האינטרנט הויקטוריאני

התפתחות האינטרנט מזכירה לעמי בן בסט אירועים מהמאה ה19

עמי בן בסט

הישיבות הממושכות של ספקטרום מול מסך המחשב אינם נשארים ללא
תגובה בסביבה החברתית שלו, ומשפטים כגון: "הפכת לכסא", הם
שכיחים למדי. בתשובה נוהג ספקטרום לצטט איש חכם כמו הסופר אלבר
קאמי שאמר פעם שהקידמה היא אכן מחלה, אולם מחלה שיש בה מן
הנוחות. העובדה שטכנולוגית האינטרנט ממכרת, אינה מפתיעה אם
זוכרים שמדובר בטכנולוגיה שנותנת ספוק מיידי ליצרים אנושיים,
כמו סקרנות ומציצנות, ומספקת גם פתרונות מוצלחים למדי לצרכים
הפרקטים שלנו, החל מאיסוף מהיר של מידע והעברת נתונים, וכלה
בקיום תקשורת חברתית יעילה.

כמו בכל טכנולוגיה חדשנית המונית מן הסוג הזה, גם כאן ליוו את
כניסת האינטרנט הרבה מאד קולות של מסתייגים ונביאי אחרית הימים
מסוגים שונים שהזהירו, וממשיכים להזהיר, נגד תופעות הלוואי
השונות שהתלוו לטכנולוגיה. אלא שגם בזה אין כל חדש. דוגמא טובה
לכך היא ספורה של מערכת תקשורת מהפכנית שנכנסה לעולם בשנות ה
– 40 של המאה הקודמת והתקבלה בזמנו בהתלהבות רבה.
הטכנולוגיה הזאת שחיברה לראשונה את יבשות העולם בקשר אונליין
הייתה מכשיר הטלגרף. הופעת הטלגרף לוותה בזמנו בתגובות
ובתופעות שהיו זהות כמעט לחלוטין לאלה המתרחשות בעולם האינטרנט
של היום. כך לפחות טוען טום סנדאג' ( Standage) כתבו המדעי של
ה"אקונומיסט" שכתב לאחרונה ספר בו הוא מכנה את הטלגרף:
האינטרנט הויקטוריאני.

הטלגרף הפשוט כלל כמה רכיבים: מקור זרם חשמלי, מתג (מפתח)
שניתק או חיבר את הזרם, כבל ארוך, ומתקן שידע להפיק מהזרם אור,
צליל או תנועה. ב –1837 הציע סמואל מורס את הכתב הקרוי
על שמו, שתרגם את אותיות האלף בית לסדרות של קווים ונקודות.
המורס הפך את הטלגרף לאמצעי קשר יעיל במיוחד. בעזרת המפתח של
המכשיר (המקלדת של היום) היה ניתן להקיש מילים ומשפטים שלמים,
ולהעביר מידע לכל מקום שהכבל רק הגיע. ב- 1858 הושלמה הכנתו של
הקו הטרנס אטלנטי הראשון שחיבר את אירופה וארה"ב וההתלהבות
בעולם הרקיעה שחקים. בטקסים שנערכו במקומות שונים, הורמו דגלים
מעל בנייני ציבור, תותחים ירו מטחי כבוד ופעמונים צלצלו
במגדלי הכנסיות. המלכה ויקטוריה החליפה ברכות עם הנשיא
האמריקני בוקנאן ((Buchanan שהציג זאת כאחד מניצחונותיו
הגדולים של האדם. שיירי הכבל האטלנטי שנרכשו ע"י חברת התכשיטים
הניו יורקית טיפאני'ס (Tiffany's) קוצצו לחתיכות קטנות ונמכרו
כמזכרות בחניות הרשת.

הופעת הטלגרף במאה ה – 19 הייתה כאמור מהפיכה של ממש.
באחת מהרצאותיו דימה אלברט איינשטיין את הטלגרף לחתול ארוך
ארוך. "אתה מושך בזנבו בניו יורק", הסביר, "וראשו בסן-פרנציסקו
עושה מיאו ! ". בדיוק כמו היום, בעידן האינטרנט, קמו לטלגרף
מבקרים רבים שהעלו נגדו טענות שונות, החל מסכנת ההתמכרות וכלה
בטענות משונות כגון אותה טענה לפיה עלולים קווי הטלגרף לגרום
שינויים במזג האוויר. המרוויחים הגדולים מהטכנולוגיה החדשה היו
קודם כל אנשי העסקים שיכלו כעת לסגור עסקאות בינלאומיות מעבר
לאוקיינוס בקצב מהיר פי כמה. היו גם הרבה מרוויחים אחרים.
סוכנויות החדשות, צרכני המידע למיניהם והאזרח הקטן. מפעילי
טלגרף רבים התמכרו למכשיר והיו מנהלים ביניהם שיחות ארוכות,
שכללו גם משחקי שח, רכילויות והחלפת בדיחות. גם כאן התפתחה
שפת סימנים מיוחדת אופיינית לאנשי הטלגרף, וגם כאן התפתחו
רומנים לוהטים בין נשים וגברים. ב – 1879 אף פורסם רומן
שנקרא אהבה ברשת (wired love). טכנולוגית הטלגרף, בדומה
לאינטרנט, התפתחה והשתכללה במהירות עצומה. הופעת הטלפון
והרדיו, מאוחר יותר, יאיצו את מהפיכת התקשורת האלקטרונית
ויחישו את תהליך הפיכתו של העולם לכפר גלובלי קטן. אין חדש תחת
השמש, מזכיר ספקטרום. הטכנולוגיה אמנם משתנה, לעתים במהירות,
הטבע האנושי לא.
עמי בן בסט "גלובס" נובמבר 1998
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~334604753~~~101&SiteName=hayadan