אבי בליזובסקי
פרופ' אריה גרטלר במעבדתו באוניברסיטה העברית. למטה: איור: מבנה מרחבי של לפטין. האזור שזוהה וסומן במס' (של חומצות אמינו) 39, 40, 41, 42 עבר מוטציה שהפכה את הלפטין הטבעי ל”מתנגד”.
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/leptin160305.html
חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו טכנולוגיה ייחודית לנטרול פעולתו של החלבון לפטין (leptin) בבני אדם ובבעלי חיים. הפיתוח מספק אמצעים לשליטה ולהבנה טובה יותר של תפקוד הלפטין כולל תפקידו בגדילה לא רצויה ובתמותה מבוקרת של התא.
החלבון לפטין התגלה לפני כעשור ועורר תשומת לב תחילה הודות למעורבותו בבקרת התיאבון ולאחר מכן בשל השפעתו על גדילה ועל בגרות מינית, על עיכול ועל תהליכי חיסון. ללפטין גם עלולות להיות תוצאות שליליות דוגמת הגברת התפשטותם של גידולים סרטניים.
במעבדתו בפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה בקמפוס האוניברסיטה העברית ברחובות פיתח פרופ' אריה גרטלר, יחד עם תלמידותיו דנה גונן-ברגר ולאונורה ניב-ספקטור ועוזרת המחקר גילי בן-יהודה, טכניקה למוטציה (שינוי) של החלבון לפטין בהנדסה גנטית.
מאחר שלפטין מעורב בתפקודים אחדים של התא, לפיתוח של מוּטַנְט (שעבר מוטציה גנטית) הלפטין חשיבות רבה לא רק בהבנה טובה יותר של פעולת לפטין בבעלי חיים אלא גם בבלימת השפעות לא רצויות של חלבון זה בבני אדם, כמו התרבות מהירה של תאים סרטניים, או בפיקוח על תופעות פתולוגיות שלפטין שותף לגרימתן.
המדענים פיתחו מודל המראה את מיקומן של חומצות אמינו בלפטין האחראיות להפעלת קולטני לפטין בתאים חיים. באמצעות החלפת חומצות האמינו באחרות, הצליחו ליצור מוּטַנְט של לפטין היכול להתקשר לקולטני התא אך אין באפשרותו להפעילם. מוּטַנְט זה פועל כ”מתנגד” ומתחרה עם הלפטין הנורמלי על “תשומת הלב” של קולטני התא אֲליהם נמשכים שני הלפטינים. התוצאה היא מצב “תיקו” שבו מנוטרל הלפטין הנורמלי.
עד כה הצליחו החוקרים ליצור מוטנטים של לפטין של בני אדם, כבשים, חולדות ועכברים. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון מחקר אגרונומי בצרפת ומאוניברסיטת פריס 6. חברת “פרוטאין לבורטוריס רחובות (פי-אל-אר)” שהוקמה לפני שנה וחצי בידי פרופ' גרטלר וחברת יישום למו”פ של האוניברסיטה העברית קיבלה אישור לייצר ולשווק מוטנטים של לפטין.
ההשערה בדבר יכולתם של מוטנטים של לפטין לסייע בפעילות אנטי-סרטנית תיבדק במחקר המשך יחד עם פרופ' נירה בן-יונתן מאוניברסיטת סינסינטי בארה”ב ועוזרת המחקר של פרופ' גרטלר תלמידת המוסמך גילה בן-אברהם.
פרופ' גרטלר הציג באחרונה את מחקרו בסימפוזיון של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וכן בכינוס בין-לאומי לביוטכנולוגיה שקיים כתב העת נייצ'ר בפברואר במיאמי, ארה”ב.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~109110288~~~178&SiteName=hayadan
