גנטיקה ושאר ירקות
אלכס דורון
הפגנה בבריטניה כנגד התירס המהונדס
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/foodwar.html
ישיבת הבוקר שניהל לאחרונה נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, בבית הלבן עם מנהיגים ארופים עמדה להסתיים, כאשר קם הנשיא על רגליו ואמר לאורחיו: "צהריים! בואו לסעוד מזון מהונדס גנטית…". פניהם של המנהיגים האירופים
חוורו לרגע. חוש ההומור שלו, ממש כמו מדיניותו בעיראק ובתחומים אחרים, אינם זוכים להערכה רבה באירופה. בעיקר כאשר ההתחכמות על המזון שיוגש לארוחת הצהריים
באה בשיאו של עימות חריף בין אמריקה לאירופה. השיחה באותו בוקר התמקדה בבעיית הגידולים החקלאיים המהונדסים גנטית. האירופים מתנגדים להם בתקיפות,
דבקים באיסור הגורף שהטילו לפני כשבע שנים על טיפוחם, מכירתם ושיווקם. בעיניהם מדובר ב"מזון מפלצתי בממדים פרנקנשטיינים". ממשל ארצות הברית, לאחר שתעשיות החקלאות והביוטכנולוגיה שכנעו את הנשיא במסע לובי ממושך, לוחצת להסרת האיסורים האירופיים, הנוגדים לטענתה את הסכמי הסחר הבינלאומיים. המדובר בהתנצחות בממדי "מלחמה טרנס-אטלנטית", ללא נשק והרוגים. יש לה ויהיו לה השלכות גם עלינו. יש המכנים אותה "מלחמת המזון
הגדולה ביותר" גם בעבר היו לארצות הברית ולאירופה התנצחויות על המדיניות החקלאית – על סובסידיות ממשלתיות למגדלים, מכסים והטבות לייצוא. אלא שהפעם מדובר במחלוקת קשה החורגת מסוגיות כלכליות לתחומים רחבים הרבה יותר. מדובר בחקלאות העתידית, המבוססת על ביוטכנולוגיה מתקדמת.
מנפצי המכונות
האירופים הדביקו לאמריקנים, חסידי השינויים בצמחים ובמוצרי מזון באמצעים גנטיים, את הכינוי "פרנקנשטיינים". האמריקנים בתגובה קוראים לאירופים "לודים" – על שם מנהיג פועלים מנוטינגהם, אנגליה, נד לוד, שב-1811 ארגן מסע ניתוץ מכונות שנועדו לחסוך בעבודת כפיים, במסע עקר שנועד למנוע את כניסת המכונות בראשית ימי המהפכה התעשייתית. במחלוקת הנוכחית מעורבים בעלי עסקים, חקלאים, מדענים, פילוסופים ופוליטיקאים, לצד פעילי ארגונים ירוקים בעלי ניסיון עשיר במאבק תקשורתי,
ונציגי ארגונים דתיים הרואים בגידולי מזון מהונדס גנטית, "התערבות במעשה הבריאה" ושיבוש באיזון הקדוש בטבע. קבוצות מתנגדים באירופה מקיימות עתה לסירוגין, פעולות מחאה אלימות, צעקניות מאוד, מלוות בוונדליזם. לא מעט "יצירתיות" מלווה את העמדתן – במיוחד כשמדובר
בהופעות מובטחות מראש בטלוויזיה. ביום ראשון השבוע למשל, באיסט-סאסקס, אנגליה, השתרעו 30 גברים ונשים בעירום מלא על הדשא הירוק, ויצרו כתובת חיה:
"לא "!GM(GM-ל – ראשי התיבות למונח "שינוי/התאמה גנטי", או הנדסה גנטית). בו-בעת פרצו מפגינים למרכז המחקר של יצרנית כימיקלים לחקלאות ו האשימו אותה
בחיסול מגדלי החיטה. ממשל בוש דורש מהאירופים לבטל איסור על מכירת הגידולים החקלאיים האמריקניים שטופלו גנטית להשבחתם – והציג נתוני מחקר לפיהם החקלאים האירופים רק ייהנו מכך. אבל הוא גם מאשים את מנהיגי אירופה, שעמדתם הקשוחה נגד מזון מהונדס גנטית מעמיקה את הרעב, העוני, הבצורת, המחלות, המחסור והסבל של מיליונים באפריקה, למשל. היבשת השחורה תלויה במוצרי חקלאות אירופיים.התפוקה תגדל בוש התייחס לנושא הזה בדרכו הבוטה ביותר. הוא אמר שעתה נחשפה פרצופה של
"אירופה הישנה" ובמילים אחרות הימי ביניימית, החשוכה – המתנגדת לחדשנות הטכנולוגית, לשיפור רווחת העולם ומשתמשת בנימוקים אפלים. למנהיגי אירופה הוסבר שמעבר לגידולים החקלאיים שטופלו גנטית – תירס, תפוחי אדמה, סויה, סלק סוכר ובמידת פחותה, עגבניות – כדי לעשותם עמידים למחלות, מזיקים, חיידקים, פטריות טפילות ונגיפים – תפוקת החקלאות האירופית כולה תעלה מיד ב-7.8
מיליארד קילוגרם בשנה, תצרוך פחות כימיקלים קוטלי חרקים ומזהמי סביבה והכנסותיה יגדלו ב-1.22 מיליארד דולר.
בוש לא רק מותח ביקורת, אלא גם מאיים: אם האיסורים הגורפים על מוצרי חקלאות ומזון מהונדס גנטית לא יבוטלו, תטיל ארצות הברית כמעשה גמול, מיסי נגד, על
כל המוצרים האירופיים. בניסיון להגיע להסכמה בין יבשתית, התכנסו ברומא, בחסות או"ם, 600 מומחים לדיון בבעיות המזון הבטוח. הועלו דרישות ליתר פיקוח על איכות המזון, חובת התקינה הבינלאומית, סימונים מחייבים. רק מדענים מעטים, דווח ברומא, מתנגדים לגידולים המהונדסים גנטית. הם ממליצים לנקוט זהירות: "לא להפסיק את המ חקר;
לא לעצור – אבל גם לא להמשיך בזרימה חופשית". האקדמיה הצרפתית למדעים הודיעה שלא מצאה אישור להאשמות נגד הגידולים המהונדסים גנטית, כאילו יש בהם סכנה
לבריאות הצרכנים והסביבה. עם זאת, המליצה בגישתה האופיינית "לנקוט משנה זהירות כמו לגבי כל טכנולוגיה חדשנית, ולבחון כל מקרה לגופו". בין נימוקיה עבר עשור בלבד מאז שהופיעו ראשוני הגידולים המהונדסים גנטית ועדיין אין די ניסיון בהם. ויטמין נגד עיוורון ארצות הברית, ועמה אוסטרליה וקנדה, מתקדמות בשני דורות בנושא הזה, בהשוואה לאירופים. חקלאים אמריקנים הצליחו באמצעות הביוטכנולוגיה לשפר כמותית ואיכותית את הגידולים, לצמצם שימוש בכימיקלים מזהמי סביבה. היבולים מועשרים
ברכיבים תזונתיים חשובים – חלבונים, ויטמינים. בעזרת ההנדסה הגנטית, אומרים בארצות הברית, ניתן להאכיל טוב יותר את אוכלוסיית העולם ובעיקר מדינות עניות. חיי המדף של ירקות ופריטים אחרים התארכו. זה טוב לחקלאים, למשווקים. יש גם פחות מוצרים שנרקבו.
בלב המחלוקת פיתוחים כדוגמת "האורז המוזהב", שפותח דווקא באירופה בידי מדען שוויצרי, ד"ר אינגו פוטריקוס ועמיתו הגרמני, פטר באייר. בהנדסה גנטית,
החדירו לאורז גן היוצר פרו-ויטמין A(בטא-קרוטין) – הוויטמין החיוני לבניית פיגמנט הראייה. את הפטנט על "האורז המוזהב" מציעים המדענים חינם לממשלות
דרום-מזרח אסיה, השוק הגדול בעולם של אורז. 2.5 מיליארד בני אדם צורכים שם יום-יום אורז, אלא שמזונם הבסיסי הזה חסר בטה-קרוטן ומסיבה זאת ראייתם של
מיליוני ילדים בעייתית, עד כדי סכנת עיוורון. "האורז המוזהב" יכול להצילם. במקום שבחים על הפיתוח החדשני זכו השניים למקלחת צוננת ואפילו עוינת מצד קבוצות לחץ צעקניות של מתנגדים, בעיקר באירופה, הטוענים כי מדובר בניסוי
בלתי יעיל, מסוכן – ומנסים לשרטט אותו כחלק ממזימה של תאגידים גלובליים נטולי מעצורים ההתנגדות האירופית למזון מהונדס גנטית מבוססת על שתי מגמות, מסביר פרופ'
עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה ברית: "ראשית הגופים הירוקים שהתנגדותם מסורתית לכל טכונולוגיה; מטיפים לחזרה לטבע, לחיים ביער, לשתיית
מי נחלים ולפירות שנקטפים מהעצים. מה לעשות כשכבר אין יערות וקשה להאכיל כל כך הרבה אנשים בעולמנו ללא חקלאות מודרנית?". וכן – אינטרסים כלכליים:
"כשאירופה תעניק אישור GM-ל – תעשיית הביוטכנולוגיה האמריקנית שפיתחה זנים מהונדסים של גרעינים וזרעים – תשתלט גם על שוק החקלאות האירופי".
עפים ברוח
פרופ' דידי גפני ממכון וולקני אומר כי האירופים מערבבים בנימוקיהם המוזרים, גם כאלה הראויים לבחינה. "למשל, החדרת גנים לצמחים ליצירת עמידות למחלות ומזיקים תיצור צמחים שאבקניהם, תאי המין, יינשאו ברוח וייקלטו בצמחי בר
סמוכים – כאלה שאנחנו דווקא רוצים להיפטר מהם כיוון שהם מפריעים לגידולים החקלאיים. אבל ההאבקה הזאת תקנה לצמחי הבר עמידות לקוטלי חרקים, וכושר התפשטותם יתרחב. ניצור צרה חדשה, גדולה יותר. תשובתי לכך: בפיתוח, עכשיו, דרכים מתקדמות למנוע זאת. בדור הבא של גידולים מהונדסים גנטית, האבקנים, בממוקד, יחסרו את הגן הנ"ל". מה קורה בישראל בתחום המזון המהונדס גנטית? פרופ' גפני: "בארץ נעשים ניסויים רבים בהנדסה גנטית בצמחים, לא מגדלים אותם מסחרית. בעיקר משום
שהשוק העיקרי למוצרי החקלאות הישראלים מצוי באירופה, ושם 'מזון '-GM אסור". החקלאים הישראלים רוכשים זרעים בחברות מקומיות, שאינן מייצרות רק לשוק המקומי הקטן אלא לאירופה, והאיסורים חלים גם עליהן. על אריזות המוצרים
מישראל מופיעה תווית "נקי GM-מ" (ובאנגלית: GM-Free).
במשרד החקלאות ישנה ועדה מיוחדת המפקחת על צמחים מה נדסים ומ מונה על אישורי הניסויים. במשרד הבריאות קיימת יחידה לפיקוח על המזון – כולל על מוצרים מיובאים. אולם ספק אם ניתן לבדוק שמא בתהליך ייצור שוקולד מיובא
מארצות הברית, למשל, לא השתמשו בשמן סויה מהנדסה גנטית. מה שברור הוא שמוצרי החקלאות מאירופה – מוצרים מוגמרים וחומרי גלם לתעשיות המזון בארץ –
אינם מהונדסים גנטית, עקב האיסורים לפני כחודש נערך בניר עציון יום עיון רב תחומי בבעיות הההנדסה הגנטית.
מדענים דיווחו על מחקרים הנעשים בישראל. פרופ' דני סטטמן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה אמר בכינוס: "מההיבט המוסרי פילוסופי, אי עשייה שקולה
לעשייה. אם לא נרתום את ההנדסה הגנטית לפתרון בעיית הרעב – תהיה זו נקיטת עמדה, והיא איננה מובנת מעצמה".
מארגן הכנס, פרופסור נח עפרון (פילוסופיה והסטוריה של המדעים, אוניברסיטת בר אילן): "השאלה שמרבים להציג היא: 'האם הוגן שפירמה גדולה לביוטכנולוגיה
כ'מונסטו', למשל, תקבע לי מה אוכל'? כבר היום 60 אחוז מהמוצרים שעל מדפי הסופרמרקט הם מזון מעובד – ואין על כך סימון. זו פגיעה בזכות הפרט להחליט בעצמו מה יצרוך. ומנגד: אנחנו נוטלים תרופות ולא שואלים כיצד נוצרו ומאילו
רכיבים. אבל אותי מטרידה יותר העובדה שבגלל הביוטכנולוגיה, אין עוד משמעות למושג 'טבע'. ניתנה בידינו אפשרות להתערב בטבע, ליצור זנים חדשים ולא רק
בגידולים החקלאיים. הרבה בעיות פוליטיות ופילוסופיות צצו בעקבות זאת". ועל הטענות בדבר בטיחות הההנדסה הגנטית במזון מבהיר פרופסור שוסיוב: "ארצות
הברית מתקדמת בתחום זה בשניים שלושה סדרי גודל לפני אירופה. זיכרו את פרשת 'הפרה המשוגעת' בבריטניה: רשויות הפיקוח ניסו להסתיר נתונים. רק הצרכן ניזוק. בארצות הברית זה לא היה קורה. ובסופו של דבר היא גם תנצח במערכה זאת, כיוון שרכבת ההנדסה הגנטית יצאה מהתחנה ודוהרת. וחוץ מזה: אירופה תלויה בארצות הברית – וראשיה יודעים זאת היטב "
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~573196161~~~27&SiteName=hayadan
