ילדת המבחנה הראשונה חוגגת 25 שנה (עדכון)

בחגיגות לציון 25 שנה להולדת “תינוקת המבחנה” הראשונה לא הרבו לעסוק בבעיות הכרוכות בהפריה חוץ-גופית: הכאב והסיכון לעומת שיעורי ההצלחה הנמוכים, תופעת הסחר בביציות, וההשלכות של השתלת 2 או 3 עוברים ברחם המטופלת

קהל של מאות אנשים – רופאים, הורים וילדים – התאסף ב-25 ביולי במדשאה מול קליניקת פוריות בקיימברידג' שבאנגליה. בתאריך הזה, לפני 25 שנה, לואיז בראון, “תינוקת המבחנה” הראשונה, ומבצע ההפריה פרופ' אדוארדס. %2 מלידות המבחנה בעולם מתרחשות בישראל
ביצעו במקום שני רופאים, פטריק סטפטו ורוברט אדוארדס, הליך ניסיוני שהוביל ללידתה של “תינוקת המבחנה” הראשונה, לואיז בראון. לכבוד האירוע נערכה מסיבת יום הולדת המונית, נישאו נאומים ובראון התבקשה לחתוך עוגת יום הולדת עצומת ממדים. אך היא נראתה כאילו אינה רוצה להיות במקום וענתה בקצרה ובביישנות לשאלות כתבים. התחושה היתה שהחגיגה נועדה לא לה אלא לרופאים, שהצליחו לגרום לראשונה להתעברות מחוץ לגוף האשה וביטלו בכך, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, את גזר הדין של הטבע.

הולדתה של בראון נתפשה בשנות ה-70 כעדות למדע שיצא מכלל שליטה, ליהירות של אדם המנסה “לשחק את אלוהים” ולפזיזות של מדענים הנחפזים לבצע הליכים בלי לשקול את בטיחותם והשלכותיהם. רופאים ומדענים הבטיחו אז כי אין מה לדאוג, ולפי הדעה המקובלת הם עמדו בהבטחתם. כיום מביאים חוקרים את הפריית המבחנה כחיזוק לטענה שאין מה לפחד משיבוט. “תראו איזו אימה עוררה לידתה של תינוקת המבחנה הראשונה”, הם אומרים, “והרי כולנו יודעים שנבואות הזעם לא התממשו”.

מה קרה ב-25 השנים שחלפו מאז נולדה לואיז בראון? האם באמת אין לנשים סיבה לדאוג מטיפולי ההפריה החוץ-גופית? לפני כשנתיים וחצי חשף רן רזניק ב”הארץ” חשדות, שלפיהם גינקולוגים בכירים שאבו כמות חריגה של ביציות מנשים בישראל, תוך כדי סיכון חייהן, כדי למכור את הביציות לנשים אחרות. בשנים האחרונות גינקולוגים משמשים כמתווכים בסחר בביציות של נשים ממדינות עניות כמו רומניה וקפריסין. הציבור בישראל אינו יודע באילו תנאים נלקחות הביציות, באיזו מידה הנשים מודעות להשלכות של ההליך ואיזה תשלום הן מקבלות בעבור ביציותיהן. שר הבריאות, דני נוה, מגבש בימים אלה יוזמה שתאפשר לקנות ולסחור בביציות גם של נשים מישראל.

אדוארדס, הרופא שהיה מעורב בלידתה של לואיז בראון, טען כי ההפריה החוץ-גופית היא “ציון דרך” ואחת “ההצלחות המדהימות” של המאה שעברה. הכתבות שפורסמו עם לידתה של לואיז בראון, וכעת שוב לרגל חצי יובל ללידתה, היללו את “ההישג הטכנולוגי” ותיארו את לואיז בראון כתינוקת “ורדרדה וחייכנית”. אך הרופא והתקשורת מתעלמים בדרך כלל מהצדדים הבעייתיים של הטיפול המהפכני.

בזמן שהזוג לזלי וג'ון בראון טופלו במרפאתם של סטפטו ואדוארדס נולדו רק קומץ עכברים, חולדות וארנבות באמצעות הפריה חוץ-גופית. למרות זאת, שני הרופאים החליטו שהגיע הזמן להתחיל בניסויים גם בנשים. בניסוי השתתפו 68 נשים, אך רק לזלי בראון, אמה של לואיז, ואשה נוספת ילדו תינוקות חיים. כיום עומד שיעור ההצלחה העולמי בטיפולי הפריה חוץ-גופית על כ-%10 לכל מחזור טיפול.

ג'נה קוריאה, שחקרה את תולדות ההפריה החוץ-גופית, כותבת בספרה “The,” Mother Machine כי לזלי בראון ונשים אחרות שהשתתפו בניסויים של סטפטו ואדוארס לא היו מודעות לאופיו הניסיוני של ההליך. בראון לא ידעה כי השיטה לא הצליחה מעולם בבני אדם וכי ההצלחה היתה נדירה בבעלי חיים.

סטפטו הוציא ביציות מגופה של לזלי בראון בניתוח. הוא “רצה שתישאר בבית החולים עוד יום אחד לשם החלמתה”, כותבת קוריאה, “אך היא ובעלה לא יכלו להרשות לעצמם את ההוצאות”. ברכבת שהסיעה אותם לביתם החלה לזלי לדמם. הרכבת טילטלה אותה ודם נספג בבגדיה. ג'ון נשא אותה בידיו עד שהגיעו לביתם. בבית הוא אמר לה: “זהו זה. לא עוד. את לא הולכת לחזור לבית החולים הזה יותר”.

לדברי נעמה ויצ'נר, משפטנית מהמרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה, גם היום נשים רבות אינן מודעות לסיכונים ולתופעות הלוואי הכרוכים בהפריה חוץ-גופית. “הן לא כל כך רוצות לשמוע, והרופאים לא כל כך מנסים לספר להן”, היא אומרת. הטיפול כרוך בכאב ובאי נוחות רבה, הסיכונים כוללים גירוי יתר של השחלות, דימום, דלקת, ציסטות, סיבוכים הקשורים להרדמה הנעשית בעת שאיבת הביציות, וייתכן גם סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, שבץ, אוטם שריר הלב וסרטן השחלות. לפי חלק מהמחקרים, הסיכון ללקות בסרטן השחלות גדל פי חמישה בשל טיפולי ההפריה.

לדברי ויצ'נר, כשלואיז בראון נולדה “חשבו שהפריה חוץ-גופית תהיה טיפול מאוד ייחודי לבעיות ספציפיות. אך כיום ההפריות מאוד זמינות ונעשות בצורה כמעט אוטומטית. מהר מאוד עוברים לאפשרות הזאת, למרות שיש הרבה מקרים שבהם אפשר היה להגיע להריון בלי זה”.

ישראל, המוגדרת על ידי סוציולוגים כמדינה מעודדת ילודה שבה ההורות הגנטית חשובה ביותר, היא אחת המדינות העושות את השימוש הנרחב ביותר בהפריה חוץ-גופית. עד כה נולדו בישראל יותר מ-24,300 תינוקות בהפריה חוץ-גופית. מספר זה הוא יותר מ-%2 מכלל תינוקות המבחנה בעולם, שיעור שגדול פי חמישה מחלקה היחסי של אוכלוסיית ישראל באוכלוסיית המדינות המפותחות.

לדברי פרופ' מאירה וייס, מומחית לאנתרופולוגיה של הרפואה מהאוניברסיטה העברית, מעולם לא נערך בישראל דיון רציני בשאלת המחירים שגובים טיפולי הפריון. לפי נתוני משרד הבריאות, עלות טיפולי ההפריה החוץ-גופית מגיעה ליותר מ-200 מיליון שקל בשנה, לא כולל עלות הטיפול בפגים הרבים הנולדים כתוצאה מההעדפה, בעיקר בישראל ובארה”ב, להשתיל שניים או שלושה עוברים ברחם האם. העובדה כי הכסף הזה נלקח מסל הבריאות, מאותו תקציב המיועד למימון תרופות לסרטן ותרופות מצילות חיים, מלמד על החשיבות הקריטית שמקנה המדינה להולדה.

הילה העליון, שכותבת עבודת דוקטורט בנושא טיפולי פוריות באוניברסיטת בר-אילן, טוענת כי למחיר הכלכלי נלווה מחיר רגשי כבד. לדבריה, הטיפולים מכתיבים שגרת חיים קפדנית ואינטנסיווית הפוגעת ברווחתם של בני הזוג. בנוסף, בהריון עצמו עולות דילמות רבות, שאינן מתעוררות בהריון רגיל. למשל, כאשר ברחם מושתלים שניים או שלושה עוברים שמתפתחים היטב, עלולה להתעורר הדילמה אם להמית אחד מהם, כדי להקטין את הסיכון לבעיות בלידה ולהפחית את העול של גידול תאומים או שלישייה.

ילדת המבחנה הראשונה חוגגת 25 שנה (עדכון)

28/7/2003

לואיז בראון, תינוקת המבחנה הראשונה בעולם, חוגגת יום הולדת 25. לרגל המאורע התכנסו היום (שבת) אלף ילדי מבחנה בבורן שבמזרח בריטניה, שציינו את יום השנה להמצאת טיפול הפוריות המהפכני – אשר שינה את חייהם של מאות אלפי זוגות ברחבי העולם, שהצליחו לממש את כמיהתם להורות.

1,000 בלונים הופרחו היום לשמים ליד הקליניקה בה נוצרה בראון, בעוד הילדים והוריהם שרים “יום הולדת שמח” וחוגגים.

בראון, העובדת כדוורית, מתגוררת בבריסטול שבדרום-מערב אנגליה, ועומדת להינשא. במסיבה היא סיפרה כי נהנתה לפגוש שוב חברים ותיקים – ילדי מבחנה נוספים והרופאים אותם הכירה כל חייה. עם זאת, בראון אמרה כי חוץ מחגיגות יום ההולדת הנערכות לכבודה מדי שנה, היא לא מרגישה שונה מצעירים אחרים בני גילה.

“לקחת את תפקידו של אלוהים”

מאז לואיז בראון, שנולדה ב-25 ביולי 1978, נולדו כתוצאה מהפריות מבחנה מיליון תינוקות ברחבי העולם.

ממציא השיטה, פרופ' רוברט אדוארדס, אמר כי מדובר בחגיגה להצלחה. “היו לנו השערות, חשבנו שזה יעבוד, וזה אכן עבד”, אמר אדוארדס במסיבת עיתונאים בהשתתפות בראון ואלסטייר מקדונלד, תינוק המבחנה הראשון ממין זכר. “זה פנטסטי להיות במחיצת שני האנשים האלה”, אמר אדוארדס, כיום בן 77.

ההליך שבו נעשית הפריית מבחנה, במהלכו מופרים במבחנה ביצית שנלקחה מהאם וזרע שנלקח מהאב, נחשב בשנות ה-70 למהפכני. אדוארדס ושותפו פטריק סטפטו, שמת ב-1988, היו נתונים תחת ביקורת קשה בעת שעבדו על ההליך, ורבים האשימו אותם שהם מנסים לקחת את תפקידו של אלוהים.

כיום נחשבת השיטה, כמו גם שיטות נוספות שפותחו מאז, ליעילה עבור 75 אחוז מהזוגות שנתקלים בבעיות פוריות. על פי מחקרים סטטיסטיים, אחד מכל שישה זוגות צפוי להיתקל בקשיי פוריות.