החללית DART התרסקה על אסטרואיד לבחון אפשרות הסטת אסטרואידים המאיימים על כדה”א

משימת DART של נאס”א פגעה באסטרואיד במשימת הניסוי הראשונה של ההגנה הפלנטרית

אחרי עשרה חודשי טיסה בחלל, משימת DART (הניסוי לשינוי מסלול של אסטרואיד כפול) של נאס”א — ההדגמה הראשונה בעולם של טכנולוגיית הגנה פלנטרית (הגנה על כדור הארץ) — התנגשה בהצלחה באסטרואיד המטרה ביום שני, הניסיון הראשון של נאס”א לשנות תנועה של אסטרואיד בחלל. בקרת המשימה הודיעה על ההתנגשות המוצלחת בשעה 19:14 לפי שעון החוף המזרחי.

כחלק מאסטרטגיית ההגנה הפלנטרית הכוללת של נאס”א, ההתנגשות של DART באסטרואיד דימורפוס מדגימה טכניקת הפחתה ישימה להגנה על כדור הארץ מפני אסטרואיד או שביט שנע לכיוונו, אם יתגלה כזה. 

“DART היא הצלחה ללא תקדים של ההגנה הפלנטרית, אבל היא גם משימה של אחדות עם תועלת אמיתית לכל האנושות”, אמר מנהל נאס”א ביל נלסון. “כשאנו בנאס”א חוקרים את היקום ואת כוכב הבית שלנו, אנחנו גם פועלים להגן על הבית הזה, ושיתוף הפעולה הבינ”ל הזה הפך מדע בדיוני למדע אמיתי, שמדגים דרך אחת להגן על כדור הארץ”.

המטרה של DART הייתה ירחון האסטרואיד דימורפוס, גוף קטן שקוטרו רק 160 מטר. הוא מקיף אסטרואיד גדול יותר בשם דידימוס שקוטרו 780 מטר.

הטיסה בכיוון אחד של המשימה הוכיחה שנאס”א יכולה לנווט בהצלחה חללית להתנגשות מכוונת באסטרואיד כדי להסיט אותו, טכניקה המכונה פגיעה קינטית. 

צוות החקירה יצפה עכשיו על דימורפוס באמצעות טלסקופים קרקעיים כדי לאמת שהפגיעה של DART שינתה את המסלול של האסטרואיד סביב דידימוס. החוקרים צופים שהפגיעה תקצר את המסלול של דימורפוס בכאחוז אחד, או בערך עשר דקות. מדידה מדויקת של מידת ההסטה של האסטרואיד היא אחת המטרות העיקריות של הניסוי בקנה מידה מלא.

“ההגנה הפלנטרית היא פעילות כלל עולמית מאחדת שמשפיעה על כל מי שחי בכדור הארץ”, אמר תומס זרבקן, סגן המנהל של מינהל המשימות המדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “עכשיו אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לכוון חללית בדיוק הנחוץ כדי לפגוע אפילו בגוף קטן בחלל. שינוי קטן במהירות שלו הוא כל מה שאנו צריכים כדי לשנות משמעותית את מסלול התנועה של האסטרואיד”.

המכשיר היחיד של החללית, המצלמה DRACO, יחד עם מערכת הנחיה, ניווט ובקרה מתוחכמת הפועלת יחד עם האלגוריתמים SMART Nav, איפשרו ל-DART לזהות את שני האסטרואידים, להבדיל ביניהם ולהתכוון אל הגוף הקטן יותר. 

המערכות האלה הנחו את החללית בצורת תיבה שמשקלה 570 ק”ג ב-90,000 הק”מ האחרונים שלה בחלל לתוך דימורפוס, להתרסקות מכוונת במהירות של כ-22,530 קמ”ש כדי להאט במקצת את מהירות ההקפה של האסטרואיד.התמונות האחרונות של DRACO, שהחללית צילמה שניות לפני הפגיעה, חשפו את פני דימורפוס בתקריב מפורט.

15 ימים לפני הפגיעה, הקיובסאט מתוצרת איטליה LICIACube של DART שוגר מהחללית כדי לצלם תמונות של הפגיעה של DART ושל ענן החומר שנפלט מהאסטרואיד כתוצאה ממנה. יחד עם התמונות של DRACO, התמונות של LICIACube מיועדות להראות את תוצאות הפגיעה כדי לעזור לחוקרים לאפיין טוב יותר את היעילות של הפגיעה הקינטית בהסטת אסטרואידים. ל-LICIACube אין אנטנה גדולה ולכן התמונות ישודרו לארץ אחת-אחת בשבועות הקרובים.

“ההצלחה של DART היא תוספת משמעותית לארגז הכלים החיוני שחייב להיות לנו כדי להגן על כדור הארץ מפני פגיעה הרסנית של אסטרואיד”, אמר לינדלי ג’ונסון, קצין ההגנה הפלנטרית של נאס”א. “היא מוכיחה שאנחנו כבר לא חסרי אונים למנוע אסון טבע מסוג זה. יחד עם יכולות משופרות שיאיצו את מציאת שאר האסטרואידים המסוכנים באמצעות משימת ההגנה הפלנטרית הבאה שלנו, סוקר העצמים קרובים לכדור הארץ, משימה שתבוא אחרי DART תוכל לתת לנו את מה שנחוץ כדי להציל את המצב”.

צמד האסטרואידים נמצא 11 מיליון ק”מ מהארץ, וצוות גלובלי משתמש בעשרות טלסקופים הנמצאים ברחבי העולם ובחלל כדי לצפות במערכת האסטרואידים. בשבועות הקרובים הם יאפיינו את מה שנפלט מהפגיעה וימדדו במדויק את השינוי במסלול של דימורפוס כדי לקבוע את מידת היעילות של ההסטה. התוצאות יעזרו לתקף ולשפר מודלים מדעיים ממוחשבים שחיוניים לניבוי היעילות של הטכניקה הזאת כשיטה אמינה להסטת אסטרואידים.