עדכון 12/8/2006
חללית המחקר למאדים של נאס”א שוגרה היום בהצלחה מבסיס קייפ קנווראל בפלורידה. החללית שוגרה באמצעות טיל אטלס 5, ונושאת עליה לווין שיחקור את כוכב הלכת. מטרתה המרכזית דווח על מזג האויר. משימת החללית תמשך כ- 4 שנים.
מטרת החללית , אסוף נתונים נוספים על מאדים. כן תספק החללית נתונים שונים על מזג האוויר שיסייעו לשגר בעתיד אסטרונאוטים למאדים.
נאס”א אמורה לשגר היום למאדים את המקפת האחרונה לעשור זה
עדכון 9.8.05 שעה 18:00
שנה וחצי לאחר שהרובוטים התאומים סיפקו הרבה כיף לחובבי החלל בשיטוטיהם על אדמת מאדים, נאס”א דוהרת לשם שוב.
רכב חלל רביעי שיצטרף אל שלוש החלליות המקיפות את כוכב הלכת האדום ישוגר ביום רביעי. הוא נושא על סיפונו את הציוד המתוחכם ביותר ששוגר אי פעם לחלל. החללית סוקרת המאדים (Mars Reconnaissance Orbiter) תסרוק את פני השטח השוממים של מאדים בחיפוש אחר אתרי נחיתה לחוקרים רובוטיים נוספים בעשור הבא.
“הגיע הזמן שנסיר את שכבות קליפת הבצל ונתחיל להסתכל על מאדים מנקודת מבט שונה” אמר מנהל הפרויקט ג’יימס גרף מהמעבדה להינע סילוני בפסדינה.
כמו שלושת המקפות האחרות של מאדים, לרבות החללית האירופית, גם החללית החדשה אמורה לגלות עדויות למים וסימנים לכך שבעבר אולי כוכב הלכת היה בית ליצורים חיים ולו גם חיידקים. המשימה שעלותה 720 מיליון דולר תשוגר מכיף קנוורל. החללית החדשה תשמש גם כתחנת ממסר נוספת לנתונים שמשגרות החלליות שעל קרקע המאדים.
המצלמה החזקה שלנה יכולה לצלם תמונות של פני השטח החלודים של כוכב הלכת ברזולוציה גבוהה פי ששה מאשר בתמונות הקודמות. נאס:א צילמה לראשונה את מאדים מקרוב בשנת 1965 כאשר החללית מארינר 4 חלפה ליד כוכב הלכת וצילמה כעשרים תמונות. מאז נחתו כמה חלליות על מאדים, ואחרות הקיפו אותו או חלפו לידו וצילמו עשרות אלפי תמונות נוספות אך רק שני אחוזים משטח כוכב הלכת צולמו ברזולציה גבוהה.
“יש כמספר הזה שאלות בלתי פתורות אודות מאדים” אמר המדען הראשי של הפרויקט ריצ’ארד זורק. החללית החדשה, שמשקלה כשתי טונות תהיה המקפת האחרונה שתשוגר בידי נאס”א בעשור הנוכחי. הדרישות להידוק החגורה גרמו לביטול משימה בתקציב של 500 מיליון דולרים שתוכננה לשנת 2009.
בכל אופן, שתי נסיונות נחיתה או יותר יתקיימו במהלך ארבע השנים הבאות. המדענים מקווים להשתמש בנתוני שתשגר החללית כדי למפות ולאתר אזורי נחיתה בטוחים לפיניקס מארס ולמעבדה המדעית המאדימאית – שתי משימות שנועדו לשנים 2007 ו-2009 בהתאמה.
הנתונים שתשדר החללית יכולים גם לסייע למדענים להחליט היכן לשלוח נחתת במהלך העשור הבא כדי שתחזיר את הדגימות הראשונות של סלעים מאדימאים לכדור הארץ.
לפינקס, שתשאר קבועה במקום נחיתתה תהיה זרוע רובוטית שתוכל לחקור את המישורים הקרחוניים של הקוטב הצפוני. שנתיים מאוחר יותר תגיע למאדים המעבדה הניידת שתנתח סלעים וקרקע בפרטים עדינים יותר מאשר ספיריט ואופורטיוניטי, שחשפו עדויות גיאולוגיות לפעילות מימית בעבר מאז נחתו באיזורים מנוגדים של מאדים בשנה שעברה.
רכבי השטח הרובוטיים המונעים באנרגית השמש עדיין חוצים את ערבות מאדים, אף כי המדענים ציפו שלא ישרדו יותר משלושה חודשים בסביבה העוינת של מאדים.
סוקרת המאדים גם תנסה למצוא שתי חלליות אבודות – מארס פולר לנדר האמריקנית וביגל-2 הבריטית – שאיבדו קשר במהלך נסיונות הנחיתה שלהן. מוקדם יותר השנה, החברה המפעילה את המצלמה על אחת מהחלליות הנמצאות סביב מאדים – מארס גלובל סרוווייר, מצאה מה שנראה כשבריה של פולר לנדר כתמונות שחור לבן מגורענות.
החללית אמורה להיות משוגרת על גבי טיל מסגל אטלס 5 של לוקהיד מרטין למשימה בת שנתיים. היא תתאים את נתיב הטיסה שלה עד שתגיע למסלול מאדים באמצע מרס 2006. לאחר מכן היא תשתמש בחיכוך של האטמוספירה להנמיך את עצמה לגובה של כ-330 ק”מ מעל פני השטח.
בנוסף למצלמה הטלסקופית, כולל מטען המקפת גם מכ”מ חודר קרקע עד לעומק של כחצי קילומטר מתחת לסלע כדי למצוא עדויות לקיום מים. מכשירים אחרים יכולים לעקוב אחר שינויי מזג האוויר היומים ולזהות מינרלים.
היום מאדים יבש וקר עם כיפות גדולות של מים קפואים בקטבים. ואולם המדענים סבורים כי כוכב הלכת היה פעם רטוב ואולי גם חם יותר לפני עידנים רבים – תנאים שעושים היו גם לעודד היווצרות חיים.
.
לאחר שלב התמונות תפעיל המקפת את שאר המכשיירים שלה ותשמש כתחנת ממסר למשימות הנחיתה. היא גם תצויד באנטנה חזקה מאוד שתשדר פי 10 יותר נתונים לדקה מאשר כל שלושת החלליות הנוכחיות ביחד : גלובל סרווייר, מארס אודיסי והחללית האירופית מארס אקספרס.
“יהיה לנו גשם של נתונים במקום טפטופים.” אמר גרף.
המשימה העיקרית של החללית מתוכננת להסתיים בשנת 2010 אך המדענים אומרים כי יהיה לה מספיק דלק כדי לפעול עד שנת 2014.
עדכון 06/8/2005
נשלמות ההכנות לשיגור מקפת המאדים MRO ב-10 באוגוסט
החללית Mars Reconnaissance Orbiter (MRO) נמצאת כעת על ראשו של טיל מדגם אטלס 5 ומוכנה לשיגור ב-10 באוגוסט. השיגור המתוכנן הוא הראשון שבו משתמשת נאס”א בטיל אטלס 5.
חלון השיגור משתרע בין השעה 14:54 שעון ישראל ועד השעה 16:30 שעון ישראל.
השבוע עבר המשגר סדרת ניסויים לבדיקת מערכות החשמל שלו כדי להבטיח שכל הרכיבים הנחוצים לשיגור מתפקדים.
פגישת המבחן הבאה צפויה ביום שני, 8 באוגוסט, זמן קצר לפני תחילת הספירה לאחור לקראת השיגור.
מקפת המאדים הבאה תשוגר ב-10 באוגוסט
הידיעה הראשונה 25/7/2005
המשימה הבאה של נאס”א למאדים תחקור את כוכב הלכת האדום ותביא ממנו פרטים רבים ממסלול נמוך ותספק יותר נתונים מאשר כל המשימות עד כה ביחד. סייר המאדים וטיל השיגור שלו נמצאים בשלב הכמעט אחרון של ההכנות במרכז החלל קנדי של נאס”א משם תשוגר ב-10 באוגוסט.
החללית תבחן את תוואי השטח של מאדים מקצה האטמוספירה ועד לשכבות התת קרקעיות. החוקרים ישתמשו במקפת כדי לחקור את ההסטוריה והפיזור של המים על מאדים. היא גם תסייע למשימות המאדים העתידיות באפיון אתרי הנחיתה ותשמש גם כממסר רדיו להעברת נתונים בקצב גבוה.
“חללית סייר המאדים היא השלב הבא במשימה השאפתנית שלנו לחקור את מאדים” אמר מנהל תוכנית מאדים בנאס”א, דגלאס מקויסטיון (McCuistion). “אנחנו מצפים להשתמש בעיניים של החללית בשמים בשנים הקרובות ככלי העיקרי שלנו לזהות ולהעריך את המקום הטוב ביותר לנחיתה של חלליות עתידיות.”
החללית נושאת ששה מכשירים לחקר האטמוספירה, פני השטח ותת הקרקע כדי לאפיין את כוכב הלכת וכיצד הוא משתנה במהלך הזמן. אחת משלוש המצלמות תהיה המצלמה בעלת הקוטר הגדול ביותר שנשלחה עד כה לכוכב לכת אחר. היא תחשוף סליעם ושכבות בגודל של שולחן משרדי. מצלמה אחרת תגדיל את השטח הנוכחי של כיסוי ברזולוציה גבוהה פי 10. השלישית תספק מיפוי גלובלי של מזג האוויר על מאדים. שלושת המכשירים האחרים הם ספקטרומטר לזיהוי מינרלים הקשורים במים שסיפקה סוכנות החלל ההאיטלקית כדי “לחפור” מתחת לפני הסלעים הקרח ואם יש גם מים, וכן רדיומטר לזיהוי אבק אטמוספרי, אדי מים ומדידת הטמפרטורה. המכשיר הנוסף ינתח את התנועה של החללית במסלול כדי ללמוד את מבנה האטמוספירה העליונה ושדה המשיכה של מאדים.
“אנחנו ממשיכים באסטרטגיה של מעקב אחר המים’ באמצעות סייר המאדים” אמר ד”ר מייקל מאיר, מנהל חקר מאדים במטה נאס”א. “תגליות דרטמטיות בידי מארס גלובל סרווייר, מארס אודיסי והרכבים ספיריט ואופורטיוניטי אודות ערוצים חדשים יחסית, איזורי קרח עד הנמצאים ממש מתחת לפני השטח וככל הנראה עדויות לזרימת מים בעבר על פני השטח מראים לנו תמונה חדשה של מאדים בשנים האחרונות. לימוד מעמיק יותר של מה שקרה למים ימקד את החיפושים אחר חיים מאדימאיים אפשריים בעבר או בהווה.”
המקפת תגיע למאדים במארס 2006. היא תבצע התאמות מסלול באמצעות האטת אוויר, טכניקה המשתמשת בשרידי האוויר כדי להצמד לחלק העליון של האטמוספירה. השלב המדעי של המשימה יימשך 25 חודשים והוא יחל בנובמבר 2006, בו תחוג החללית בגובה כ-450 ק”מ מעל פני השטח, כ-20 אחוזים נמוך יותר מאשר הממוצע של כל שלושת המקפות הנוכחיות. המסלול הנמוך מוסיף ליכולת לצפות במאדים כפי שלא נראה עד כה.
כדי לשדר את המידע הזה לכדור הארץ תישא החללית את האנטנה הגדולה ביותר שנשלחה למאדים מאז ומעולם ומשדר שהחשמל שלו מגיע מקולטי שמש. “הוא יוכל להעביר פי 10 יותר נתונים לשניה מאשר חלליות קודמות” אומר ג’יימס גרף, מנהל הפרויקט ב-JPL. “ערוץ חזור חזק זה יכפיל את הערך של המכשירים בכך שהוא יאפשר כיסוי גדוליותר של פני השטח ברזולוציה גבוהה מאשר עד כה. אותו ערוץ תקשורת גם ישמש לתמסורת של נתונים מדעיים מכדור הארץ לנחתות. החללית שוקלת למעלה משני טונות כשהיא מלאה בדלק, ולפיכך תשמש נאס”א בטיל אטלס 5 לראשונה למשימה בין פלנטארית. המשימה מנוהלת בידי JPL, חטיבה של המכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה עבור המנהלה המדעית של נאס”א. לוקהיד מרטין מערכות חלל מדנבר היא הקבלן הראשי בפרויקט ובנתה את החללית.
