זמן מעבר

פטריק ביוקאנן, פרשן הטלוויזיה השמרני ומועמד הימין הקיצוני האמריקאי בבחירות לנשיאות, כבר כתב את הדו”ח הפתולוגי. המצב, לדבריו, אנוש: המערב גווע

בני לנדאו

תצלום: אי-פי ביוקאנן. מהפכת תרבות

מדינת ישראל היא בעיני פטריק ביוקאנן דגם בזעיר אנפין של העולם המערבי. גורלה, כמו גם גורלן של אירופה וארה”ב, ייחרץ ב-50 השנים הבאות. הנסיגה מארץ ישראל, הוא קובע בספרו האחרון “מותו של המערב”, החלה עוד ב-1973 ונמשכה עד שנת 2000. “אפילו אם היו הערבים מקבלים את הצעות ברק”, הוא טוען “איזו ערובה היתה לישראל שאלו אכן יהיו תביעות השטחים האחרונות שלהם מהמדינה היהודית? מדוע שהערבים לא ימשיכו, משסיימו לעכל את מה שישראל מסרה להם, לחתור לסילוקה של 'הישות הציונית' מהמזרח התיכון? הישראלים אומרים שהם מציעים לשכניהם שלום צודק, אבל הערבים עשויים לראות את ישראל כמדינה נסוגה המנסה להגיע כעת להסכם האפשרי הטוב ביותר. מדוע שהערבים לא יאמינו שכשם שהמלחמה הביאה בעקבותיה הצעה לתת שטחים תמורת שלום, עוד מלחמה תביא בעקבותיה עוד שטחים תמורת שלום? מנקודת המבט הערבית”, הוא קובע, “המלחמה משתלמת”.

ביוקאנן אינו נמנה עם חסידיו המובהקים של המפעל הציוני. קרוב לוודאי שגם גורל המערב אינו מדיר שינה מעיניו. פרשן הטלוויזיה ובעל הטור השמרני, שהתפרסם כדמגוג המגיח בכל ארבע שנים כמועמד הימין הקיצוני האמריקאי בבחירות לנשיאות, פשוט תר ללא הרף אחר להיטי הבזאר הפוליטי.

הוא התחנך במנזר ישועי, היה מכותבי נאומיו של הנשיא ריצ'רד ניקסון וגם ספרו הנוכחי מנסח כמה מהפחדים האופנתיים שאולי ישכנעו מיליוני אמריקאים להפקיד בידיו את גורלם. ומהו, לדעתו, הפחד הגדול המחלחל כיום באמריקה? המהגרים. הזרים. העולם השלישי הקם עליה לכלותה.

הבעיה היא שביוקאנן אינו טיפש ואין הוא טועה בהכרח. נבואותיו הקודרות אינן חסרות שחר רק משום שהוא בדלן בעל נטיות אנטישמיות. רבים עוקבים בדאגה גוברת אחר הדמוגרפיה העולמית ומבינים, ממש כמוהו, שהאפוס ההיסטורי הנוכחי עשוי להיות נקודת מפנה.

אנחנו מאבדים את המדינה שגדלנו בה, מתרה ביוקאנן כבר בתחילת ספרו. אמריקה אינה המדינה שהיתה לפני 20 ו-30 שנה ואנחנו כבר לא אותו העם. אירוע הטרור בניו יורק חשף, לדעתו, את קו השבר בחברה האמריקאית. הפער שהתגלה אינו ברמת ההכנסה, באידיאולוגיה או באמונה. הוא מבוסס על אתניות ונאמנות. “התעוררנו וקלטנו שבקרב המיליונים שאינם ילידי אמריקה, שליש נמצאים פה שלא כחוק, עשרות אלפים מהם נאמנים למשטרים שנגדם אנו עשויים לצאת למלחמה, וכמה מהם הם טרוריסטים שאומנו ונשלחו הנה במטרה להרוג אמריקאים”.

כשריצ'רד ניקסון הושבע לנשיאות ב-,1969 כותב ביוקאנן, חיו בארה”ב תשעה מיליון זרים. כשג'ורג' בוש הרים את יד ימינו, מספר הזרים התקרב ל-30 מיליון. מדי שנה בשנה נכנסים למדינה כמיליון מהגרים ובכל שנה נספחים אליהם חצי מיליון מהגרים לא חוקיים. זהו הטרנספר האנושי הגדול ביותר בהיסטוריה. הוא כולל את כל גזעי אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, והעולים אינם “מותכים ומעוצבים” במדינתם החדשה. שום מדינה בהיסטוריה, קובע ביוקאנן, לא עברה שינוי דמוגרפי כה גדול בזמן כה קצר ונותרה אותה מדינה. כבר עתה מאיימת ההגירה נעדרת השליטה לשנות את פני האומה האמריקאית. לאוכלוסיית העתיד שתחיה פה לא יהיה כמעט שום מכנה משותף – לא היסטוריה, לא גיבורים, לא שפה, לא תרבות, לא אמונה.

על אמריקה, קובע ביוקאנן, עוברת כעת מהפכת תרבות. אליטה חדשה השתלטה על כל המוסדות המעצבים ומשדרים רעיונות וערכים – הטלוויזיה, האמנויות, הבידור והחינוך – ובראה עם חדש. אמריקה חדלה להיות “אומה אחת, בחסדי האל” ומיליוני אמריקאים החלו לחוש עצמם זרים על אדמתם. בניגוד לנשיא בוש – ואולי בשל עיתוי הכתיבה – סבור ביוקאנן שארה”ב מבוססת כיום על סקס, פרסום, כסף וכוח ומעודדת ערכים הדוניסטיים.
החגים הישנים נעלמו, הגיבורים הישנים הושפלו, אמנות העבר המפוארת מסולקת מהמוזיאונים ומוחלפת בכל מה שהוא מדכא, מכוער, מופשט ואנטי אמריקאי. הספרים שהדורות הקודמים העריכו נעלמים מבתי הספר. הקוד המוסרי עבר הסבה.

“לא עזבנו את אמריקה”, קובע ביוקאנן, “אמריקה היא שעזבה אותנו”. ולא רק זה. התרבות החדשה דחתה את אלוהי האמונה, החליפה אותו באלוהי השוק ועובדת לו על מזבחות הכלכלה הגלובלית. המהפכה החליפה את המדינה הטובה בישימון תרבותי וביב מוסרי שלא ראוי לחיות בו או להילחם למענו – המדינה שלהם, לא שלנו. ולא מדובר רק באמריקה. המהפכה שבתה את כל
מדינות המערב. תרבות, אורח חיים, אמונה וסדר מוסרי שהיו מושרשים באמונה (הנוצרית) מוחלפים בתרבות, באמונה ובסדרי מוסר חדשים.
המערב גווע, חורץ ביוקאנן. בני המערב חדלו להתרבות והאוכלוסיות שחדלו לגדול החלו להצטמצם. למן המאה ה-,14 שבה גוועו שליש מתושבי אירופה במגפה השחורה, לא נשקפה לתרבות המערב סכנה כה חמורה. ב-17 ממדינות אירופה מתקיימים כיום יותר טקסי קבורה מחגיגות יום הולדת ונבנים יותר ארונות מתים מעריסות. בני המערב איבדו את רצונם לחיות. האם אנו עדים לשעת הדמדומים של המערב, שואל ביוקאנן. האם מותו של המערב הוא בלתי הפיך?

כך או כך, הוא כבר כתב את הדו”ח הפתולוגי. המצב, לדעתו, אנוש. ב-40 השנים האחרונות הוכפלה אוכלוסיית העולם והיא מונה כיום שישה מיליארד בני אדם. בניגוד להתפוצצות הדמוגרפית בעולם השלישי – כל 15 חודשים נוספים לעמי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית כ-100 מיליון בני אדם – עמי אירופה חדלו להתרבות. 18 ממדינות אירופה נמצאות ברשימת 20 המדינות ששיעור הילודה בהן הוא הנמוך בעולם. המשפחות האירופיות הולכות ונעלמות ואתן תיעלם עד מהרה כל תרבות היבשת.

אם אירופה לא תמצא בקרוב את התשובה, מתרה ביוקאנן, היא תגווע. הדמוגרפים חישבו ומצאו שבסוף המאה ה-21 יהיה העם האנגלי מיעוט על אדמתו שלו. הלבנים יהיו מיעוט בלונדון כבר בשנת 2010(כבר עתה הם מיעוט בלוס אנג'לס). באפריקה, לעומת זאת, יחיו 1.5 מיליארד בני אדם. ממרוקו ועד למפרץ הפרסי ישתרע ים ערבי-טורקי-איסלאמי של 500 מיליון בני אדם. בדרום אסיה יחיו 700 מיליון איראנים, אפגנים, פקיסטנים ובנגלדשים, שלא לדבר על 1.5 מיליארד הודים ומספר דומה של סינים. האדם הלבן, שבתחילת המאה העשרים עוד שלט במרחבי אסיה ואפריקה, יידחק וייעלם מאותן יבשות, להוציא אולי מובלעות קטנות בדרום אפריקה ובישראל. גם הלבנים באוסטרליה, על פי ביוקאנן, חיים על זמן שאול.

לדעתו, לא מדובר בתחזית אלא בתהליך המתחולל כאן ועכשיו. אם העולם הראשון לא ימצא תשובה וישנה את המגמה, ובקרוב, הוא יוכרע על ידי העולם השלישי הגדול ממנו פי חמישה. ב-1982 חיו בקהיר 44 מיליון בני אדם; ב-1998 חיו בה 64 מיליון; ב-2025 עלולה אוכלוסיית מצרים לגדול ל-96 מיליון. כבר כיום מתנחלים בני אפריקה באירופה (רק מגפת האיידס, קובע ביוקאנן, מונעת מעמי אפריקה מלהאפיל על אירופה ובסופו של דבר לכובשה). בשנת 2025 יחיו באיראן 94.5 מיליון בני אדם. טכנולוגיית הגרעין תהיה אז בת 80 וסביר להניח שאיראן, המצוידת כבר עתה בטילים בליסטיים, תהיה מצוידת גם בפצצות אטום.

אבל היבשת המעניינת אותו באמת היא אירופה. ואירופה, לדעתו, כבר הסכימה לשים קץ לתרבותה. זכות שיבה או לא – ההגירה ההמונית מארצות האיסלאם תשנה את הרכבה האתני של היבשת הישנה, והאירופאים, מחשש למעשי טרור, לא יתערבו עוד בצפון אפריקה, במזרח התיכון או במפרץ הפרסי. כבר עכשיו, כשאוכלוסייתה נהפכת ליותר ערבית ומוסלמית, מתעלמת אירופה מהסנקציות שהטילה ארה”ב על איראן, עיראק ולוב. הקהילות הנוצריות באירופה גוועות, הכנסיות מתרוקנות והמסגדים מתמלאים. בצרפת חייים כיום חמישה מיליון מוסלמים ומספרם בכל מדינות האיחוד האירופי מגיע ל-12 מיליון. בגרמניה ניצבים 1,500 מסגדים והאיסלאם התבסס כדת השנייה בגודלה ביבשת. בשנת ,2000 בראשונה בהיסטוריה, חיו בעולם יותר מוסלמים מקתולים.

אומות, מאמין ביוקאנן, מטבע הדברים, עולות ומתפשטות, חולשות ושולטות רק כדי לסגת ולהציע שוויון זכויות ודו קיום לעמים הכבושים. עמים אלה מסכימים להצעה עד שהם צוברים כוח, מתפשטים וחולשים בעצמם. האם כל הטפותינו לשוויון בין העמים אינן אלא אשליה עצמית, הוא תוהה. האם העידן שאנו חיים בו כיום הוא סוף ההיסטוריה או שמדובר בהפסקת אש זמנית, שלום מזויף, שביתת נשק, זמן מעבר מהיום שבו המערב משל ליום שבו יוטל עליו לשלם מס?
בוורלי הילס

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~315749741~~~34&SiteName=hayadan