יובל דרור, הארץ, חדשות וואלה!
צריכת השומשום בארצות המערב גוברת בשנים האחרונות. השומשום נמצא במאכלים פופולריים כמו טחינה, חלבה ודברי מאפה. ואולם שיעור ניכר מהאוכלוסייה מפתחים תגובה אלרגית לשומשום, המתבטאת בפריחה, גירוי וגירוד בעור, קשיי נשימה, שלשולים, הקאות ואף ירידה חדה בלחץ הדם. כעת מדווחים חוקרים מהטכניון כי לא רק שהצליחו לזהות את גורמי האלרגיה בשומשום, הם גם מצאו דרך לנטרל אותם: על ידי גלי הלם.
את המחקר ביצעה הד”ר נעמי וולף, בהנחיית הפרופסורים שמואל ינאי ואורי קוגן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. לדברי וולף, בעבר צריכת השומשום היתה נפוצה בעיקר במדינות המזרח התיכון, ואולם בעשור האחרון חלה עלייה בצריכת השומשום גם בארצות המערב. “כ-2% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם אלרגים לסוגים שונים של מזון. כ-8%-5% מבין התינוקות והילדים הצעירים אלרגיים למזון, ומתוכם כ-2% אלרגיים לשומשום”, אמרה וולף. “בארץ צריכת השומשום גבוהה, החל בתינוקות בני חצי שנה, שכן יש לו חלבון מעולה מבחינה תזונתית”.
מטרת המחקר היתה לזהות את החלבונים גורמי האלרגיה בשומשום ולנסות לבטל את פעילותם. “חלבון מורכב מרצף של חומצות אמיניות”, מסביר הפרופ' קוגן. “אלרגיה נגרמת על ידי רצף לא גדול שלהן, או על ידי שילוב של רצפים, הנקראים אפיטופים. לזיהוי האפיטופים יש חשיבות בפיתוח חיסון עתידי”.
ואכן, החוקרים הצליחו לזהות לראשונה את האלרגן (החלבון שגורם לאלרגיה) הראשי בשומשום, המכיל 148 חומצות אמיניות. כמו כן נמצאו אלרגנים משניים. בשלב הבא של המחקר זוהו תשעה רצפים של חומצות אמיניות (אפיטופים) על האלרגן הראשי.
בשלב זה החליטו החוקרים להשתמש במכשיר שיוצר גלי הלם ושפותח בעבר על ידי חוקרי הטכניון לקטילת חיידקים גורמי מחלות. מדובר במערכת המפרקת מתח חשמלי גבוה בין שתי אלקטרודות. הפריקה הזו גורמת לגלי הלם, היוצרים לחץ גבוה לפרקי זמן קצרצרים. הד”ר וולף בדקה את השפעת גלי ההלם על תמיסת חלבוני שומשום, שהכילו את האלרגן הראשי, וגילתה כי ב-95% מהמקרים הפעילות האלרגנית התבטלה לחלוטין.
אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון כלפי חומרים טבעיים שלא היו אמורים לגרום לנזק, אך בגלל רגישות יתר של מערכת החיסון מתפתחת נגדם תגובה חריפה עם תופעות לוואי מזיקות. “אנחנו סברנו כי מתן גלי הלם במתח, עוצמה ותדר גבוהים, ישנה בדרך כלשהי את מבנה החלבון”, אמר הפרופ' ינאי – והסברה התגלתה כמוצדקת. “השינוי הקטן שחל במבנה האלרגן, מספיק כדי שהנוגדנים שנוצרים נגדו לא יזהו אותו כמטרה שיש להילחם בה”.
כדי לבדוק את הצלחת הטיפול בגלי ההלם פותחה במסגרת שיטה שמדמה אלרגיה לשומשום בחולדות, ונמצא כי האכלת החולדות בשומשום פיתחה אצל חלקן תגובה אלרגית. לעומת זאת, הזנת החולדות בחלבוני שומשום שטופלו בגלי הלם לא הביאה לכל תגובה אלרגית.
בעקבות הצלחת המחקר נרשם פטנט בישראל על השיטה. לדברי הפרופ' ינאי, יחלוף זמן רב לפני שחברות מסחריות העוסקות בייצור מזונות המבוססים על שומשום יטפלו בגרגירים הקטנים באמצעות גלי הלם. “יש צורך בהשקעה גדולה כדי לקחת את המחקר שבוצע בקנה מידה קטן ובתנאי מעבדה ולהעבירו לפעילות תעשייתית בקנה מידה גדול”.
במקביל ממשיך הצוות במחקר על ביטול גורמי אלרגיה בחלב ובבוטנים. אלרגיה לחלב פרה היא אלרגיה שכיחה במיוחד, שמתפתחת בגיל הינקות אך נוטה להיעלם אצל רוב הילדים בהגיעם לבגרות. הממצאים שנצפו עד כה נראים, במרבית המקרים, מעודדים, ובהמשך המחקר יבוצעו ניסויים לשיפור ביעילות הטיפולים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~921707268~~~220&SiteName=hayadan
