מייסד ומנכ”ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, אמר את הדברים בכנס מדעני אקלים בברלין
בינה מלאכותית ומחשוב מואץ יאפשרו לחוקרי האקלים לבצע “ניסים” שדרושים כדי להגיע לפריצות דרך בתחום – כך אמר מייסד ומנכ”ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, בכנס מדעני אקלים בברלין.
הואנג דיבר על הצורך הדחוף בשלושה “ניסים”, כהגדרתו. הראשון הוא היכולת לחולל סימולציה של האקלים בקצב מהיר מספיק, וברזולוציה גבוהה – למשל בקנה מידה של 2 קילומטרים רבועים (לעומת עשרות קילומטרים כיום). השני – היכולת לחקות את חוקי הפיזיקה של מערכות האקלים בעזרת בינה מלאכותית, ולחזות את כל התרחישים האפשריים במהירות שיא ובמידת דיוק גבוהה. השלישי – היכולת להמחיש (visualize) את כל הדאטה האינטרקטיבי על גבי פלטפורמות, כמו למשל Nvidia Omniverse, ולהנגיש אותו למקבלי ההחלטות, קובעי מדיניות, עסקים וחוקרים.
בכנס דיבר הואנג על Nvidia GH200 Grace Hopper Superchip – מעבד למחשוב מואץ שפותח במיוחד למשימות בינה מלאכותית גדולות מאוד ויישומים של מחשוב מואץ. על ידי חיבור מספר רב של מעבדים כאלה יחד, אנבידיה יכולה להציע לחוקרי האקלים מערכות מחשוב חזקות מאוד שמאפשרות את הרצת המודלים המורכבים שלהם. “עבור התוכנה – כל המעבדים הללו המחוברים יחד נראים כמו מעבד ענק אחד, חזק באופן מיוחד”, אמר הואנג.
הוא דיבר גם על Nvidia Modulus, פלטפורמה בקוד פתוח המאפשרת לחוקרים לאמן ולדייק מודלים המבוססים על חוקי הפיזיקה לצורך מחקרי אקלים, על FourCastNet – מודל חיזוי אקלים ייחודי, ועל האופן בו מודלים המבוססים על בינה מלאכותית יכולים ללמוד את חוקי הפיזיקה מדאטה אמיתי שנאסף בשטח. המודל הצליח, למשל, לחזות באופן מדויק את נתיב התקדמות של הוריקן על ידי שיקלול של מידע גולמי, ולחזות גל חום חסר תקדים בצפון אפריקה שלושה שבועות לפני שהתרחש.
לדברי הואנג, טכנולוגיות כאלה של אנבידיה מסייעות להפוך את הידע הייחודי הזה לנגיש יותר עבור חוקרים, ומאיץ את השימוש בתאומים דיגיטליים – מודלים מורכבים מאוד המדמים מערכות בעולם האמיתי, ולא רק של אקלים אלא למשל גם מחסנים של רשתות קמעונאיות כמו אמזון או תחזיות של רמות הקליטה של רשתות G5 בערים צפופות.
אנבידיה בונה היום מערכות חזקות יותר לאימון מודלים של בינה מלאכותית, הדמיית בעיות פיזיות והדמיה אינטראקטיבית כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים הללו, אמר הואנג. “מחשבי-העל החדשים הללו מתחברים בהדרגה לרשת. זוהי טכנולוגית המחשוב החדשנית ביותר שניתן לדמיין”, הוסיף.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
הבעיה היא יכולת לבצע סימולציות של התרחישים, אלא קבלת החלטות אופרטיביות לצמצום הזיהום ומעבר לאנרגיות מתחדשות. בעיה פוליטית וכלכלית. הרי זה לא נורא משנה אם יהיו פה גלי חום זוועתיים עוד 10 או 20 שנה, בכל מקרה היה צריך לעשות את השינוי כבר מזמן.