למרות שאנשים חושבים על כולסטרול כמשהו שהוא רע עבורם, הוא עדיין חיוני לתפקודים פיסיולוגיים רבים, כולל תחזוק קרום התאים ותחזוק תפקוד תקין של המוח
כולסטרול גבוה נחשב בדרך כלל לגורם סיכון לדימנציה, למרות שמחקרים שבחנו קשר זה הפיקו תוצאות סותרות.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology מציע, כי רמות כולסטרול גבוהות בגיל מבוגר עשויות להפחית את הסיכון לדימנציה
החוקרים, מארצות הברית ושבדיה, העריכו כי הסבר אחד הגיוני הוא כי רמות כולסטרול גבוהות משחקות תפקיד מגן מפני דימנציה בגיל הזקנה. לחילופין, רמות גבוהות של החומר דמוי השעווה בגוף יכולות להוות סמן לאנשים מבוגרים שהם בריאים וחסונים יותר, ובדרך מסויימת גם פחות פגיעים להשפעות השליליות של הכולסטרול.
ממצאים אלו מעלים יותר שאלות מאשר מספקים תשובות וזו גם הסיבה שהחוקרים קוראים לאנשים לא לבצע שינויים בתזונה או בנטילת התרופות ללא הוועצות עם רופא קודם לכן.
מדענים שהגיבו למחקר הדגישו כי השאלות בהן אנו מתחבטים עד היום אינן צריכות להדחק הצידה בעקבות המחקר החדש אך יש להעלות שאלות חדשות. המחקר הוא ייחודי בכך שנעשו בו מספר מדידות של כולסטרול במהלך גיל הזקנה ולא רק בנקודת זמן מסויימת. הוא מהווה גם דוגמא טובה לחשיבותו של העיתוי במונחים של מדידת גורמי סיכון והצורך לשקול גורמי סיכון לדימנציה במשך כל החיים.
מצד אחד, מסבירים המדענים, הממצאים המראים שכולסטרול גבוה בגיל הזקנה מגן מפני דימנציה יהוו צעד חשוב לכיוון מציאת דרכים למנוע או לעכב את התחלת המחלה, כמו גם זיהוי מנגנון פוטנציאלי חדש המונח ביסוד הפתולוגי. מצד שני, במידה ורמות כולסטרול גבוהות הם סימן לבריאות בגיל מבוגר, החשיבות של ממצאים אלו היא בשל היכולת לזהות מה הופך אנשים מסויימים אלו לפגיעים פחות כשמדובר בהתפתחות דימנציה ומחלות אחרות.
למרות שאנשים חושבים על כולסטרול כמשהו שהוא רע עבורם, הוא עדיין חיוני לתפקודים פיסיולוגיים רבים, כולל תחזוק קרום התאים ותחזוק תפקוד תקין של המוח. כמעט כל אדם מייצר מספיק כולסטרול כדי לענות על צרכים אלו, כך שאין צורך לכלול כולסטרול כחלק מהתזונה. התהליכים של חילוף החומרים המעורבים בכך הם שונים בגיל הזקנה. ישנם אף מחקרים המציעים כי כולסטרול נמוך עלול להזיק לתאים בזקנה.
כדי להבין את הקשר בין הכולסטרול והדימנציה ניתחו החוקרים נתונים שהתקבלו מ-392 גברים ונשים, כולם בני 70, תושבי שבדיה. בתחילת המחקר ובמהלך הביקורים שערכו לאורך תקופת המחקר, שהיתה 18 שנה, עברו המשתתפים במחקר מספר הערכות הכוללות ביצועים פיסיים, א.ק.ג., צילום רנטגן של החזה, מערכת בדיקות דם ובדיקה נוירופסיכיאטרית. בגיל 85 ו-88, כללו הבדיקות גם ראיון אישי וסריקת CT.
אחר משתתפים שנפטרו או לא לקחו חלק בבדיקות שבמסגרת המחקר עקבו החוקרים בעזרת תיעוד רפואי, נתונים ממערכת הבריאות הממשלתית או תעודות פטירה. בדרך זו יכלו המדענים להשיג נתונים לגבי כל המשתתפים במחקר.
מתוך 392 המשתתפים המקוריים, 10 פיתחו דימנציה בהערכה הראשונית והוצאו מן המחקר. מתוך הנשארים, 382 משתתפים, 93 פיתחו דימנציה בשלב מאוחר יותר.
מן המחקר עולה, כי רמות כולסטרול גבוהות בגילאים 70 ו-75 נמצאו קשורות לירידה בסיכון לדימנציה בין הגילאים 75 ו-79. רמות גבוהות יותר בגיל 70, 75 ו-79 נמצאו קשורות לירידה בסיכון בגילאים 79 ו-88.
הקשר בין הכולסטרול והדימנציה עשוי להשתנות במידה נכרת בהתאם לזמן בו נבדקות הרמות של הכולסטרול במהלך חייו של אדם.
המחקר רק מוכיח לנו כי איננו יכולים להסתמך על תשובות פשוטות וברורות: לדוגמא, כי רמות כולסטרול גבוהות הן תמיד רעות ורמות כולסטרול נמוכות הן תמיד טובות. הדבר תלוי בשלב בו האדם סובל, או שלא, מרמות גבוהות של כולסטרול.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~179132030~~~238&SiteName=hayadan
