דברים שיורמים יודעים: מתי גילו אבותינו את עובדות החיים?

החברה המטריארכלית של האדם הקדמון שגשגה דווקא בגלל אי ידיעת הקשר בין יחסי מין להריון ולידה, דבר זה השתנה ב-8,000 השנה האחרונות

גם אני, כמו כל אבא זוכר את היום בו הסברתי לבני איך באים תינוקות לעולם. מביך במיוחד אותו רגע בו קימט הילד באי אמון את מצחו ושאל “מה? אז גם אתה ואמא…”, למזלי  לא נשאלתי את השאלה הקשה באמת: מאיפה לך כל זה?

ובאמת,  מאיפה אנחנו יודעים את “זה” או ממתי בכלל גילו בני אדם את הסוד? כל בעלי החיים שסביבנו מקיימים יחסי מין ובכך מבטיחים את המשך הגזע אך פרט אלינו לא נראה שמישהו מודע לקשר שבין המעשה לתוצאתו. בחברה ללא כתב ידע כזה אינו משאיר עקבות לארכיאולוגים ולכן הנושא פתוח להשערות. יש הטוענים כי  הסוד נודע לאבותינו לפני בערך 8000 שנים בלבד. חישוב זריז ומקורב יראה שרק קצת יותר מ-300 דורות של הורים לפנינו נאלצו לספק את ההסבר על הדבורים והציפורים.

בני אדם יכלו להתקיים ולשגשג בלי לדעת כפי שמסתדרים אחינו הקופים: כשהתעורר הדחף המיני סיפקנו אותו ומידי פעם נוסף לשבט תינוק חדש שטופל בידי אימו. כיוון שהאם היתה זו שהביאה חיים חדשים לעולם נחשבה היא בלבד ליוצרת החיים: תקופת האבן הייתה שנות הזוהר של אלילות הפריון ויתכן אף של שיטת החיים המטריארכאלית בכלל- הקבוצה הונהגה ע”י נשים והגברים שממילא נעדרו זמן ממושך מהמחנה לציד ידעו את מקומם. למעשה, חברות של ציידים-לקטים בהן  “עובדות החיים” לא היו מובנות מאליהן היו קיימות עד לדורנו ממש בפינות נידחות של כדור הארץ.

האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי חקר  בתחילת המאה ה-20 שבט באיי טרובינד Trobriand Islands שממזרח לגינאה החדשה (כיום הם נקראים איי קיריווינה Kiriwina Islands). מלינובסקי פרסם כמה ממצאיו בספרו “חיי המין של הפראים בצפון-מערב מלנזיה “ (  (The Sexual Life of Savages in North-Western Melanesia . כשגילה  שבני השבט לא יודעים על הקשר שבין סקס לתינוקות חרג מלינובסקי מהמקובל במדע האנתרופולוגיה וניסה להתווכח. הוא שאל אותם אם הם מכירים בתולות שילדו והם ענו בכנות שלא יצא להם להכיר בתולות בוגרות. מלינובסקי  ניסה לשווא לשכנע אותם בנכונות “עובדות החיים” ע”פ הביולוגיה המערבית ובני טרובינד ניסו לשווא לשכנע אותו שרוחות האבות שוכנות באי TUMA ומידי פעם נכנסת רוח כזו (בשפת המקום:  Baloma  ) לגוף של אישה  מתיישבת בבטן ומתגלמת בתינוק. הדיון הסתיים כאשר אחד מבני השבט סיפר כי הוא עצמו בילה שנתיים באי שכן וכשחזר לביתו הייתה אישתו בהריון – הדוגמה החותכת הזו לאי הצורך ביחסי מין לצורך פריה ורביה סיכמה את הדיון  בתבוסתו המוחצת של מלינובסקי.

ביות בעלי החיים הביא להכרה

הסיבה לכך שבני טרובינד  ובני שבטים נוספים אינם יודעים את הקשר שבין סקס להתרבות פשוטה: למי שמתפרנס מציד, דיג ולקט אין צורך לדעת זאת. רק לפני 8000 שנים בערך, כשהתחילו בני אדם לביית חיות משק בסהר הפורה נוכחו לדעת כי למרות שהזכרים אינם מספקים חלב או ביצים, צורכים יותר מזון והם רגזנים יותר וקשים יותר לשליטה מהנקבות בכל זאת אי אפשר לוותר עליהם לחלוטין. רק בשלב זה בהתפתחות האנושית הייתה הבנה של עובדות החיים חשובה לקיום וכדרכו של ידע הוא מתפשט: מה שחיוני להתרבותם של הכבשים והתרנגולים כנראה נחוץ גם להתרבותם של בני האדם.  יתכן כי השפה העברית שימרה שריד לעולם האמונות שקדם לעובדות החיים, בספר בראשית מבטיחים המלאכים לאברהם ושרה כי תפילותיהם לילד נענו וכי “כעת חיה” תלד שרה ” שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ” (בראשית י”ח י’). הביטוי “כעת חיה” פירושו לא כעבור 9 חודשים אלא כעבור שנה: ייתכן שביטוי מוזר זה הוא שריד לתקופה בה פוריות האישה נתפסה כדומה לפוריות עצים הנותנים פירות במחזוריות של שנה.  כך, אגב מברך גם אלישע אישה ערירית היולדת לאחר שנה ”  וַיֹּאמֶר, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אַתְּ  חֹבֶקֶת בֵּן… וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע” (מלכים ב’ פרק ד’)

להבנת עובדות החיים הייתה משמעות גדולה בהרבה מעצם הידע הביולוגי. עם המעבר מציד ולקט לגידול חיות משק ירדה קרנן של אלילות הפריון והחלה שקיעתו של המטריארך (המבנה החברתי המונהג ע”י נשים). יש פרשנות פמיניסטית התולה את האשמה בכך באותה תפיסה ביולוגית חדשה שגזלה מהאישה את האחריות הבלעדית ליצירת חיים. הטלת כל האחריות לפטריארכיה על  על הכרת עובדות החיים כנראה מוגזמת. לביות בעלי החיים ובעקבותיו היכולת לצבור רכוש ולהעביר אותו היו השלכות תרבויות, כלכליות ופוליטיות מרחיקות לכת שהעלייה במעמדו של הגבר השתלבה בהן. אצל בני טרוביאנד, בכל אופן, החתן הוא שנספח אל משפחת הכלה ולא להיפך ואם המשפחה היא השולטת בנכסים.

לידע החדש הייתה בכל זאת השפעה חשובה: אם יחסי מין הם גורם ההריון הרי רק גבר שהאישה שלצידו נאמנה לו יכול להיות בטוח באבהותו, המתירנות המינית ספגה מהלומה שלא התאוששה ממנה אלא אחרי אלפי שנות שמרנות.  אותם שבטים מעטים אליהם לא הגיע הידע הביולוגי הם “שמורות טבע” של מיניות חופשית.  מלינובסקי רומז באיפוק האופייני לראשית המאה הקודמת על חגיגות המלוות “ריקודים, זלילה וחופש מיני” אך דיווחים של תיירים מודרנים יותר מדברים בפירוש על בנות טרוביאנד שאנסו תיירים שלא היו מעוניינים לחוות את כל מרכיבי שמחת חגיגות האסיף הנערכות באוגוסט.

כפי שניתן לצפות התפיסה הזו של התפתחות הידע אינה בקונסנזוס. תצפיותיו של מלינובסקי זכו לביקורת מצד מי שהכירו את בני האיים, דיברו בשפתם וחיו איתם לאורך שנים,  אנתרופולוגים אחרים תיארו תפיסת פוריות שיש בה תפקיד לזרע הגברי כמרכיב המפסיק את מחזור הווסת וכך מאפשר לעובר לצמוח.  למרות הבורות הביולוגית אבות טרוביאנדים נקשרים רגשית לילדיהם לא פחות מאבות בתרבויות אחרות.

וכדי שלא נחטא בהתנשאות כלפי ילידי האוקינוס השקט נציין כי אי ידיעת עובדות החיים אינה מוגבלת לאיים נידחים, גם באירופה העובדות הללו צעירות משחושבים. אם כי האירופאים ידעו את הקשר שבין מין להפריה הרי שדווקא משכו של ההיריון היה מעורפל.  ככל שישמע הדבר מוזר הידע בדבר 9 החודשים אינו מובן מאליו. בימי הביניים ציינו ספרי הרפואה כי הריון עשוי להמשך גם 11 ו12 חודשים תמימים. מה שתרם לשכחה של עובדות החיים היו מקרים של נשים אצילות (כאלו שלא ראוי לפקפק בצניעותן) שילדו במזל טוב צאצאים בריאים 10, 11 ולפעמים גם 12 חודשים תמימים לאחר מות בעליהן. כאשר המשכיות שושלות וזכויות ירושה של אחוזות עמדו בסכנה נמצא מי שנתן גושפנקה רפואית והצאצאים המאוחרים הוכרו ללא פקפוק כיורשים חוקיים למשפחתם. 

פתרון מבריק זה נהגה, כנראה, לראשונה ע”י קנזורינוס (Censorinus) במאה השלישית ואומץ בהתלהבות עד לרנסאנס. כמו אצל בני טרוביאנד גם באירופה הייתה הבורות הביולוגית מקור למתירנות שיכלה להמשך במקרה הטוב עד שנה ממות הבעל החוקי.  פרנסואה רבלה כותב במאה ה16 כי ” מכח החוקים האלה יכולות האלמנות לשחק במפתח – ומנעול ולענג את משמניהן כאוות נפשן, תוך הימור על כל הקופה ובלי כל חשש חודשיים לאחר מות הבעל…אם יהרו בחודש השלישי למות בעלן יחשב פרי בטנן יורש למנוח, ועתה שהן מעוברות אין מעצור בפניהן ו”בוא יבוא ברינה נושא משך הזרע” מאחר שכרסה כבר בין שיניה”  (גרגנטואה ופנטגרואל) .

באופן דומה, כדי למנוע בעיית ממזרות קובעת הגמרא שכאשר נעדר אדם מביתו תקופה העולה על תשעה חודשים ואשתו נכנסה להיריון מניחים כי ההיריון התחיל לפני צאת הבעל מביתו ונמשך אפילו עד 12 חודש  “..באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה..” (מסכת יבמות דף פ’ ע”ב). במילים אחרות, לא זו בלבד שאפשר להסתדר לא רע בלי לדעת את “עובדות החיים” לפעמים עדיף לשכוח מהן.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל-[email protected].

עוד בנושא באתר הידען: