צלמית ייחודית מעידה על קשרים בין תושבי תל באר שבע במאה השמינית לפנה”ס לקפריסין
רן שפירא
צלמית הקנטאור. איבר מין זכרי, פני אשה. תצלום: פשה שרגו
כמו מאות צלמיות אחרות שנמצאו בקרבת מקום, גם הצלמית הזאת מצוידת בארבע רגליים של בעל חיים – ככל הנראה סוס, בזנב ובגוף מוצק המעוצב בפשטות. אלא שבניגוד לכל האחרות, על צווארה מתנוסס ראש אנושי בעל לחיים עגולות, פה מחייך ושורת תלתלים. אוזני הצלמית דווקא אינן אנושיות. הן מודבקות משני צדי פניה וצורתן המשולשת מזכירה אוזני סוסים.
השילוב בין גוף של בעל חיים לראש אנושי מייחד צלמית זו לא רק מאחיותיה, שכמותה נמצאו בתל באר שבע בחפירות שנעשו בשנות התשעים, אלא גם מכל צלמית אחרת מהתקופה ומהאזור שאליהם היא משויכת – יהודה של המאה השמינית לפני הספירה (שבסופה מלך חזקיהו על ממלכת יהודה). אם לא די בכך, לצלמית זו יש מאפיין ייחודי נוסף: הקדר שעיצב אותה הדביק בין שתי רגליה האחוריות איבר מין זכרי, ואילו הראש האנושי שלה הוא בעל מתאר נשי עדין.
הראש, כותבים פרופ' זאב הרצוג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב וד”ר רז קלטר מרשות העתיקות במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת “קדמוניות”, דומה מאוד למאות צלמיות הנשים שנפוצו באותה תקופה ביהודה (המזוהות על פי רוב עם האלה אשרה). גם תכונות אחרות שלה אופייניות לתרבות שרווחה ביהודה באותה עת. היא יוצרה מאותו חומר אדום-חום שממנו יוצרו מאות צלמיות אחרות, כמוהן נמשח גופה בצבע לבן וכמוהן היא עוצבה באופן סכמטי ופשוט.
אבל השילוב בין ראש אנושי לגוף של סוס אינו אופייני ליהודה, אלא לתרבות שרווחה בעולם האגאי. במיתוסים, בפסלים ובציורים על כלי חרס שרווחו בתרבות זו מתוארים קנטאורים – יצורים בעלי גוף של סוס ופלג גוף עליון וראש של גבר – כחיות פראיות ומסוכנות.
צלמיות הקנטאור הדומות ביותר לצלמית מתל באר שבע הופיעו בין המאה העשירית למאה השביעית לפני הספירה בקפריסין, שבאותה תקופה היתה תחת השפעה תרבותית פיניקית. כמוה, גם הן משלבות גוף של סוס וראש אנושי וכן עירוב של איברים זכריים ונקביים. הצלמיות הקפריסאיות הן בעלות שדיים וגם איבר מין גברי.
מכיוון שהצלמית מתל באר שבע יוצרה מחומרים מקומיים ובטכניקה מקומית, תהו הרצוג וקלטר מה לקנטאור ולתושבי תל באר שבע של תקופת הברזל. התשובה, לדעתם, טמונה בקשרי הגומלין שהיו אז בין דרום ארץ ישראל לבין קפריסין. על קשרים אלה מצביע כלי מיובא מקפריסין, שנמצא בתל באר שבע, וגם המקרא מעיד עליהם: בספרים ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל מוזכרים אנשים המכונים “כיתים”, שככל הנראה היו קשורים עם עיר-המדינה כיתיון שבקפריסין ושימשו שכירי חרב של ממלכת יהודה.
עדות נוספת נמצאה בשברי חרס מתל ערד, הנושאים כתובות בעברית שבהן מוזכרים ה”כיתים”. ייתכן שהצלמית מתל באר שבע יוצרה בידי קדר מיהודה לפי דרישתו של אחד הכיתיים. ייתכן גם שהקדר ניסה לחקות צלמית, שהגיעה לאחת מערי החוף בדרום ארץ ישראל.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~945848115~~~201&SiteName=hayadan
