אסטרונאוטים ממריאים לחלל במרקיע

ראיון עם ארז בדר, מיוזמי המילה החדשה שאושרה לאחרונה בידי האקדמיה ללשון העברית כתחליף למשגר בשל העובדה שהמילה הותיקה כוללנית מדי

תעשיית החלל בישראל היא חלוצית במגוון תחומים, אבל השפה שלנו ענייה במילים המתארות חפצים מתחום החלל. לאט לאט נוספות מילים, למשל בשנות החמישים קראו ללוויין – ‘ירח מלאכותי’.

המילה החדשה שאושרה לפני שבועות ספורים על-ידי האקדמיה ללשון עברית היא מַרְקִיעַ – launch vehicle, כלי תחבורה נייד המגיע אל החלל החיצון ויכול לשאת אנשים, חפצים, חלליות ומרקיעים נוספים. בהודעת האקדמיה נמסר כי המונח נקבע בשיתוף אנשי מקצוע.

ארז בדר ואהרן פרת יזמו את הפנייה אל האקדמיה בעניין זה. המונח נדון בישיבה עימם ועם אנשי מקצוע נוספים ונציגי האקדמיה. אנשי המקצוע הנוספים: אורי אורון (מנהל סוכנות החלל), אהוד בכר (ראש המכון לחקר החלל בטכניון בעבר), בר חיון (מנהל התוכן והאתר של סוכנות החלל), אינס צוקר (הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב). המילה “מרקיע” הייתה אחת מן ההצעות שהעלה ארז בדר.

בדר הוא רו”ח, ועד לא מכבר ניהל את תחום החלל ב-Ernst and Young בישראל תחת השותף אלי ברדה. כיום מוצב ב-EY בעמק הסיליקון. אהרן פרת – יזם ומנכ”ל טהירו (Tehiru) המפתחת מרקיע (לשעבר “משגר”) רב-פעמי בטכנולוגיה ייחודית.

בראיון לאתר הידען מסביר בדר: “אני רו”ח במשרד EY, המשרד הגדול בארץ. בשנתיים האחרונות ניהלתי את תחום החלל וקודם לכן הייתי מנג’ר ביקורת לחברות טכנולוגיה ובפרט – הייטק, סטארטפים וביוטק. הגעתי לתחום הזה של החלל מתוך אידאולוגיה. זה התחיל בפרויקט ‘בראשית’, שבו ניסינו לראות איך אנחנו יכולים לעזור לעמותה, ראינו שיש לנו הרבה מה לתת בתחום ועשינו דברים מעניינים. המשכנו בקידום סטרטאפים ואף יזמנו הבאת חברות מחו”ל במטרה לקדם בניה של נמל חלל אזרחי בישראל, יוזמה הנמצאת בשלב ראשוני ביותר כעת.”

“מה שקורה עכשיו בתחום החלל זו מהפכה אמיתית לעומת מה שהיה לפני 30-40-50 שנה. זו מהפכה של כסף, להבדיל מגחמות פוליטיות ומלחמות קרות – מדובר במהפכה כלכלית שרק תגדל.. שוחחתי עם אהרון פרת, יזם ישראלי מבטיח שהקים את ‘טהירו’ המפתחת משגרים מודפסים וכוללת טכנולוגיות חדשות נוספות.”

ב-EY נרתמנו לקידום תחום החלל ולכן רצינו לקדם הקמת נמל חלל. אם החלל הקלאסי הישן זה תחום שנשלט על-ידי יישומי צבא ויישומים ממשלתיים אחרים, עכשיו הוא מתחיל להתרחב ובסוף יגיע לכולנו, אנשים יוכלו אפילו לחגוג בר מצווה בחלל.

כמו שפעם מכונית נקראה כרכרה ללא סוסים. למטוס יש שם ייעודי, אך בכל הקשור לשיגור לחלל השתמשנו במילה משגר לכלי המשגר לחלל אנשים או לוויינים וציוד אחר. המילה משגר מבלבלת מלכתחילה. כי גם הטיל עצמו לא משגר אלא משוגר.

למילה משגר יש גם קונוטציה צבאית. אם רוצים להרחיב את קהל המשתמשים ולהטיס אזרחים לחלל על טיל ענק, לפחות נמצא לו שם אחר. גם הטכנולוגיה משתנה. פעם משגר היה כמו אלו המעלים לווינים לחלל או ‘סאטורן 5’ ומסיימים את תפקידם וחייהם. כיום יש משגרים רב פעמיים. אפילו ‘סטארשיפ’ של ‘ספייס אקס’ שכדי להמריא מכדור הארץ מוצבת על גב משגר גדול יותר מתוכננת כך שתוכל להמריא בכוחות עצמה מהירח או ממאדים.

“לאחר ששוחחנו בינינו, הגענו למסקנה שצריך לקדם את הסוגייה. פנינו לאקדמיה והם ביקשו להציע כמה מילים חדשות. שנינו – אני ואהרן מיסדנו רשימה של מילים שיתארו את הכלי הזה. אחת המילים שחשבתי עליהן הייתה ‘מרקיע’. בהמשך כונסה אותה ועדה של המומחים מתחום החלל וכן לשונאים. להצעה מרקיע היה רוב. למיטב ידיעתי, עברית היא השפה הראשונה שהמציאה שם נפרד לכלי שיכול להמריא מכוכב לכת או אסטרואיד ולצאת אל החלל החיצון.”

לדברי בדר, המונח מרקיע כולל לעיתים שני שלבים לדוגמה ‘סטארשיפ’ ומשגר ‘Super Heavy’. במקרה הזה שניהם נחשבים מרקיעים. הדראגון שמרקיע את הסטארשיפ לחלל, אך גם הסטראשיפ עצמה היא מרקיע, כי היא כאמור מתוכננת להמריא מגופים בעלי כוח משיכה קטן יותר בכוחות עצמה. שיטת השיגור לא משנה, כי גם טיל שיוצא ממטוס (כמו ב’ווירג’ין אורביט’ שכרגע בהליך פשיטת רגל) נחשב מרקיע וכן שיטות שיגור אחרות כגון ‘ספין לאנץ” – מתקן מקובע לאדמה שמעלה חפצים לחלל אחרי שצברו תאוצה בסיבובים בתוך המתקן. כמובן שזה לא מתאים לשיגור בני אדם או אף לווינים, אבל למשל חומרי בנייה ודלק אפשר בהחלט לשגר בזול באמצעות מתקן כזה. הקפסולות שבהם יאוחסנו אותם פריטים יכונו גם הן מרקיע.

עוד בנושא באתר הידען

• האקדמיה ללשון העברית אישרה רשימת מונחים בחקר בריאות הציבור
• דברים שיורמים יודעים: למה לאקדמיה ללשון העברית אין שם עברי?
• פרשנות משפרת מציאות