'טמפר' – הכולל שימור של ארבעה אתרים היסטוריים באגן הים התיכון – החליטו כי עובדייה יהיה אחד מאותם אתרים. אם בעולם הגדול הכירו בחשיבות המקום, למה אנחנו נשארים כל כך פרובינציאליים?”
לפני שבועיים נערך באתר סיור נוסף, בהשתתפות נציגי רשות הטבע והגנים ואנשי המועצה האזורית עמק הירדן, במסגרת כוונת הרשות להכריז על המקום כגן לאומי. הרשות הגישה כבר ב-1999 תוכנית לשימור ופיתוח האתר. הוצעו שלוש חלופות – מפיתוח מצומצם ועד פיתוח פארק ארכיאולוגי שיכלול מבנים, תצוגה של ממצאים ותצוגה אור-קולית. בעמק הירדן יש אפילו מי שמרחיקים ומדמיינים מוקד תיירות בסגנון “פארק היורה”.
אבל בינתיים, אתר החפירות בסכנת הרס. הוא אינו מגודר ולא מוצבת בו כל שמירה. שודדי העתיקות מנצלים עובדה זו, ולדברי החוקרים, מ”משטחי הקיום” נעקרו או נהרסו בזדון מאובנים שונים. הממצאים שכבר נאספו נמצאים באוניברסיטת ירושלים ובמוזיאון בית גורדון בדגניה א'.
לפני כמה שנים חיבר פרופ' איתן צ'רנוב מהאוניברסיטה העברית (שניהל את החפירות באתר עם פרופ' עופר בר-יוסף) מסמך המדגיש את חשיבות השימור של עובדייה: “ניסינו בשעתו לשמר באמצעים דלים חלק ממשטחי הקיום (…) אמצעי השימור לא עמדו בתנאי האקלים, בשיני הזמן ושודדי העתיקות, ומחשופים אלו נהרסו כמעט לחלוטין”, כתב צ'רנוב, והוסיף: “שרידי האדם הקדום ביותר שנותרו בעולם כולו מחוץ לאפריקה עומדים, איפוא, לפני הרס סופי. העקבות והעובדות לקיומו ופעילותו של אדם קדום כל כך יישארו רק בעבודות מדעיות. לא תהיה יותר אפשרות להראות, לחנך, ללמד ולהתבשם מהעובדות ההיסטוריות הנדירות כל כך (…) וכך פרק שלם וקריטי של ההיסטוריה והתרבות האנושית נהרס לנגד עינינו”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~702940053~~~51&SiteName=hayadan
