סיקור מקיף

חוקרי הטכניון מציעים גישה חדשה למניעת סתימת כלי הדם לאחר צינתור

אנזים המורכב על ה”סטנט” משחרר תרופה כאשר תרכובת טרום-תרופה מגיעה אליו

הטכניון

חוקרי הטכניון מציעים גישה חדשה למניעת היווצרות סתימה מחדש בעורקים לאחר צינתור והשתלת תומכן ( “סטנט”). לצורך זה הם מרכיבים על ה”סטנט” אנזים המשמש למעשה “בית חרושת” לתרופה והוא מייצר באופן מקומי תרופה כאשר חומר הגלם הדרוש מגיע אליו במצב של “טרום תרופה”.

“הצינתור פוצע את כלי הדם”, מסביר פרופסור נח לוטן מהפקולטה להנדסה ביורפואית. “הרקמה החדשה שנוצרת סביב הפצע עלולה להוות סתימה חדשה, ולכן המנתח שם ‘סטנט’ (תומכן) המורכב על בלון והוא, בדרך כלל, בצורת רשת מתכת. כאשר הבלון מתכווץ, הרשת נשארת צמודה אל דפנות כלי הדם, שם היא אמורה למנוע סתימה מחדש. הבעיה הראשונית – לאחר כשבוע מאז השתלת התומכן נוצרת קרישת דם במקום. לבעיה זו קיים פתרון על ידי מתן תרופה מונעת קרישה. אולם אצל 30%-40% מהמצונתרים בכל זאת נוצרת סתימה חדשה במקום, למרות נוכחות התומכן. התברר כי הסיבה להתפתחות ההיצרות החדשה איננה במשקעים חדשים מתוך הדם, כפי שחשבו בעבר, אלא ברקמה הצומחת מדופן כלי הדם. הרופאים מתייחסים לרקמה זו כאל גידול סרטני בו יש לטפל על ידי מתן תרופה המונעת גידול לא מבוקר. אולם אין להתיחס לזה כגידול סרטני בכל הגוף ולכן יש לכוון את התרופה האנטי-סרטנית אך ורק למקום בו מונח ה’סטנט’. יצרני הסטנטים שמים את התרופה על ה’סטנט’ בעת ייצורו והיא אמורה להשתחרר אט-אט במשך חצי שנה. הבעיה היא שבגישה זו אין שליטה מספיק מדויקת הן על משך שחרור התרופה והן על קצב תהליך זה”.

פרופסור לוטן, ביחד עם ד”ר שרית סיוון ופרופ’ אורי דינר, מציגים גישה חדשה לקראת פתרון הבעיה. הם מציעים לספק לחולה חומר מסוים, נייטראלי לחלוטין (טרום תרופה), שניתן לבלוע אותו לאורך הזמן הנדרש ובלי שיגרום כל תופעות לוואי. חומר זה נהפך לתרופה רק כאשר הוא בא במגע עם אנזים מיוחד, שאותו מקבעים על ה”סטנט” . על ידי כך אנזים זה מתפקד למעשה כ”בית חרושת לתרופה”.

“בגישה אותה פיתחנו, הטרום תרופה היא חומצה אמינית – מרכיב טבעי של כל חלבון ולכן ניתן לבלוע אותה ללא שום תופעות לוואי”, מסביר פרופסור לוטן. “כך אנו מאפשרים שחרור מבוקר של התרופה במקום הרצוי בלבד וכמו כן לאורך הזמן הרצוי. החולה פשוט מפסיק לקחת את הטרום תרופה בתום חצי שנה, כאשר ברור שלא נוצר גידול לא מבוקר של הרקמה באתר הצנתור”.

הגישה שפותחה מהווה למעשה פלטפורמה טכנולוגית כללית ביותר. היא ניתנת ליישום עבור בעיות רפואיות שונות, כאשר לכל אחת מהן ניתן להשתמש בטרום-תרופה ובאנזים מתאימים.

הטכניון רשם פטנט על גילויים של חוקריו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.