המצע הקדום ביותר שנמצא במתחם מגורים הוכן בכפר דייגים לחוף הכנרת לפני 23 אלף שנים
רן שפירא, הארץ, חדשות וואלה!
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/machzelet.html
אלומות של גבעולי עשב, שהונחו זו לצד זו בשכבה צפופה על רצפתה של סוכה בת 23 אלף שנים, הן הדוגמה הקדומה ביותר שנמצאה עד כה למצע שנועד לרפד רצפה של חלל מגורים. מצע העשב נמצא בסוכה אחת משש, במחנה מתקופת האבן באתר אהלו II שבחוף הדרום-מערבי של הכנרת. החפירות נערכו בשנות התשעים, בשטח שנחשף כאשר מפלס הכנרת ירד עקב שנת בצורת.
ד"ר דני נדל מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה, שמנהל את החפירות באתר, אומר כי גבעולי העשב הונחו על הרצפה בתבנית קבועה וכולם היו מאותו מין של דגן. הממצא פורסם לראשונה במאמר בסוף אפריל בכתב העת "Academy of Sciences Proceedings of the National" כותבים ד"ר נדל ועמיתיו כי הגבעולים, שנשאו עליהם עלים, אוגדו בקבוצות שהונחו זו לצד זו בדומה לאריחים. במקומות מסוימים נמצאו שיבולים שייתכן שנקלעו שתי וערב, אבל מחצלות קלועות של ממש לא היו בסוכה.
מחצלות קלועות נמצאו בכמה אתרים מאוחרים יותר, כמו יריחו הניאוליתית, שהיתה מיושבת כ-10,000 שנה אחרי המחנה באהלו II, ואתרים בצפון אמריקה שיושבו לפני כ-13 אלף שנה. אולם לא ידוע על קיומם של מצעי עשב בתקופתן של הסוכות באהלו, אף שבתקופה זו היו כבר מבנים משוכללים יחסית, למשל בקתות עשויות מעצמות של ממותה שנמצאו ברוסיה.
פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אהוד וייס וד"ר אורית שמחוני, מהמעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, מצאו כי הדגן שבו השתמשו מכיני המצע היה בן בצת, דגן שכנראה נפוץ אז בקרבת הכנרת וכיום אפשר למצוא אותו בעיקר באזורים צפוניים יותר של המזרח התיכון, כמו סוריה. תושבי המחנה, שהיו ציידים-לקטים-דייגים, טרחו להביא לסוכתם אלומות של בן בצת וסידרו אותן בתבנית מסוימת על הרצפה. החוקרים מצאו כי לסוכה הובאו רק גבעולי הדגן והעלים, ללא שורשים, והסיקו כי דייריה קצרו את הדגן בעזרת כלי צור.
מצע העשב, שנחשף על הרצפה התחתונה מבין שלוש שנחפרו באותה סוכה וריפד כשני שלישים ממנה, נמצא סביב הקירות ונועד לעבודה, מנוחה ושינה. במרכז הסוכה היתה מדורה, אשר ככל הנראה שימשה להכנת מזון ולחימום. במחקר של השרידים על הרצפה זוהו אזורי סיתות כלי צור והכנת מזון. חלוקת הסוכה לאזורים נפרדים, אומר נדל, מזכירה בבתים בני זמננו. גם אנשי תקופת האבן חילקו את חלל המגורים (גם אם היה קטן) לאזורי מטבח, מנוחה ועבודה.
מפלסי הרצפה תועדו על ידי הגיאולוג ד"ר אלכסנדר צצקין מאוניברסיטת חיפה. שרידי שכבת עשב שמורים פחות נמצאו גם על רצפה נוספת בסוכה זו ובשתי סוכות אחרות. שלוש הרצפות העוקבות מלמדות כי המחנה עבר כמה מחזורים של יישוב ונטישה. בסך הכל הוא היה מיושב כמה שנים, אולי כמה עשרות שנים, אך לא ברציפות. בשנים גשומות במיוחד, כאשר מפלס המים באגם עלה, המחנה ננטש לזמנים קצרים.
שרידי הסוכות באהלו II הם הקדומים ביותר שנמצאו עד כה בעולם. לדברי נדל, בשלב מסוים הסוכות נשרפו והמחנה ננטש. אבל עלייה מיידית במפלס הכנרת סייעה לשמר את החומרים האורגניים בפרט ואת המחנה כולו בכלל. הכיסוי המתמיד במים ובחרסית מנעו את חשיפת השרידים לחמצן ולתהליכי בלייה האופייניים לסביבות יבשתיות, וכך נחשפה כעבור יותר משתי רבבות שנים הדוגמה הקדומה ביותר בעולם לריפוד רצפת המגורים לשם נוחות.
ידען האבולוציה – עליית האדם
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~849966257~~~201&SiteName=hayadan
