בקצב הלב
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/heart221103.html
מדענים רבים בעולם עומלים על פיתוח חידושים לשיפור חייהם של חולי לב. בישראל נחשפו לאחרונה שני חידושים מהפכניים כאלה. בטכניון בחיפה פותח התקן קטן, ייחודי בפעולתו הפיזיולוגית, לסיוע ללב כושל. ההתקן מסתנכרן עם הפעילות המכנית של הלב באמצעות חיישנים, ועוזר לו “לדחוף” את הדם. הוא מוחדר לבית החזה בניתוח פשוט ומהיר, שאינו דורש הפסקה של הפעילות הסדירה של הלב. למעשה, חיבורו דורש חצי דקה בלבד. סוללה פנימית, הנטענת מסוללה חיצונית שהחולה נושא על גופו, נותנת למתקן את הכוח החשמלי הדרוש.
בניגוד להתקנים קיימים, שפעולתם אינה מתואמת עם הלב, ההתקן החדיש עובד יחד עם שריר הלב, מוריד מהעומסים עליו ומקטין את נפחו. לטווח ארוך, אופן הפעולה הייחודי שלו ממתן את ההידרדרות בתפקוד הלב הכושל ואף משפר אותו. ניסויי ההיתכנות הקדם-קליניים של הפיתוח כבר הושלמו, ועתה מתמקדת העבודה במזעורו של המתקן ובבדיקת פעילותו והשפעתו על הלב לאורך זמן.
מי שעומד מאחורי הפיתוח הזה הוא ד”ר אמיר לנדסברג, רופא ומהנדס במחלקה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ומייסד חברת לברם. לדבריו, יותר מ-20 מיליון בני-אדם בעולם (10%-6% מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה) חולים באי-ספיקת לב. בארה”ב בלבד מוערך מספרם ב-5 מיליון, ומדי שנה מתים כחצי מיליון מהם. חברת לברם מחממת הטכניון קיימת כ-5 שנים, ומומנה על-ידי קרן שדות וקרן הון הסיכון של יצרנית התרופות והציוד הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון, וכן על-ידי משקיעים פרטיים.
ואילו במכללת יהודה ושומרון באריאל פותחה מערכת לניתוח (אנליזה) של השינויים בקצב הלב. השיטה שבבסיס המערכת פותחה על-ידי הפרופסורים לפיזיקה יעקב לויטן ומאיר לבקוביץ'. המערכת שנבנתה לשם כך תעזור לזהות גורמי סיכון בתפקוד הלב.
המכשיר שבלב המערכת החדישה מוגדר “מתקדם בהרבה ממכשיר הולטר”. את ההולטר המסורבל והיקר צריך החולה לשאת על הגוף בחוסר נוחות למשך יממה שלמה, ופיענוח ממצאיו דורש מיומנות וזמן. לעומתו, ההתקן החדש דורש נשיאה של 3-כ שעות בלבד, והנתונים שהקליט מועברים בטלפון למרכז ממוחשב, שם מפענחים את הנתונים באמצעות תוכנה מיוחדת. פיתוח אב-הטיפוס של המערכת כבר הושלם, וכבר הוגשה בקשה לרישום פטנט בינלאומי בארה”ב, באירופה וביפן.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~690063573~~~221&SiteName=hayadan
