הגנטיקה של הגניוס היהודי

אקונומיסט

הרעיון שלקבוצות אתניות מסוימות, בממוצע, יש אינטליגנציה גבוהה יותר מאשר אחרות, הוא אחד מאותם רעיונות אשר אם ייאמרו בציבור יזכו לתג “גזענות”. אך גרגורי קוקרן, מדען הידוע כמורד במוסכמות, מוכן להישמע בציבור עם רעיונות אלו. הוא ציפור נדירה, מדען אשר עובד באופן עצמאי, ללא קשר למוסדות מדעיים. הוא עומד מאחורי גילויים בדבר האתיולוגיה הזיהומית של מחלות אשר עד לאחרונה לא נחשבו זיהומיות. בנוסף, הוא טוען שהומוסקסואליות היא תוצאה של זיהום.

אולם אפילו קוקרן עלול לחוש פיק ברכיים מהתיאוריה הבאה של עצמו. ביחד עם ג'ייסון הארדי והנרי הארפנדינג, מאוניברסיטת יוטה, הוא יפרסם מאמר בגיליון הקרוב של המגזין Journal of Biosocial Science שבו הוא מסביר כיצד הופיעו קבוצות אתניות שהן חכמות יותר מהאחרות. הקבוצה המדוברת היא של יהודים אשכנזים והתהליך הוא הברירה הטבעית.

היסטוריה לפני מדע

יהודים אשכנזים מצליחים יותר מהממוצע במבחני IQ, עם 15-12 נקודות מעל רמה של 100 נקודות. הם גם תרמו באופן לא פרופורציוני לחיים האינטלקטואליים והתרבותיים של העולם המערבי, כפי שממחישות הקריירות של פרויד, איינשטיין ומאהלר. במקביל, הם גם סובלים יותר מכלל האוכלוסייה ממחלות גנטיות דוגמת טאי-זאקס וסרטן שד. עובדות אלו לא קושרו עד לאחרונה. הצלחתם בתחום האינטלקטואלי נתפסה כנובעת מהשפעות חברתיות כמו מתן חשיבות רבה לחינוך. המחלות הגנטיות נובעות מבידוד גנטי, שכן גם כיום נוטים אשכנזים להתחתן בינם לבין עצמם. בעבר הם עשו זאת כמעט ללא יוצא דופן.

ד”ר קוקרן, לעומת זאת, חושב שהאינטליגנציה והמחלות הגנטיות קשורות ביניהן. הוא טוען שההיסטוריה הייחודית של האשכנזים הפעילה עליהם לחצים אבולוציוניים ייחודיים אשר יצרו את המצב הפרדוקסאלי הנ”ל.

ההיסטוריה האשכנזית מתחילה במרד של היהודים כנגד האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. כאשר מרד זה דוכא, פליטים יהודים גורשו לתפוצות. צאצאיהם של הגולים לאירופה קיבלו את השם אשכנזים.

בימי הביניים, יהודים אירופיים סבלו מהפלייה משפטית, אשר דחפה אותם למקצועות הקשורים לכספים, דוגמת בנקאות או מיסוי, אשר היו מוקצים או אסורים לציבור הנוצרי. זוהי נקודת ההתחלה של ד”ר קוקרן.

קוקרן טוען שכל המקצועות שבהם עסקו האשכנזים היו מקצועות שבהם ישנה חשיבות רבה לאינטליגנציה. כמובן, קשה להוכיח שמידת האינטליגנציה קבעה את מידת ההצלחה בימי הביניים, אך קל יותר להוכיח את הקשר בין השניים במקצועות המקבילים בעת החדשה. כמה מחקרים מצאו שאינטליגנציה, אשר נמדדת על ידי מבחני IQ, קשורה ישירות לגודל המשכורת במקצועות דוגמת בנקאות.

מה שניתן לדלות מן הרשומות ההיסטוריות היא העובדה שאשכנזים אשר הצליחו במלאכתם בימי הביניים, גידלו יותר ילדים עד בגרות מאשר אלו שלא הצליחו. כמובן, עובדה זו נכונה גם לגבי שאר הקבוצות האתניות. אך בימי הביניים, הצלחה בחברה הנוצרית איפיינה את האריסטוקרטיה האלימה (אדמות ומלחמות) ולא את המריטוקרטיה השלווה (בנקאות ומסחר).

צרפו את שני הדברים – התאמה בין הצלחה לאינטליגנציה והתאמה בין הצלחה לפוריות – ותמצאו את הנסיבות הנכונות להעדפה של גנים של אינטליגנציה גבוהה. השאלות העולות כאן הן, האם גנים כאלה אכן קיימים, ומה בדיוק הם עושים? ד”ר קוקרן חושב שהם קיימים והם בדיוק אותם הגנים שגורמים למחלות המורשות באוכלוסייה האשכנזית.

הקשר בין אנמיה חרמשית לאינטליגנציה

העובדה שקבוצות קטנות ומבודדות הן בעלות נטייה חזקה למחלות גנטיות ידועה לכל. נישואים בין קרובים, רחוקים ככל שיהיו, מקטינים את הגיוון הגנטי ומגדילים את הסיכוי להתרחשותן של מחלות גנטיות מסוימות. אך האופן האקראי שבו מתרחשים התהליכים הגנטיים אמור למנוע העדפה למחלות מסוימות ולגנים מסוימים. במקרה של אשכנזים, טוען ד”ר קוקרן, המצב שונה. רוב המחלות הגנטיות הנפוצות באשכנזים מתחלקות לשתי קבוצות: או מחלות אגירה של שומנים מיוחדים, בשם ספינגוליפידים, בתאי עצב, או מחלות של פגיעה בתהליכי תיקון DNA. לקבוצה הראשונה שייכות מחלות גנטיות דוגמת טאי-זאקס, גושה או נימן-פיק. לקבוצה השנייה שייכת מחלת הסרטן.

אין זה נראה מקרי. מה שעוד פחות מקרי הוא העובדה שבכמה מחלות שונות הבעיה היא באותו הגן, אך המחלה נבדלת בסוג שונה של מוטציה. חוסר מקריות זה מצביע על תהליך של בחירה טבעית ושימור הגן. אומנם, מצב זה אינו מסביר כיצד אבולוציה יכולה להעדיף מחלות, אך יש עדויות אחרות להעדפה דווקא של הפגום.

שחורים תושבי מערב אפריקה, ושחורים מצאצאי אזור זה, הם בעלי סיכוי גבוה יחסית לחלות במחלה בשם אנמיה חרמשית, מחלה אשר אינה קיימת בשום מקום אחר. האנמיה מתפתחת בתאי דם אדומים אשר מכילים סוג מסוים של המוגלובין, החלבון הנושא חמצן. אך המחלה קיימת רק באלו אשר נושאים שני עותקים של אותו הגן (עותק אחד מהאם ואחד מהאב). אלו הנושאים עותק אחד הם חסרי סימפטומים, אך במקביל, הם מוגנים ממחלת המלריה, הרווחת באזור זה של העולם. ועל כן, טוענת התאוריה, הלחץ להשאיר עותק אחד של הגן על מנת למנוע את מחלת המלריה מאזן את הלחץ הגנטי להעלים את הגן אשר עלול לגרום לאנמיה. באופן זה נותר הגן מבלי להתפשט או להתמעט.

ד”ר קוקרן טוען שמנגנון דומה פועל אצל יהודים אשכנזים. גנים אשר מעודדים אינטליגנציה בעותק בודד יוצרים מחלה כשהם מופיעים בשני עותקים. תזה זו אינה חזקה כמו התזה בנוגע לאנמיה החרמשית והמלריה מכיוון שהוא לא הוכיח שהגנים היוצרים את המחלה אכן משפיעים על אינטליגנציה.

מחלות אגירת הספינגוליפידים, טאי-זאקס, גושה ונימן פיק, כוללות צמיחת יתר של אזורים מסוימים המחברים בין סיבי עצב. גידול מוגזם של אזורים אלו (כפי שיוצרים שני עותקים של הגן) הוא פתולוגי לחלוטין. אך ייתכן שעותק בודד של אותו הגן, וגידול חלקי של אזורים אלה עשויים לשפר אינטליגנציה. אכן, במקרה של מחלת גושה, בוואריאנט הבודד, שבו מגיעים החולים לגיל הבגרות, נצפתה אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. מרפאה ישראלית אשר עוסקת בטיפול בחולים במחלת גושה מדווחת על מספר גדול של מהנדסים, מדענים, רואי חשבון ועורכי דין בקרב מטופליה, בשיעור גדול מזה שבשאר האוכלוסייה.

מבחן התחזית

מה הקשר בין פגיעה במנגנון תיקון DNA לבין אינטליגנציה? לא ברור, וזוהי גם הנקודה החלשה ביותר בתזה, על אף שעדות שהגיעה באחרונה מצביעה על האפשרות שהגן המדובר קשור להתפתחות ההתחלתית של המוח. אך לתזה יש גם נקודה חזקה: היא טוענת שאנשים עם גן בודד של טאי-זאקס, גושה, או נימן-פיק אמורים להיות חכמים יותר מהממוצע. ד”ר קוקרן ושותפיו טוענים שבעלי הגן הבודד יקבלו ציון הגבוה בממוצע ב-5 נקודות IQ מהממוצע. אם תחזית זו תאושש במבחנים, היא תחזק את הרעיון שניסוי שיצרו הנסיבות והטבע בגנטיקה הפך את האשכנזים לחכמים יותר, אך במחיר כבד.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~185043855~~~96&SiteName=hayadan