כך זוהה ומוסבר, אירוע נדיר שהתרחש לא מכבר במעמקי
היקום: התפרצות קרינת גאמא רבת-עוצמה, בעקבות
התפוצצות של כוכב. במחקר הרב-לאומי, משתתפים גם
ישראלים
ד”ר נח ברוש
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/gamabrosh1.html
בשעה 13:37 זמן ישראל, ב-29 במרס, הגיעה הודעה אוטומטית מלוויין אמריקני קטן שתפקידו לגלות ולמקם התפרצויות קרינת גאמא ביקום.
ההודעה הופצה בין מצפי כוכבים קרקעיים הקשורים למחקרי הלוויין. אלא שהפעם היא הצביעה על אירוע נדיר: לראשונה נקשרו התפרצויות הקרינה המסתוריות, לסופרנובה, התפוצצות כוכב. בפרוייקט המחקר משתתפים מדענים ישראלים (בתצפית ובהיבט התיאורטי).
בעקבות הניסויים בנשק גרעיני, שוגרו לחלל בעבר לוויינים לגילוי פיצוצים אטומיים, שחיפשו “חתימה” אופיינית: התפרצות קצרה וחזקה במיוחד של קרינת גאמא. ללוויינים היתה יכולת איכון גסה. להפתעת המפעילים, התברר שהם מודדים התפרצויות גאמא דווקא מהחלל.
טבע מתפרצי גאמא (כך מכנים אותם) החלה להתברר רק כשאחד הלוויינים גילה התפרצות קרינת ,X יחד עם פליטת קרינה בתחום הגאמא.
חתימה מסויימת הופיעה גם בתחום האור הנראה, איפשרה מדידת מרחק אל הגוף המתפרץ – עדמיליארדי שנות-אור מאתנו. הדבר הצביע על שחרור כמות אדירה של הקרינה הזאת בהתפרצותה, אחרת לא היתה נראית לנו.
למרות גילויים אלו – כולם מהעשור האחרון – אין הסכמה כללית בין המדענים לגבי התופ עה. אסטרופיסיקאים רבים סבורים שמדובר בשלב האחרון בחיי כוכב גדול מאוד. כשהוא מתפוצץ כסופרנובה, הליבה הופכת לחור שחור. עד עכשיו לא הייתה עדות תצפיתית לכך.
התצפיות הראשונות מהמתפרץ החדש הניבו את מיקומו המדוייק ביקום – בעזרת תצפיות בקרינת ,X שנעשו מלויין לא מאוייש, כשעה לאחר הגילוי הראשוני. שעתיים לאחר מכן, בתצפיות אופטיות מהקרקע שנעשו באוסטרליה, נתגלה מקור אור חדש בשמיים, שהתאים למיקום הנ”ל.
כחמש וחצי שעות לאחר גילוי קרינת הגאמא, בשעות הערב, הבחין גם מצפה הכוכבים שבמצפה רמון, במקור האור. יחד עם מצפי כוכבים אחרים, הגדירו התצפיות מישראל היטב את השתנות האור מהגוף המסתורי:ירידה מתמדת בעוצמת האור, תוך “קפיצות” מוזרות.
המעקב אחר מתפרץ הגאמא נעשה בידי חוקרי אוניברסיטת ת”א, אבישי גל-ים, ערן אופק, דוד פולישוק ופרופ' אליה ליבוביץ.
תצפיות נוספות, בטלסקופים ענקיים, הראו שהאירוע היה קרוב אלינו, יחסית – “רק” כשני מיליארד שנות-אור. בדיקות מדוקדקות פיענחו את החתימה הספקטרלית, של גלקסיה המייצרת כוכבים בקצב מוגבר. הגילוי, והקשר שלו עם התפרצות קרינת הגאמא – עדיין צריך להתברר.
מה שמיי חד אירוע זה מאחרים, הוא הניבוי, התחזית, שקבעה במדוייק שהחל מ-8 באפריל, יבחינו האסטרונומים בסימנים ספקטרלים מסופרנובה. וכך היה.
התחזית היא עבודה משותפת של אלוורו דה-רוחולה ממרכז סר”ן בז'נבה, שלמה דדו ופרופ' ארנון דר מהטכניון (פורסם ב”מעריב מדע” ב-27.4). מה-8.4 ניתן היה באמת לראות את עקבות הסופרנובה בספקטרום הגאמא.
הניבוי התיאורטי של הופעת ספקטרום הסופרנובה נובע ממודל התפרצויות גאמא שפיתחו דה-רוחולה ודר. במודל זה, הכוכב שהופך לסופרנובה מסתובב מהר סביב עצמו. נפילה כמעט-חופשית של ליבתו לחור השחור הנוצר, יוצרת דיסקה, תוך זריקת כמויות גדולות מאד של חומר, לאורך ציר סיבוב הכוכב.
כל פליטת חומר היא “ענן” הדומה לכדור הארץ ובמהלך ההתפרצות, יפלטו כמה “עננים” כאלה. זריקת החומר, נעשית במהירות קרובה למהירות האור. אם, במקרה, ציר הסיבוב פונה כללית לעבר מערכת השמש, האסטרונומים יראו מקור קרינה חזק במיוחד.
אלא שמודל זה עדיין איננו מקובל על רוב המדענים. ניבוי מתפרץ הגאמא היפנה אליו מחדש את העניין. אף שמקור האור דעך, כמעט נעלם לחלוטין (מעבר ליכולת הטלסקופ שבמצפה רמון). טלסקופי ענק, שקוטרם 10-8 מטר, ימשיכו במעקב הזה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~531665677~~~60&SiteName=hayadan
