אבי בליזובסקי
ארון התצוגה של פרטי איינשטיין בתערוכה. צילום: אבי בליזובסקי. האוניברסיטה העברית מקבלת תמלוגים על שימוש בדמותו.
ביום חמישי האחרון ערך מוזיאון המדע סיור לעיתונאים בתערוכת איינשטיין שאמורה להפתח היום. את הסיור הנחה האחראי האקדמי לתערוכה, פרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית.
מפעם לפעם צצות שמועות על כך שאיינשטיין היה תלמיד גרוע. אולי מקור השמועות בכך שהציון המקסימלי בבית הספר בשווייץ בו למד היה שש. ציון זה הוא קיבל בכל המקצועות המדעיים. כן, היו לו גם כמה רבעיות וחמישיות, ואפילו שלוש אחד. הציון הנמוך הזה היה במבחנים בצרפתית. היה זה בשנת 1900. כאשר הגיע לביקורו היחיד בארץ, ב-1925, הוא נשא את הנאום המפורסם שלו בבית הספר הבריטי לשוטרים על הר הצופים (האוניברסיטה טרם נפתחה) בצרפתית.
תעודת הבגרות של איינשטיין, מדלית פרס נובל ועוד פריטים רבים וקטעי מכתבים מקוריים הם רק חלק מהמוצגים המעניינים בתערוכה לכבוד מאה שנה לשנת הפלא של איינשטיין, שהוצגה עד כה במוזיאון לטבע בניו יורק, וכעת הגיעה לביתה – ירושלים. זאת לדעת, איינשטיין הוריש לאוניברסיטה העברית את כל ארכיונו, וכן את הזכות להשתמש בדמותו. דבר אחד הוא לא הוריש – את כתב היד של המאמר ובו פירוט תורת היחסות הכללית מ-1916. מאמר זה הוא העניק לאוניברסיטה שטרם נולדה, בביקורו בשנת 1925.
פרט מעניין שגילה לנו פרופ' גוטפרוינד הוא שבויכוח שהיה בתנועה הציונית, האם האוניברסיטה שתקום צריכה להיות מכון מחקר לתארים מתקדמים (בנוסח של מכון ויצמן היום) או אוניברסיטה פתוחה לכל. איינשטיין צידד בדעה הראשונה, ואכן האוניברסיטה העברית נפתחה תחילה כאוסף מכוני מחקר ורק אחר כך הפכה לאוניברסיטה מלאה.
כמה מכתבים שכתבו ילדים לאיינשטיין מוצגים באחת משולחנות התצוגה. בין היתר הזמינו אחד הילדים להיות הנווט של חללית שאביו בונה, ואשר תמריא למאדים ולנוגה, היות והם זקוקים לאדם מיומן ומתמצא בתחום כדי שלא יטעו בדרך.
החלק הראשון של התערוכה עוסק בחייו – הן הפרטיים והן הציבוריים – לרבות הפרק שלא היה בתערוכה בניו יורק על הביקור בארץ. החלק השני עוסק בהמחשות התיאוריות שלו באמצעים אודיו-ויזואלים אינטראקטיביים שונים.
קטעים מדף הפתיחה של התערוכה באתר מוזיאון המדע
התבוננו עמוק, עמוק אל תוך הטבע, ואז תיטיבו להבין הכול.” – אלברט איינשטיין
הוא היה נועז, פרוע בגאוניותו, נלהב בסקרנותו. הוא ראה קרן אור ודימה את עצמו רוכב עליה; הרים עיניו לשמיים וראה בחזונו מרחב-זמן מעוקם. אלברט איינשטיין הסביר מחדש את אופן פעולתו של הטבע את תמצית מהותם של האור, הזמן, האנרגיה והכבידה. התובנות שהגיע אליהן שינו מיסודו את האופן שבו אנו מתבוננים ביקום – ועשוהו למדען המפורסם ביותר במאה ה-20.
אנו מכירים את איינשטיין הפיזיקאי בעל החזון, אך הוא היה גם הומניסט נלהב ופעיל במאבק נגד המלחמה. הוא היה יהודי יליד גרמניה שראה את עצמו אזרח-העולם האמיתי. מעמדו היוקרתי אפשר לו להתבטא בפומבי בנושאים עולמיים מפציפיזם ועד גזענות, מאנטישמיות ועד פירוק הנשק הגרעיני. “חיי הם עניין פשוט שאין בהם כדי לעניין אף אחד,” טען פעם. אך למעשה, מכתביו, פנקסי הרשימות וכתבי היד שלו מספרים סיפור שונה לחלוטין.
איינשטיין ראה ביקום חידה, ונהנה לנסות לפענח את צפונותיו. כל שנדרש לו כדי להגות בקוסמוס היה כלי עבודתו המדעי היקר ביותר – הדמיון.
חזונו של איינשטיין:
ביקום של איינשטיין הכבידה אינה כוח,
בחלל יש עמקים וגבעות
ושנייה, לא תמיד היא שנייה.
הנכם מוזמנים להתבונן ביקום בעיניו של איינשטיין.
אתם עשויים להיות מופתעים ממה שתראו!
התערוכה איינשטיין:
700 מ”ר של מזכרות, מסמכים, מוצגים פעילים, תצוגה גראפית וסרטים על האיש הגדול של תקופתנו. תערוכה ייחודית על האייקון התרבותי, האיש שתמונתו מתנוססת על ספלי בירה, חולצות, עניבות וגרביים (אע”פ שמעולם לא גרב גרביים…). תערוכה מקיפה על האיש שקיבל מאות מכתבי ילדים וענה לכולם. תערוכה המנסה להסביר לכל אחד מאתנו במה גדולתו של האיש ומהי תרומתו הגדולה לעולם. תערוכה בה כל אחד ואחת ימצאו את האיינשטיין שלהם.
אחריות אקדמית לתערוכה: פרופ' חנוך גוטפרויינד, האוניברסיטה העברית.
התערוכה היא פרי שיתוף פעולה בין מוזיאון הטבע בניו-יורק, האוניברסיטה העברית בירושלים ומוזיאון המדע ע”ש בלומפילד ירושלים. בתמיכת הקרן לירושלים ותורמיה, משרד המדע הישראלי, חברת טבע וחברת אינטל. פתיחה: יום ראשון 30.10.05. החל מיום שני 31.10.05 – התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב.
לתערוכה הוירטואלית באתר מוזיאון המדע בירושלים
ידען איינשטיין
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306086871~~~94&SiteName=hayadan
