פיליפ כהן , ניו סיינטיסט (תרגום: דיקלה אורן)
קישור ישיר לדף זה:https://www.hayadan.org.il/shadowself.html
המוח שלנו מתייחס באופן לא מודע לצל שלנו כשלוחה של גופנו, חושף מחקר חדש.
מושאי מחקר הגיבו לגירויים ליד צללית אחת הידיים שלהם כאילו הגירויים השפיעו על היד עצמה, מצאו פרננסקו פוואני מאוניברסיטת רויאל הולווי בלונדון, אנגליה, ואומברטו קסטיאליו מאוניברסיטת דגלי סטדי דה טרנטו, איטליה.
התוצאות מאשרות את הקשר האינטואיטיבי שיש לאנשים עם קווי המתאר הצלליים שלהם, אומרת מרגרט ליווינגסטון, חוקרת ראייה בבית הספר לרפואה בהרווארד, בוסטון, מסצ'וסטס.
“כולנו כילדים חווינו את חוסר הרצון, שאחרים ידרכו על הצל שלנו,” היא אמרה ל”ניו סיינטיסט”. “יש לי סטודנט במעבדה עכשיו, שעדיין מרגיש ככה.”
ידוע שאנשים מפתחים קשר נפשי עם איברים או כלים מלאכותיים, אם הם מאומנים לקשר שינוי במצבו של העצם עם תחושה, לדוגמא, אם ידם האמיתית החבויה נחבטת בכל פעם, שנוגעים ביד מלאכותית גלויה.
אולם, לא היה ברור אם הקשר הזה יכול להיווצר עם דבר כה לא גשמי כמו צל.
לכן הציבו פוואני וקסטיאליו מכשירי גירוי על אגודלי ואצבעות עשרה מתנדבים וביקשו מהם להודיע ע”י מנוף רגלי, כאשר נוגעים באצבע מסוימת.
מחקר קודם הראה, שאם הבזק אור מסיח את הגעת מתרחש בסביבת האיבר שנוגעים בו, זמן התגובה במבחן הזה מתארך, כיוון שהנחקר עסוק בעיבוד שני פרטי קלט נפרדים מאותו אזור של מפת הגוף במוח.
עם זאת, חזו החוקרים באותו אפקט אם הבזיקו אור במרחק שווה משתי ידי הנבדק, אך קרוב לצל של אחת מידיו. הנחקרים זיהו הבזקים סמוך לצל של ידם בזמן ממוצע של 72 מילישניות, שליש איטי יותר מהניסוי המבוקר.
בניגוד, לא היה כל שינוי משמעותי בזמן התגובה, אם ההבזק התרחש סמוך לציור צללית עם צורתו ומקיומו המדויקים של הצל, אבל בתנאי תאורה בהם הצל אינו נראה. זה מרמז, כי המוח מזהה את הצל עצמו – ולא כל קווי מתאר של יד – כשלוחה של עצמו.
המחקר מרמז, כי המוח אינו משתמש רק ברמזים ויזואליים מגופנו אלא גם מהצל שלנו, כדי למפות את הגוף בחלל וכדי לקיים יחסי גומלין עם העולם. “צלליות מוטלות יכולות לספק סימנים נוספים לגבי מיקומו של הגוף ביחס לעצמים אחרים,” הם כתבו ב-Nature Neuroscience .
קישור לכתבה המקורית בניו סיינטיסט
ידען המוח
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~711686035~~~58&SiteName=hayadan
