רוב המומחים התנגדו; אף חבר ועדה לא נכח בהצבעה * החוק האוסר על שיבוט בני אדם – חוק קבוע ולא לחמש שנים בלבד החוק התקבל בקולה היחיד של ח"כ מלי פולישוק מאחר שכל חברי הוועדה נעדרו מן ההצבעה. תוקפו של החוק פג היום
לאחר ויכוח סוער שהתקיים בוועדת מדע וטכנולוגיה, החליטה הוועדה בראשותה של ח"כ מלי פולישוק-בלוך, בניגוד לעמדת כמעט כל המומחים, לקבוע את החוק האוסר שיבוט בני אדם –חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) 1999 – כחוק קבוע, ולא לחמש שנים בלבד כפי שהיה קיים עד כה. החוק לקראת הבאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה, התקבל בקולה היחיד של ח"כ פולישוק-בלוך, מאחר ששאר חברי הוועדה לא נכחו בישיבה (מלבד ח"כ אופיר פינס שנכח בחלק מן הישיבה). "כיוון שח"כים אחרים החברים בוועדה לא הביעו דעתם והמאזניים נטו יותר לכיוון של חוק לחמש שנים, עד הרגע האחרון לא רציתי להיות היחידה שתגיד שצריך להיות חוק קבוע", הסבירה ח"כ פולישוק את עמדתה. "אבל יש דברים שאפשר להתפשר עליהם ודברים שלא. אני קבעתי לעצמי להיות נאמנה לדרכי, ויש דברים שאני חייבת ללכת לפי צו מצפוני. לכן, עם הזמן הגעתי למסקנה שבנושא הזה אינני יכולה ללכת בניגוד למצפוני".
רוב המומחים בישיבה טענו כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים בטענה שתחום המדע הוא תחום שמשתנה כל הזמן וקביעת החוק לתקופה מוגבלת מעבירה מסר חיובי לציבור. "איסור קבוע נותן מסר שלילי למחקר ולא ברור מה יתרון האיסור", אמרה ד"ר זלינה בן גרשון, סגנית יו"ר ועדת הלסינקי. עוד נטען, כי קביעת החוק לתקופה בלתי מוגבלת תגביל את המחקר הרפואי, גם בתחומים שאינם מתייחסים לשיבוט בני אדם.
ד"ר אהרון צוקרט, מנהל האגף למו"פ הדסה עין כרם: "החוק הקבוע מחסל את התמריץ לדיון ציבורי. רק חרב הזמן ופקיעת החוק הביאו לדיון הזה".
פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל מרכז הדסה לחקר תאי גזע עובריים: "החוק הזה הוא ייחודי ואי אפשר להכליל אותו. החוק הזה עוסק בנושא כל כך מדעי וצריך לצאת עם מסר שכמו שהמדע דינמי, גם החוק אינו קובע מסמרה קבועה".
ח"כ אופיר פינס אשר אף הוא היה בדעה כי יש לקבוע את החוק לתקופה בלתי מוגבלת, אמר כי על ידי קביעת החוק לחמש שנים בלבד אפשר להעביר מסר מוסרי לפיו, האיסור רלוונטי כל עוד השיבוט אינו מצליח. אבל כשזה יצליח זה יהיה מותר.
גם נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד נורית בבניק הייתה בדעה כי החוק צריך להיות קבוע, וכך גם נציב הדורות הבאים.
פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות אמר כי יש להשאיר את המורטריום לחמש שנים, וזאת משלושה טעמים: הדבר מבטיח אינטרקציה בין מחוקק למדע, המדע הוא דבר דינמי, ונקודה נוספת מתייחסת לנקודת הראות של אנשי המדע. "כמה פעמים אנו חושבים על הבעיות האתיות והמוסריות של הדברים", אמר פרופ' רחמימוב. "לא הרבה. העובדה שזה מגיע לכנסת מחייבת אותנו לחשוב על הדברים".
יו"ר הוועדה, ח"כ פולישוק, אמרה כי בכל מקרה הוכנס להצעת החוק החדשה סעיף, לפיו ועדת הלסינקי תהיה חייבת לדווח לוועדת המדע פעם בשנה. "השאלה, האם אנו רוצים שאדם ייצר אדם אחר, אינה קשורה למדע אלא למוסר, ולכן אפשר לאסור שיבוט לצורכי רבייה באופן קבוע, בייחוד שלא השתכנעתי שהדבר פוגע בהתקדמות המדע".
עם זאת הוסיפה ח"כ פולישוק כי בפני המתנגדים להחלטה עומדת עדיין אפשרות לפנות לשר הבריאות ולבקש ממנו להגיש הסתייגות ולהגיש הצעה אחרת משלה. "אני נותנת לכם את הכלים כדי שתוכלו להעביר את עמדתכם. זה עוד לא אומר שסגורה לכם הדרך".
בנוסף לחובת הדיווח לוועדת המדע פעם בשנה, הוחלט כי יש לקבוע בחוק שהשר הממונה (שר הבריאות) יקבע בתקנות הוראות לעניין סמכויות הפיקוח והבקרה של הוועדה המייעצת, לצורך יישום החוק, ותקנות אלה יוגשו לאישור ועדת המדע תוך 6 חודשים.
יו"ר ועדת המדע הצביעה לבדה: החוק האוסר על שיבוט יהפוך קבוע
יובל דרור, הארץ, חדשות וואלה!
ועדת המדע של הכנסת אישרה אתמול כי החוק האוסר על שיבוט בני אדם למטרת רבייה, שעבר בקריאה ראשונה, יהיה חוק קבוע, ולא לחמש שנים בלבד. החלטת הוועדה התקבלה בניגוד לדעת רוב המומחים שדיברו בפניה ושהפצירו בה שלא לחוקק חוק קבוע, והיא התקבלה על דעת יו"ר הועדה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך בלבד. הסיבה: בשלב ההצבעה לא היה נוכח באולם אף לא אחד מבין 12 חברי הוועדה.
חברי הועדה, חברי הכנסת מיכאל איתן (ליכוד) ומתן וילנאי (עבודה) – (שניהם שימשו בעבר כשרי מדע), אריה אלדד (האיחוד הלאומי), גילה גמליאל (ליכוד), עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"מ), מתן וילנאי (עבודה), נסים זאב (ש"ס), ג'מאל זחאלקה (בל"ד), יגאל יאסינוב (שינוי), אילנה כהן (עם אחד), יעקב מרגי (ש"ס), לאה נס (ליכוד) לא הופיעו לישיבה,ואילו ח"כ אופיר פינס (עבודה) נכח בדיון ותמך בפולישוק-בלוך, אולם לא נכח בשלב ההצבעה.
בחמש השנים האחרונות היה בתוקף חוק שהטיל איסור זמני (מורטוריום) על שיבוט בני אדם למטרות רבייה. החוק נכנס לתוקפו בישראל ב-1998, שנה לאחר שנודע דבר היוולדה של הכבשה המשובטת דולי. כיום הגיע המורטוריום לקצו ובהיעדר חוק חדש, הנושא פרוץ.
ועדת המדע קיימה שלוש ישיבות בנושא. בדיון שהתקיים בחודש שעבר בכנסת על הצורך בהארכת תוקפו של חוק השיבוט, דרשו מדענים ורופאים לא לאסור באופן קבוע על שיבוט בני אדם. חלקם אף ביקשו לאפשר להם להתחיל לנסות לשבט עוברי אנוש למטרות מחקר. פרופ' בולסלב גולדמן, ראש ועדת הלסינקי לניסויים גנטיים בבני אדם, אמר כי החמרת החוק עלולה למנוע מחולים את היישומים הרפואיים הפוטנציאליים שעשויים להימצא לשיבוט בעתיד. פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות, אמר אתמול בישיבת ועדת המדע כי יש להשאיר על כנו את המורטוריום לחמש שנים, כיוון שהדבר מבטיח קשר בין המחוקק למדע. החוק יוכן כעת לקריאה שניה ושלישית.
הערת עורך אתר הידען
אני מקווה להביא ראיון נרחב בנושא בשבוע הקרוב ועדכונים נוספים, הערב.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~711685256~~~111&SiteName=hayadan
