מיכאל גרינשפן פורטו ויליאמס, צ'ילה
קישור ישיר לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/antexp004.html
31 לדצמבר 2003
בתחילת מסעם הגיעו שמונת הישראלים והפלסטינים, חברי משלחת “לשבור את הקרח”, לעיירה הנמצאת בקצה הדרומי של צ'ילה. המטוס הזעיר נאלץ לעשות שני סיבובים כדי להעביר את המשלחת על ציודה. חבר המשלחת הפלסטיני סולימאן אל-חאטיב הופתע לגלות שהטייס הוא אוסמאן אסאד, דור שלישי למשפחה פלסטינית שהיגרה לצ'ילה.
במבט ראשון נראית פורטו ויליאמס (2500 תושבים) עלובה ומוזנחת. בין הבתים הנמוכים פזורות כמה חנויות, והעיירה הבנויה במורד גבעה משקיפה על הנמל. תפקידה של העיירה הוא לחזק את האחיזה של צ'ילה באזור המיוער העשיר במחצבים – שכן ארגנטינה טוענת לבעלות עליו, ובעבר כבר פרצו סכוסכים בנושא בין המדינות השכנות.
לאחר שהניחו את חפציהם בשתי האכסניות הזעירות, ירדו חברי המשלחת למעגן הקטן כדי להתוודע לפלגיק אוסטרליס ופלגיק, שתי הסירות שישאו אותם לאנטארקטיקה לאורך אלף הקילומטרים של מעבר דרייק.
סקיפ נובק, הבעלים של הסירות שהוא גם טייל מנוסה ומתחרה במירוצי סירות, הדריך את חברי המשלחת בנוהלי הבטיחות וההצלה, להם נודעת חשיבות מיוחדת. “הימנעו בכל מחיר מנפילה למים” אמר נובק, “שכן בטמפרטורה כה נמוכה אדם אינו יכול לשרוד יותר מחמש עד שש דקות”. כדי לוודא שדוברי העברית והערבית הבינו את המסר, המחיש אותו נובק בהעברת אצבע לרוחב הגרון.
לפני שיצאו לים ב- 1 לינואר, יש לחברי המשלחת עוד יום שלם להיערכות והכנת הסירות. מאחר והם נעדרים ניסיון בשיט, עליהם ללמוד הכל – מהטלת עוגן ועד ניקוי השירותים הימיים. אולם, במהלך הארוחה בשלישי בערב, התעניינו האורחים מהמזרח התיכון בעיקר בהסברים הארוכים על מחלת הים וההתמודדות עמה.
בבוקר למחרת, לאחר שהפלסטיני זיאד דרוויש יקצוץ ירקות לסלט והישראלי אביהו שושני יטרוף ביצים, ייהנו חברי המשלחת מארוחה אחרונה לפני שיצאו אל הגלים בדרך לשבירת הקרח. בינתיים, בלילה, יחגגו חברי המשלחת עם תושבי העולם כולו את תחילתה של שנת 2004. הרחק מהמשפחות והחברים, הם יאחלו שנה טובה יותר – ובעיקר שלווה יותר – מזו שמאחורינו.
לאתר המשלחת (באנגלית)
ידען המשלחת הישראלית-פלשתינאית לאנטאקטיקה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~729649703~~~155&SiteName=hayadan
