סיקור מקיף

“ייצור מזון ע”י חקלאות ‘רגילה’ מוגבל ולא יוכל להדביק את קצב גידול האוכלוסייה;

דברים אלה אומר פרופ’ אריה אלטמן מהפקולטה למדעי החקלאות באוניברסיטה העברית בכינוס בינלאומי על מחקרים ביוטכנולוגיים: “ייצור מזון ע”י חקלאות ‘רגילה’ מוגבל ולא יוכל להדביק את קצב גידול האוכלוסייה; יותר בני אדם גוועים כיום מרעב וסובלים מתת-תזונה ולכן רק השבחה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nofood.html

ביום ג’ 21 באוקטובר התקיים בפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית כינוס מדעי בינלאומי בנושא: “מחקרים ביוטכנולוגיים חדישים לשיפור ייצור המזון בעולם”. הכינוס ייערך לציון חנוכתו של המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע”ש רוברט ה’ סמית, המכון המקיף והגדול מסוגו בארץ.

בכינוס השתתפו מדענים בכירים בארץ ובעולם בהם נשיא אוניברסיטת פקין פרופ’ ז’ ה’ שו וכן ראשי מוסדות מחקר מארה”ב ממקסיקו ומהקהילייה האירופית.

לדברי פרופ’ אריה אלטמן, ראש המכון החדש למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, “אוכלוסיית העולם החזויה לשנת 2050 תגיע ליותר מ-10 מיליארד בני אדם, זאת בהשוואה לכ-6 מיליארד עתה. ייצור מזון ע”י חקלאות ‘רגילה’ מוגבל ולא יוכל להדביק את קצב גידול האוכלוסייה. כבר היום יותר בני אדם גוועים מרעב וחולים במחלות הנגרמות עקב תת-תזונה ולכן עשוי להיגרם מחסור חמור במזון – בעיקר בארצות מתפתחות ונזקקות; רק השבחה מולקולרית המבוססת על פענוח הגנום של צמחי מאכל ועל שיפורים ביוטכנולוגים מתקדמים יכולה להדביק את העלייה הצפויה בצריכת מזון.

“לכן מלבד ייצור מוגבר של מזון, ישנה חשיבות גבוהה גם לשיפור איכותו התזונתית, דבר הניתן לקדם בשיטות ביוטכנולוגיות מתקדמות.

“היבט נוסף הוא שינויים אקלימים גלובליים כמו ירידה בכמויות המים בעולם, עלייה במליחות ושינויי טמפרטורות המביאים למִדבור בארצות רבות ובכללן ישראל וארצות המזרח התיכון. המִדבור גורם לשינויים בלתי הפיכים בצמחייה הטבעית והחקלאית ובכך להרס מרכיבי הנוף והסביבה ולאבדן מזון מן הצומח ולכן יש חשיבות מיוחדת ליצירת צמחים עמידים יותר ע”י שימוש בהשבחה מולקולרית”, מוסיף פרופ’ אלטמן.

במסגרת הכינוס הוצגו חידושים מתקדמים ופתרונות בנושאים מרכזיים:

פרופ’ ז’ ה’ שו, נשיא אוניברסיטת פקין – אפיון ותיאור הגנום המלא של האורז להגברת היבולים ולמניעת פגעים.
פרופ’ ר’ גולדברג מאוניברסיטת קליפורניה – שיטות מתקדמות לבקרת ההתפתחות של זרעים וליצירת
זרעים מהונדסים גנטית.
פרופ’ ל’ הררה-אסטרייה ממקסיקו – גישות ביוטכנולוגיות חדישות לשיפור ההזנה בצמחים ולהגברת גידולם.
פרופ’ דני זמיר, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית – שימוש במידע הגנטי של עגבנייה לשיפור יבולה ואיכותה.
פרופ’ צח אדם, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית – ממצאים בסיסיים ושימושיים לשיפור פעילות הכלורופלסט בעלי הצמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.