גם הפינים רוצים לשגר רכב רובוטי למאדים

אבי בליזובסקי

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/finmars.html

אחד השיאים בתערוכת החלל שהתקיימה בהלסינקי בסוף 2003 היה MIRO שהציגה סוכנות החלל האירופי. מדובר ברכב מאדימאי שכולו מתוצרת פינלנג.
למירו יש את ציוד החפירה המתקדם ביותר שאי פעם נשלח לחלל אמר מנהל המעבדה לאוטומציה ורובוטיקה של סוכנות החלל האירופית ג'יאנפרנקו ויסנטין, שמסר כי הבעיה היחידה של מירו היא שאין לו דרך כיצד להגיע למאדים.
מירו הגיע לשלב הסופי בתחרות בינלאומית רשמית של סוכנות החלל האירופית לציוד חפירה בחלל. ואולם יש צורך בניצחון נוסף לפני שמשימת מירו למאדים תצא לדרך. יש צורך בהחלטה פוליטית הן בפינלנד עצמה והן בתוך סוכנות החלל האירופית כדי לאשר מימון לפיתוח נוסף של הרכב.

מפתחי מירו מדברים על סכום של 5 מיליון יורו, סכום הגבוה יותר מהמחויבות השנתית של פינלנד לתוכנית המדעית של סוכנות החלל האירופית. בנוסף, ישנה דאגה באשר למדיניות של סוכנות החל האירופית. הסוכנות מסווגת ציוד מסוגו של מירו כחלק מההכנות למשימות מאוישות במאדים. פינלנד הגדירה את עצמה כיוצאת מחוץ לכל יוזמה מאוישת כדי לא לחשוף את תושביה לסיכון.
הכסף יושקע בכל מקום שבו הוא יתן תשואה טובה יותר אומרת אסא-פולה אונטו, מנהלת חטיבת פעילויות החלל של TEKES, הסוכנות הטכנולוגית הלאומית של פינלנד. טקס היא אחד המקורות העיקריים למימון תוכניות חלל בפינלנד. עד כה מדיניות טקס היתה מוכוונת מטרות ארציות.

"כיצד יועיל חקר מאדים לחברה הפינית?" שואלת פאולה-אונטו. "קשה לראות כל הגיון בכך שפינלנד תשקיע סכומי עתק בפרויקטים במאדים.
עד כה השתתפה טקס רק במשימות שסייעו לחברות פיניות לשפר את המאזן שלהם, או ששיפרו את חיי היום יום של האזרח הפשוט. חישה מרחוק, לוויני יניווט ותקושרת באמצעות קשר לוויני הם פעילויות כאלה.

אם וכאשר יושלם, פרויקט מירו יפול תחת המטריה של תוכנית אורורה של סוכנות החל האירופית, שיעדה הסופי הוא הנחתת משימה מאוישת על מאדים בשנת 2030. בדרך למטרה זו יהיה צורך לשלוח גם משימות לא מאוישות כדי להכין את התשתית המחקרית. מירו יכול להיות חלק ממשימה כזו, בשנת 2011 או 2013.
המשימה העיקרית של מירו תהיה לקחת דגימת אדמה מעומק של 2 מטרים מתחת לפני השטח של מאדים. דוגמית זו תוחזר לכדור הארץ לצורך ניסויים. דוגמית כזו יכולה להכיל סקופ מדעי. אולי אפילו ההוכחה הראשונה האמיתית לחיים על מאדים.

יהיה צורך לחפור את הדוגמיות מתחת לפני השטח, שם יתכן שישנן עדויות מיקרוסקופיות לחיים שנכחדו או אף ליצורים חיים ששרדו בסביבה המוגנת מפני תנאי השטח ההרסניים – בכל הקשור לקרינה קוסמית.
הבאת הדוגמיות משרתת מטרה מדעית, אך המטרה העיקרית תהיה להדגים שניתן לבצע חזרה בטוחה ממאדים, מסביר פרופ' ריסטו פלינן ממחלקת מחקרי החלל של המכון המטאורולוגי הפיני.
פלינן, שהוא גם יו"ר וועדת התוכניות המדעיות של סוכנות החלל האירופית הוא חלק מקבוצה האחראית לתכנן כיצד לשגר בני אדם למאדים. פלינן קרא לדיון בדבר ראיה רחבה יותר של הדיונים אודות מדיניות החלל.
"אפילו השתעשעתי ברעיון לפיהם פינלנד צריכה לקבל פרס מהסוכנות האירופית לבטיחות במזון. מה ימנע מאיתנו למשל להתחיל לפתח מזון שיוגש לאסטרונאוטים הטסים למאדים. האתגרים בשדה הזה הם עצומים.
תחילתו של פרויקט מירו ב-1998, כאשר סוכנות החלל האירופית הכריזה על תחרות לבניית מחפורות קטנות למאדים. מירו זכה בתחרות. הגודל המצומצם של המחפורת פירושו חסכון כספי, הן בהוצאות השיגור. כדי לשגר עצמים לחלל עולה בין מיליון ל-10 מיליון יורו לקילוגרם. ציוד חפירה דומה מיוצר בארה"ב והוא הגיע רק לעומק של 5 עד 20 סנטימטרים. גם מחפורים גדולים יותר הצליחו להגיע רק לעומק של מטר אחד. הציוד של ספיריט ואופורטיוניטי, לשם השוואה מסוגל בקושי לגרד את פני השטח.
מפתחי מירו הצליחו להשתתף בתחרות משום שהפרויקט שלהם היה תחת תמיכה של תוכנית התמיכה בטכנולוגיה גנרית (GSTP) – משהו הדומה למגנ"ט שלנו, למספר טכנולוגיות גנריות הקשורות לחקר החלל. ואולם הדלת לתוכנית אורורה נשארת סגורה עבור הפינים בשלב זה.

לידיעה באתר "חדשות הלסינקי, _באנגלית
ידען מאדים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~801533779~~~16&SiteName=hayadan