שוכני המערה שבכרמל התאמצו להוציא חומרי גלם לייצור כלים ממעמקי האדמה
רן שפירא
גרזינים, סכינים וכלים אחרים העשויים מצור הם בעלי איכות משופרת ועמידות גבוהה, אם חומר הגלם שממנו יוצרו הוצא מהאדמה ולא נאסף מפני הקרקע. עובדה זו, הידועה לחוקרים בני ימינו, היתה מוכרת לחלק משוכני המערות במזרח התיכון כבר לפני כ-300 אלף שנה.
צוות של חוקרים ישראלים סבור כי כמה מתושבי הארץ באותה תקופה טרחו לכרות צור מעומק של מטר עד כשני מטרים, כדי להשיג חומר גלם איכותי. החוקרים הגיעו למסקנה זו מתוך השוואה בין כלי צור שנמצאו בשני אתרים פרה-היסטוריים בארץ: מערת טאבון בכרמל ומערת קסם, סמוך לכפר קאסם.
את מערת טאבון, שהתגלתה בסוף שנות ה-20 של המאה העשרים, חוקר מאז 1973 פרופ' אברהם רונן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. החפירות במערת קסם, שהתגלתה בקיץ 2000, מנוהלות על ידי פרופ' אבי גופר וד”ר רן ברקאי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
כדי לבדוק אם חומר הגלם ששימש לייצור הכלים נאסף מפני הקרקע או נכרה מתוכה, בדק צוות בראשות ד”ר אליזבטה בוארטו, מהמעבדה לתארוך במרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה במכון ויצמן, את רמתו של האיזוטופ בריליום 10 בכלי הצור. איזוטופ זה נוצר בסלעים בעקבות חשיפה לקרינה קוסמית.
ד”ר בוארטו מסבירה כי צור שנמצא על פני השטח מכיל רמות גבוהות של בריליום 10, מכיוון שנחשף במשך מיליוני שנים לקרינה הקוסמית. לעומת זאת, צור שהיה טמון באדמה מכיל רמות נמוכות של האיזוטופ.
בגרם אחד של צור שהיה על פני הקרקע יש כמה מיליוני אטומים של בריליום 10, בעוד שבגרם צור שהיה קבור באדמה יש כמה עשרות אלפים או מאות אלפים אטומים של האיזוטופ.
החוקרים בדקו את רמת האיזוטופ בכלים המשויכים לאותה תרבות חומרית – התרבות האשלו-יברודית – שנמצאו בשתי המערות. הכלים נחשפו בשכבות שתוארכו לאותה תקופה – בין 350 אלף ל-200 אלף שנה לפני זמננו. דגימות מהצור משתי המערות נבדקו במאיץ החלקיקים על שם קופלר שבמכון ויצמן. במאמר שפירסמו בכתב העת “Science of the National Academy of Proceedings” כותבים בוארטו ועמיתיה, כי כלי הצור ממערת קסם הכילו בריליום 10 ברמות המתאימות לחומר הנמצא על פני הקרקע. רמת האיזוטופ שנמדדה בכלים ממערת טאבון העידה כי חומר הגלם הגיע מעומק של מטר עד שניים בתוך האדמה.
לדברי בוארטו, מכאן אפשר להסיק כי שוכני מערת טאבון הקפידו יותר מחבריהם על איכות חומר הגלם שממנו עשו לעצמם כלים. הם ידעו כי מהצור שבתוך האדמה אפשר לייצר כלים טובים יותר ופעלו כדי להוציאו משם. לעומתם, יושבי מערת קסם אספו צור שנקרה על דרכם. השיטה ששימשה לכריית הצור אינה ברורה. ממדידת רמות האיזוטופ בריליום 10 אפשר להסיק רק אם כלי הצור נעשו מחומר גלם שנאסף מפני הקרקע, או שהיה צורך לחפור למעמקי האדמה כדי להוציא אותו.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~869863158~~~201&SiteName=hayadan
