דום נשימה בשינה – מסוכן יותר בקרב צעירים

המחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה בנושא תמותה מדום נשימה בשינה מגלה: דום נשימה בשינה – מסוכן יותר בקרב צעירים

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/sleepapone0205.html

הסיכון למוות בחולֵי דום נשימה בשינה (Sleep Apnoea) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – גבוה פי 10 בקרב גברים צעירים בגילאי 20-29. כך העלה מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בגיליון מארס של כתב העת European Respiratory Journal.
עורך המחקר, סגן נשיא הטכניון וחוקר השינה פרופסור פרץ לביא, אמר כי התוצאות המפתיעות מעלות ספקות משמעותיים באשר ליעילות שיטות האיבחון הקיימות של תסמונת דום נשימה בשינה.
“זו תופעה שכיחה ומוכרת הקיימת בקרב יותר מעשרה אחוזים מן האוכלוסייה, ובאה לידי ביטוי בהפסקות נשימה הנמשכות עשר שניות או יותר, לכל הפחות חמש פעמים בשעה”, הוא מסביר. “רבות מאותן הפסקות נשימה כלל אינן מורגשות אצל הסובלים מהן, אף שהן מורידות את רמות החמצן בדם. אולם גם אם הן אינן מורגשות בעת התרחשותן – באות הפסקות הנשימה לידי ביטוי בישנוניות במשך היום, בעייפות כרונית בעבודה או בנחירות קולניות. הסובלים מדום נשימה בשינה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלות לב וכלי דם – בעיקר לחץ דם גבוה”.
המחקר, הגדול ביותר שנעשה עד כה בנושא תמותה מדום נשימה בשינה, נעשה במעבדה לחקר דום נשימה בשינה ע”ש לויד ריגלר בטכניון, והשתתפו בו 15,000 אנשים בגילאי 20 ומעלה שנבדקו בשנים 1991-2000. נמצא שהשמנה, וחומרתה של הפרעת הנשימה, הינם גורמים משמעותיים בלתי תלויים בסכנת התמותה. שיעור התמותה הממוצע בקבוצת הבדיקה עמד על 5.5/1000 שנות אדם, אולם זינק בשיעור כפול ואף יותר – 11.47/1000 שנות אדם – בקרב אנשים שמנים במיוחד, עם יותר מארבעים הפסקות נשימה בשעה בזמן השינה.
“בעיות במערכת הלב והדם הן סיבת המוות השכיחה בחולים אלה”, מסביר פרופסור לביא. “לעתים תכופות מתים חולים מאוטם שריר הלב, ארועים מוחיים או אי ספיקת לב”.
ניתוח של שיעור המוות על פי קבוצת הגיל, בקרב גברים הסובלים מדום נשימה בשינה בחומרה של מעל שלושים הפסקות נשימה בשעה, גילה כי בגברים בגיל 20-29 נרשם שיעור תמותה גבוה משמעותית מזה של הגברים באוכלוסייה הכללית באותו גיל.
בקרב חולים הסובלים מחמישים (או יותר) הפסקות נשימה בשעה שיעור התמותה היה גבוה פי 9.8 מאשר באותה קבוצת גיל (29-20) באוכלוסיה הכללית; בקבוצת הגיל 30-39 הוא היה גבוה פי 3.12; בקבוצת הגיל 40-49 – גבוה פי 1.89. גברים מעל גיל חמישים סובלים משיעור תמותה דומה לזה של כלל האוכלוסייה בגילם.
“המחקר הזה מרתק ומפתיע כאחד”, אמר פרופסור לביא. “חולים מבוגרים יותר סובלים ממספר רב יותר של גורמי סיכון, בעיקר אלו הקשורים ללב ולמערכת הדם, ולכן ניתן היה לצפות שהתמותה היחסית תגדל עם הגיל. בפועל, שיעור התמותה דווקא פוחת עם הגיל. מכך ניתן לשער כי חולים בדום נשימה מפתחים מנגנון כלשהו, שעדיין אינו ברור די צרכו, המגן על המערכת הקרדיו-וסקולרית”.
לא במקרה התמקד המחקר האמור בגברים, אלו שנמצאים בסיכון גבוה יחסית. בשעה שמדום נשימה בשינה סובלים 4 עד 10 אחוז מן הגברים (תלוי בהגדרת הסימפטומים למחלה), רק 2 עד 4 אחוזים מהנשים סובלות מהתסמונת.
“איש אינו יודע מהי הסיבה להבדל זה בין המינים”, אומר פרופסור לביא. “תיאוריות מסוימות מצביעות על הבדלים הורמונליים, הבדלים בפיזור השומנים בגוף או הבדלים בבקרת הנשימה”.
“משמעות התוצאות היא שדרוש שינוי דרסטי בגישה לאיבחון”, מסכם פרופסור לביא, “משום שחולים נוהגים ללכת לרופא רק כאשר מופיעים הסימפטומים הקשורים לדום נשימה (ישנוניות, תשישות, נחירות), בדרך כלל בסביבות גיל חמישים. עכשיו אנחנו יודעים שזה מאוחר מדי, שכך אנו מחמיצים דווקא את בני האדם עם הסיכון הגבוה ביותר. נכון יותר יהיה לנקוט בדיקות יזומות של דום נשימה בקרב קבוצות בסיכון גבוה, כלומר גברים מתחת לגיל שלושים שהינם שמנים במיוחד, סובלים מלחץ דם גבוה, או בעלי היסטוריה משפחתית המצדיקה זאת”.

ידען חידושים ברפואה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~91916296~~~82&SiteName=hayadan