מרית סלוין
בתחילת שנות ה-60 בודד פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית את החומר הפעיל בחשיש – THC. גילויו הביא לחשיפת מערכת גדולה ומורכבת של אנדוקנבינואידים – חומרים דומים ל-THC, המיוצרים בגוף ומשתתפים בו בתהליכי מפתח.
לפני כמה שנים גילו פרופ' אסתר שהמי וצוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית כי אחד האנדוקנבינואידים, הנמצא בריכוזים גבוהים במערכת החיסון ובמוח, הוא חומר הגנה טבעי שהמוח מייצר לאחר חבלת ראש. הצוות מצא שבמצבי טראומה מוחית, ייצורו של האנדוקנבינואיד במוח מוגבר משמעותית.
ממצא אחר שהתגלה בעת טיפול באנשים שסבלו מחבלת ראש הוא שאצל החולים הללו מיוצרות לאחר החבלה כמויות גדולות מאוד של רקמת עצם, עד שנוצר לעתים צורך לדלל את העצם. הממצא הזה, שלא נמצא לו אז הסבר מניח את הדעת, והממצא של פרופ' שהמי נראו לא קשורים זה לזה, אבל פרופ' איתי באב ממעבדת העצם באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים שעבד אתו גילו קשר הדוק בין השניים. על פי מחקר חדש שלהם, אנדוקנבינואידים לא רק מגינים על המוח, אלא גם שומרים על צפיפות העצמות. לפיכך, ייתכן שיהיה אפשר להשתמש בחומרים אלה כבסיס לתרופה שתמנע את הידלדלות רקמת העצם אצל חולי אוסטיאופורוזיס.
פרופ' באב חוקר את הקשר בין מוח, התנהגות ושינויים במבנה השלד במסגרת פרויקט שמומן על ידי תוכנית “ביכורה” של הקרן הלאומית הישראלית למדע. “ההתעניינות שלנו בנושא החלה לאחר הגילוי שבתוך העצמות יש רשת צפופה של שלוחות תאי עצב. ממצא זה הוביל אותנו למחשבה שהמוח קשור בדרך כלשהי לפעילות העצם. כדי לבדוק זאת חיפשנו גורמים משותפים לעצם ולמוח, ובין השאר החלטנו לבדוק את הקשר בין האנדוקנבינואידים לרקמת העצם”.
ידוע שאנדוקנבינואידים פועלים בגוף על ידי התקשרות לשני קולטנים – CB1 ו-CB2. הקולטן CB1 נמצא במערכת העצבים ואחראי על ההשפעות הפסיכואקטיוויות של החומרים הפעילים בחשיש. הקולטן CB2 נמצא במערכת החיסון, אין לו פעילות פסיכואקטיווית והמידע על תפקודו הפיסיולוגי היה עד כה מועט.
“כדי לבדוק אם האנדוקנבינואידים פועלים בעצם, חיפשנו ברקמת העצם את קולטנים שאליהם הם מתקשרים”, אומר באב, “והבדיקה העלתה שבעצם נמצאים קולטני CB2 בכמויות גדולות”. השלב הבא היה לברר מהו התפקיד שממלאים האנדוקנבינואידים ברקמת העצם. צוות החוקרים, שכלל גם את פרופ' שהמי מהמעבדה לחקר טראומה מוחית, פרופ' משולם מהמחלקה לכימיה תרופתית, הדוקטורנטים אור אופק, ורדית קרם ויוסי תם ותלמידת המוסמך מירב פוגל, עבד בשיתוף פעולה עם פרופ' אנדריאס צימר וד”ר מליה קרסק מאוניברסיטת בון, שיצרו עכברים מהונדסים גנטית שבהם חסר הקולטן CB2.
כאשר חוקרי האוניברסיטה העברית בדקו את השלד של העכברים המהונדסים, התברר שאצל העכברים התפתחה מחלת אוסטיאופורוזיס קשה מאוד שהוחרפה עם הזדקנותם. אוסטיאופורוזיס היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר במערב. היא מתבטאת בירידה בצפיפות העצמות, היחלשותן והיווצרות של שברים מרובים העלולים לגרום לנכות קשה ואפילו למוות.
כדי לאשש את ההשערה שהקולטן CB2 חיוני לשמירה על צפיפות העצם, בדקו החוקרים אם הפעלת הקולטן CB2 תאט את איבוד מאסת העצם של עכברים חולי אוסטיאופורוזיס. באב השתמש בחומר הסינתטי HU308, שפרופ' משולם ייצר במעבדה לפני כמה שנים. HU308 מתקשר רק לקולטן CB2 ומפעיל אותו. מכיוון שהוא לא מתקשר ל-CB1 אין לו אפקט פסיכוטרופי על המוח. על פי ממצאי המחקר, המתפרסמים השבוע בכתב העת “Proceedings of the National Academy of Sciences”, הפעלת הקולטן CB2 עיכבה את הידרדרות רקמת העצם.
בתוך העצם נמצאים תאים בוני עצם ותאים מפרקי עצם. במצבים נורמליים קיים איזון בין תהליכי הפירוק והבנייה ומאסת העצם נותרת קבועה. אבל ישנם מצבים שבהם פירוק העצם גובר על הבנייה. הדבר קורה לרוב עם ההתקדמות בגיל.
החוקרים מצאו כי קולטני CB2 נמצאים גם על התאים הורסי העצם וגם על התאים בוני העצם. כשהקולטן מופעל בתאים הורסי העצם, פעילותם יורדת; כשהוא מופעל בתאים בוני העצם, פעילותם מוגברת. ל-CB2 יש איפוא פעילות כפולה: הוא גם מגביר את בניית העצם וגם מעכב את הריסתה. לפיכך, ייתכן שחומרים המפעילים את הקולטן יוכלו לשמש בסיס לפיתוח תרופות לחולי אוסטיאופורוזיס.
רוב התרופות הקיימות לאוסטיאופורוזיס מונעות את הידלדלות העצם. ישנה רק תרופה אחת לשיקום עצם מדולדלת, אך היא ניתנת בהזרקה יומית. החוקרים מקווים ש-HU308 יוכל לשמש בסיס ליצירת תרופה שתינתן בטבליה ותשמש גם למניעת הידלדלות העצם וגם לשיקום עצם שכבר הידלדלה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~365801346~~~82&SiteName=hayadan
