ד"ר אסף רוזנטל
אחד מגאזי החממה – שגורמים לעלית הטמפ' העולמית, הוא מתאן, שסימונו הכימי הוא CH4.
בתהליכי בערה משתחרר המתאן, מתרכב עם חמצן – משחרר שתי מולקולות מים ומולקולה אחת של דו-תחמוצת-פחמן CH4 + 2O2 → CO2 + 2H2O .
למניעת הפליטה פועלים ועושים רבות, בעקבות ההתחממות העולמית וחקר הסיבות והגורמים להתחממות הסתבר כי: אחד המקורות היותר משמעותיים לגאז המתאן הם חיות בית : צאן, בקר, חזירים, כאשר עיקר הפליטה היא ע"י מעלי גירה (מבויתים) ובעיקר כבשים, זאת בגלל צורת עיכול המזון הצמחי המתבצע ברובו ע"י חיידקים המייצרים את גאז המתן כמוצר לוואי בתהליך פרוק התאית.
צאן ובקר מעכלים את מזונם תוך ייצור מימן, בקטריות קולטות את המימן ואת דו-תחמוצת-הפחמן (שנוצר גם הוא בקיבה) וממירות אותם למתאן, אותו פולטות הבהמות יצור המתאן גדול בהרבה אצל חיות בית . בגלל מזון עשיר מחד ומאידך בגלל מספר רב ועצום של פרטים על יחידת שטח ( יחסית לחיות בר). נוסף לכך יש להביא בחשבון את מאות אלפי השנים שניתנו לחיות הבר כדי להסתגל לניצול מירבי של המזון הצימחי לעומת אלפי שנים אצל חיות מבויתות (עם הביות השתנה הרכב המזון ובעיקר כמותו), לכן למרות היות המתאן עתיר אנרגיה, הוא אינו מנוצל ע'י הבהמות.
באוסטרליה יש מליוני כבשים שפולטות לאטמוספירה מליוני טונות מתאן בשנה (מעריכים את "תרומת" הצאן והבקר בעולם ב 60 מיליון טון מתאן לשנה(. האוסטרלים רגישים לנושאי סביבה בכלל ולהתחממות בפרט ןלכן חיפשו דרך להפחית את פליטת הגאז ללא פגיעה כלכלית.
הפתרון אולי נימצא באוכלי העשב ה"ילידים" שביבשת הדרומית – הקנגורו. לקנגורו קיבות דומות לכבשים (ולפרות) – כאשר המזון הלעוס נבלע לקיבת התססה גדולה, מי שעוזר לתסיסה הן בקטריות שמפרקות את התאית. דר' אטול קליב מהאגף לתעשיה ראשונית (חקלאות) ודייג בקווינסלנד (department of primary industries and fisheries), חקר את המיקרופאונה בקיבותיהם של הקנגורו האפור והאדום, שני מיני הקנגורו הגדולים אשר חיים באזורים חצי-יובשניים. במחקרו בודד קלייב 40 מיני בקטריות החיות בקיבות הקנגורו, מהם 20 שאינן מוכרות במיקרופאונה של צאן או בקר, לטענת החוקר מיני בקטריות אלו התפתחו בהתאמה עם הקנגורו וסוגי הצמחים שהם אוכלים ולכן הקנגורו אינם פולטים מתאן. יתכן כי, לחילופין נוצר אצטת ( CH3CO2 ) המהווה מקור אנרגיה מנוצל עבור החיות.
וכך במקום לאבד מקור אנרגיה לאטמוספירה מרוויח הקנגורו ומפיק יותר ממזונו. אחרי שהבין החוקר את התהליך ואת יתרונו, הוא מציע להשתיל את המיקרופאונה של קנגורו בקיבות הכבשים וכך לקבל כבשים שמסוגלות לאכל טוב יותר צמחיםמקומיים (באוסטרליה) ובאחת להפסיק את פליטת המתאן.
היתרון המתקבל ניתן לישום באזורים רבים בעולם. ה"השתלה" תהיה פשוטה שכן כל הדרוש הוא פיתוח תוסף מזון (או תוסף למים) שיכיל את הבקטריות הרצויות , משהו דומה ל"יוגורט פרו-ביוטי" שנמכר לאנשים . החוקר אומר כי בתוך שנתיים אפשר יהיה להפיץ את התוסף ה"פרו-ביוטי" לבהמות בעולם כולו.
ריכוז מאמריו של ד"ר אסף רוזנטל באתר הידען
דר' אסף רוזנטל מוביל/מדריך טיולים גאוגרפים באפריקה ובדרום אמריקה. לפרטים טל' 0505640309 / 086372298
או בדוא'ל
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306920670~~~218&SiteName=hayadan
