מיכאל גרינשפן
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/antexp14.html
הר הידידות הישראלית-פלסטינית, אנטארקטיקה
16 לינואר 2004
15 ימים לאחר שהפליגו מפורטו-ויליאמס, צ'ילה, בסירה פלגיק אוסטרליס, ולאחר עיכוב של יום אחד בשל קשיי מזג האוויר, חברי משלחת "שוברים את הקרח" הגיעו ליעדם. הם העפילו להר הסמוך לפרוספקט פוינט בחצי האי של אנטאקרטיקה, והקדישו את מסעם להשגת השלום.
רוחות עזות ושלגים קידמו את פניהם של חברי המשלחת בבוקר יום ה', עת התעוררו במחנה שעל צלע ההר, לקראת ההעפלה לפסגה. ראש המשלחת הישראלי דורון אראל, ומדריך הטיפוס הראשי דניס דוקרו משאמוני שבצרפת, היו חלוקים בשאלה אם כדאי לצאת במזג אוויר כה סוער בנתיב המתוכנן, במיוחד נוכח העדר הניסיון של הישראלים והפלסטינים בטיפוס הרים. לאחר כמעט שעה ניתן האור הירוק וחברי המשלחת יצאו אל הפסגה.
בנעליים מסומרות ועם גרזנים בידיהם טיפסו לאיטם חברי המשלחת במעלה החלקלק של ההר. במחווה מקרית לחלוטין אך סמלית ביותר, נקשרו חברי המשלחת בשתי קבוצות שכל אחת מהן כללה גם ישראלים וגם פלסטינאים – אשר היו אחראים זה לחיי זה.
בהרים המכוסים עננים, בתנאים של ראות קרובה לאפס, היה קשה לאתר את הפסגה. מספר פעמים שינו המובילים את הנתיב ברגע האחרון. אולם לבסוף, בשעה ארבע אחר הצהריים, לאחר ארבע שעות וחצי של טיפוס, ביום הרביעי של ההעפלה לפסגת ההר ובמרחק של 13,000 ק"מ מבתיהם שבמזרח התיכון, ניצבו חברי המשלחת בשלג, בנקודה הנמצאת במרחק של כאלף מטרים מעל פני המים, בה איש לא דרך מעולם.
בפסגה הקריא יחזקאל נתניאל, איש העסקים הישראלי שהגה את רעיון המשלחת, הצהרה משותפת. בהצהרה הביעו חברי המשלחת את אמונתם שעל הישראלים והפלסטינים לגשר על חילוקי הדעות ולשים קץ לאלימות, והעלו על נס את הניסיון האישי של דו קיום ושיתוף פעולה אותם חוו במסע המשותף. יחזקאל בישר על ההחלטה של חברי המשלחת – אליה הגיעו לאחר ימים רבים של ויכוחים לוהטים – לקרוא להר "הר הידידות הישראלית-פלסטינית".
השם חסר אולי את הליטוש שיכולים היו להעניק לו משרדי פרסום אופנתיים, אך נראה שהוא משקף את החוויה שעברו חברי המשלחת – זרים גמורים שלמדו לחיות ולעבוד, ולפעמים אפילו לצחוק, ביחד. אנשים שהחליטו להחליף את החיפוש העקר אחר פיתרון פוליטי לסכסוך הישראלי-פלסטיני בגישה אישית יותר להשגת השלום.
הטקסים בפסגה היו בלתי פורמליים ונשאו אופי אישי. שלושת הפלסטינאים כרעו על ברכיהם ונשאו תפילה מוסלמית. הישראלים פתחו בקבוק שמפניה וכיבדו את כולם. מעיניו של חבר המשלחת הפלסטיני, זיאד דרוויש, זלגו דמעות: "זה רגע כה יפה" אמר, "לראות ישראלים ופלסטינים עושים דברים כאלה ביחד. זה גורם לחשוב על כל הדברים הנוראים שאנו מעוללים זה לזה בבית".
ראש המשלחת הישראלי דורון אראל, שהעפיל בעבר לאוורסט, אמר שהוא מתקשה להביע עד כמה הוא שמח שכולם הצליחו להגיע ביחד לפסגה. "איש אינו סבור שנביא שלום באמצעות טיפוס הרים, אבל כולם צריכים לדעת שישראלים ופלסטינים יכולים להשיג מטרות משותפות, אם הם רק רוצים". בדומה לטיפוס הרים, אמר אראל, השגת השלום דורשת מחויבות אישית עמוקה. הישראלים והפלסטינים היו מוכנים להרחיק עד אנטארקטיקה כדי לשלוח את המסר הזה הביתה.
ידען המשלחת – יומנים קודמים
לאתר המשלחת (באנגלית)
תודה לבני רן על התרגום של חלק ניכר מהיומנים, כולל יומן זה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~736719832~~~155&SiteName=hayadan
