טל ענבר, שליח אתר הידען לכינוס ה- 45 לתעופה וחלל
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/CHAMELEON0205.html
בכינוס הישראלי השנתי הארבעים וחמישה של האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, שנערך בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון, הוענק פרס על עבודה מצטיינת בתחרות פרוייקטי סטודנטים. קבוצת סטונדנטים בת ארבעה עשר חברים, מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון, בהנחיית שלמה צח מהתעשייה האווירית, זכתה בפרס על פרוייקט הסיום שהגישו – סימולטור טיסה לבדיקת תצורות אווירודינמיות שונות – בטיסה.
כלי הטייס הבלתי מאוייש אותו תכננו הסטודנטים, קרוי CHAMELEON (זיקית) על שום יכולתו לחקות את ההתנהגות הדינמית של כלי טייס בלתי מאוישים מסוגים שונים. לכלי הטייס המקורי יציבות משתנה (המושגת על ידי שימוש במספר רב מאוד של משטחי היגוי וניהוג) המאפשרת לו לחקות בהצלחה את מרבית הכטבמ”ים הקטנים והבינוניים המצויים בשימוש בעולם. הסטודנטים עסקו בתיכון הכלי, בהדמיות מורכבות של מאמצים, כוחות וזרימה, ובנו את כלי הטיס – שמוטת כנפיו מגיעה לארבעה מטרים.
הרעיון העומד מאחורי הפרוייקט, הוא בחינה של תכונות טיסה בתנאי אמת – ולא בהדמייה ממוחשבת, אשר למרות ההתפתחות הרבה בתחום ההדמיות והמחשבים הגרפיים ליישומים כבדים, אינה מאפשרת חיזוי של כלל הפרמטרים אותם מעוניינים המתכננים לבחון.
הפתרון אותו הציגו הסטודנטים – בניית מטוס ללא טייס, עם שפע משטחי ניהוד אווירודינמיים, אשר יכול לחקות התנהגות של מל”טים שונים הנמצאים בשלב התיכנון, ולבצע טיסות אמיתיות בהן ייבחנו פרמטרים המתוכננים למל”טים אחרים. ביצוע טיסות ניסוי אלה יכול לחסוך כסף רב מחד, ולגלות פגמי תיכון מסויימים מאידך – פגמים העלולים לחמוק מיכולת האיתור והזיהוי של תוכנות הדמייה שונות המשמשות את התעשיות האוירונאוטיות.
ב – 30.4.2004 המריא כלי הטייס החדשני לראשונה אל האוויר. הוא ביצע מספר טיסות ניסוי מאז, והוכיח את נכונות התיכון שלו וענה על הציפיות. טיסות ניסוי נוספות צריכות להיערך עם משטחי ניהוג נוספים שיותקנו בכלי, על מנת להרחיב את יכולתו לחקות בטיסה את נתוני הטיסה של כלי טייס בלתי מאויישים אחרים.
הקונספט של סימולציה בטיסה ( In-Flight Simulation) מוכר בעולם מזה שנים, יחד עם זאת הוא די נדיר, אולם סימולצייה בטיסה לכטב”מים (כלי טיס בלתי מאוכלסים) אינה מוכרת והרעיון של הסטודנטים מהטכניון הוא מקורי ומעניין. בכנס הציגו הסטודנטים את כלי הטייס עצמו, וכן מצגת המפרטת את הרציונל של הפרוייקט ודרכי ביצועו.
אחד הגורמים המעכבים המשך הפיתוח של ה”זיקית” הוא העדר של מערכת בקרת טיסה מתקדמת בכלי הטיס. בשלב זה אין כוונה בטכניון להמשיך את הפרוייקט על ידי סטודנטים חדשים, אולם יתכן ויגויסו המשאבים הנדרשים להמשך הטיסות ופיצוח הכלי על ידי גורמים אחרים הקשורים בו.
בשיחה שקיימתי עם פרופסור דן גבעולי, דיקן הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, עלה הקשר ההדוק בין הפקולטה בראשותו לבין התעשייה האווירית. לדברי פרופסור גבעולי, ההתנסות המעשית של סטודנטים לקראת סיום לימודיהם בטכניון עם עולם המעשה המיוצג על ידי התעשייה, מלהיב אותם מאוד, ומאפשר גם לתעשייה “להשתמש” בסטודנטים לבחינת רעיונות שונים שמועלים על ידי אנשי התעשייה האווירית.
התעשייה האווירית רואה בקשר עם הסטודנטים השקעה בעתיד, אמר פרופסור גבעולי. הוא ציין כי התעשיות הביטחוניות ותעשיות אחרות עתירות ידע מתחרות על בוגרי הפקולטה שהוא עומד בראשה, בראש ובראשונה בגלל הרב גוניות והבינתחומיות של תוכנית הלימודים בטכניון. “רבים ממהנדסי המערכת בפרוייקטים בתחום התעופה והחלל באים מקרב יוצאי הטכניון” אמר.
* טל ענבר הוא חוקר במכון פישר וסגן נשיא אגודת החלל הישראלית
ידען הכולל את מאמריו של טל ענבר
ידען התעופה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~94404328~~~183&SiteName=hayadan
