מחקר בראשות פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב ובשיתוף עם ד"ר דבורה שלו מהאוניברסיטה העברית * המחקר מדגים כיצד ניתן לשלב בין מערכות אלקטרוניות לחומרים מן הטבע ליצירת חומרים חדשים המנצלים את היתרונות של המרכיבים השונים.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב- Nano Letters, שהוא הכתב העת החשוב ביותר בננו- טכנולוגיה, חושף מערכת ייחודית המשלבת חומרים ביולוגים ומערכות אלקטרוניות בתחום ננו-טכנולוגי .
המחקר שבוצע על ידי אוהד קרני, תלמיד מחקר באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופסור אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב ובשיתוף עם ד"ר דבורה שלו מהאוניברסיטה העברית, מדגים כיצד ניתן לשלב בין מערכות אלקטרוניות לחומרים מן הטבע ליצירת חומרים חדשים המנצלים את היתרונות של המרכיבים השונים.
המחקר אפשר את יצירתו של כבל קואקסיאלי ננו-מטרי, התקן חשמלי חשוב, המשמש בבסיסן של מערכות אלקטרוניות מסוגים רבים מאז תוכנן לראשונה על ידי הממציא הידוע, ניקולא טסלה. יצירת הכבל הקואקסיאלי נעשתה בממדים זעירים מאי פעם, תוך שימוש במולקולות ביולוגיות ייחודיות העוטפות חוט כסף פנימי זעיר ומצופות בזהב בעובי של אטומים ספורים.
השיטה משתמשת במולקולות ביולוגיות בכדי לאפשר בנייה עצמית של המבנים הזעירים, באופן הדומה לגדילה של סיבים ברקמות של יצורים חיים. בעזרת התבנית הביולוגית ניתן להתגבר על מחסום המזעור ולשלב באופן ספציפי שכבות מוליכות ושכבות מבודדות שונות ליצירה של התקנים חשמליים מורכבים. השימוש במולקולות ביולוגיות מאפשר מורכבות ודיוק גבוהים ביצירת ההתקן הזעיר ללא צורך בהכוונה חיצונית.
כידוע, מאז שנות השישים של המאה שעברה, מכפילה את עצמה יכולת העיבוד של מחשבים כל שנה וחצי – תופעה אשר ידועה בשם "חוק מור" ועומדת ביסוד ההתקדמות הטכנולוגית ביובל האחרון. מזעור מתמשך של מערכות אלקטרוניות הוא המאפשר התקדמות טכנולוגית מתמידה זו, אלא שבשנים האחרונות הגיעה התעשייה אל גבול יכולת המזעור בשיטות הקיימות והתעורר הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסוג חדש אשר יאפשרו את המשך ההתקדמות. תחום מחקר זה, הידוע בשם "ננו-טכנולוגיה" (טכנולוגיה ננסית) עוסק בתכנון "חומרים חכמים" אשר ייצרו בפני עצמם את ההתקנים האלקטרונים הזעירים הרצויים ללא צורך בהכוונה חיצונית, הקשה להשגה בגדלים שכאלו. הדבר דומה ללבנים הבונות לבדן בניין לפי שרטוטי האדריכל, ללא צורך בפועלים.
