ממשל בוש טען שמבצעי הפיגועים ב-9 בספטמבר 2001 נכנסו לארה”ב כחוק, שבן לאדן מימן ולא תיכנן אותם, ושלא היו התרעות. ועדת החקירה מגלה שהאמת שונה לגמרי * לא נמצאה כל עדות לשיתוף פעולה קרוב בין סדאם חוסיין לאל-קאעדה
פיליפ שנון ניו יורק טיימס
כשוועדת החקירה לבחינת פיגועי הטרור נגד ארה”ב ב-11 בספטמבר 2001 החלה בעבודתה, בתחילת 2003, נראה היה שחלק גדול מהמלאכה הושלם משום שמרבית הפרטים כבר היו ידועים. באותה תקופה רווחו ההנחות הבאות: כל התוקפים נכנסו לארה”ב כחוק ולא עשו דבר למשוך תשומת לב; אוסאמה בן לאדן מימן את הפיגועים בהונו האישי אך הותיר את תכנון הפרטים לאחרים; לסוכנויות הביון האמריקאיות לא היתה שום התרעה שאל-קאעדה שוקל משימות התאבדות באמצעות מטוסים; הנשיא בוש קיבל תדרוך מודיעיני מיוחד כמה שבועות לפני ה-11 בספטמבר על איומי אל-קאעדה, אך זה התמקד בסכנות בעבר, לא בהווה.
אבל 19 חודשים מאוחר יותר, ביום חמישי בשבוע שעבר, פירסמה הוועדה דו”ח סופי המראה שרבות מהדעות המקובלות על התקפות ה-11 בספטמבר היו שגויות. הדו”ח שיחזר בדקדקנות את ההשתלשלויות וניפץ מיתוסים, שאילולא כן היו אולי מתקבלים כאמת במשך דורות. הוא קבע שהחוטפים חזרו והפרו את החוק בעת כניסתם לארה”ב, שבן לאדן אולי עסק בפרטי ההתקפות אך לא מימן אותן, שגופי ביון בחנו אפשרות של חטיפות התאבדות, וכי בוש קיבל באוגוסט 2001 תדריך שכלל עדויות על איומי טרור מתמשכים מצד אל-קאעדה בתוך ארה”ב. “העבודה שעשינו, אנו מאמינים, היא התחקיר המוסמך ביותר על ה-11 בספטמבר”, אמר יו”ר הוועדה, תומס קין. אם נותרו שאלות שאין עליהן תשובה, הוסיף, הרי זה בעיקר משום ש”האנשים שהיו בלב המזימה נהרגו”.
בדרכונים מזויפים
הוועדה, שמנתה חמישה דמוקרטים וחמישה רפובליקאים, פתחה את משימתה בניסיון להבין כיצד 19 טרוריסטים ערבים צעירים הצליחו להיכנס למדינה באין רואה, ולא לעורר כל תשומת לב בחודשים שקדמו להתקפות. זה היה הנושא של הראשון בשורה של שימועים ציבוריים שקיימה הוועדה השנה. כבר שימוע זה הראה עד כמה המידע של הממשל על הפיגועים היה שגוי ושירת את האינטרסים שלו עצמו.
מאז ה-11 בספטמבר טענו האף-בי-איי, הסי-איי-אי וגופי לוחמה בטרור שהחוטפים עשו כל שביכולתם כדי להיכנס לארה”ב כחוק ולהימנע מחשיפה. “כל אחד מהחוטפים בחר, מן הסתם במתכוון, לחמוק מתשומת לב, הגיע מחו”ל בקלות וכחוק”, העיד בקונגרס באוקטובר 2002 לואיס פרי, מנהל האף-בי-איי לשעבר, שהוסיף כי בעת שהותם בארה”ב לא עשו החוטפים דבר ש”יכול היה להזעיק גופי אכיפת חוק”.
ואולם בדו”ח נקבע ש-13 מהחוטפים נכנסו לארה”ב בדרכונים מזויפים; בקשות האשרה של רבים מהם מולאו שלא כיאות; במקרים מסוימים סיפקו החוטפים בטפסים מידע כוזב שניתן היה לבודקו בקלות; שמות של לפחות שלושה מהם נמצאו לאחר ה-11 בספטמבר במאגרי המידע של גופי ביון ולוחמה בטרור אמריקאיים. לאחר כניסתם למדינה אמורים היו כמה מהחוטפים לעורר את תשומת לבם של גופי אכיפת חוק. מוחמד עטא, מנהיג החטיפות יליד מצרים, נשאר במדינה לאחר שפקע תוקף אשרת התייר שלו. אחד הטייסים הטרוריסטים, זיאד אל-ג'ראח, למד במדינה ב-2000 מתוך הפרת מעמדו כמהגר עבודה, עובדה שהיתה צריכה לחסום את כניסתו שוב לארה”ב. הוא עזב את המדינה וחזר אליה לפחות שש פעמים.
אופציית המטוסים
בניסיון להסביר מדוע היתה ארה”ב כה פגיעה ב-11 בספטמבר טענו ראשי הגופים לאכיפת חוק וסוכנויות ביון, שמעולם לא העלו על דעתם שמטוסי נוסעים יהפכו לטילים מונחים. “אני לא חושבת שמישהו יכול היה לחזות שאנשים אלה ייקחו מטוס וירסקו אותו לתוך מרכז הסחר העולמי”, אמרה במאי 2002 היועצת לביטחון לאומי קונדוליזה רייס. עוד באפריל האחרון, בעדותו לפני הוועדה, אמר פרי: “מעולם לא הייתי מודע לתוכנית ששקלה שימוש במטוסי חברת תעופה מסחרית ככלי נשק”.
אבל הוועדה גילתה שהתקפה מסוג זה דווקא כן נחזתה, שוב ושוב. כמה דו”חות על איומים שהופצו בממשל בשנות התשעים המאוחרות העלו במפורש את האפשרות של תקיפה כזאת. הבולט שבהם היה דו”ח שהופץ בספטמבר 1998, שהתבסס על מידע בנוגע ל”מזימה אפשרית להטיס מטוס עם חומר נפץ לעיר אמריקאית”. באוגוסט באותה שנה קיבלה סוכנות ביון מידע על קבוצה של לובים שרצתה לרסק מטוס על מרכז הסחר העולמי. מפקדת ההגנה האווירית הצפון אמריקאית אפילו הכינה תרגילים נגד איום כזה, ולפי תזכיר פנטגון שחשפה הוועדה תיכננה תרגיל באפריל 2001, שהיה אמור לכלול הדמיית התרסקות מטוס על הפנטגון.
התפקיד של בן לאדן
סוכנויות ביון אמריקאיות ידעו שלארה”ב היו סיבות רבות לחשוש מבן לאדן, אבל הן ראו בו סמל עולמי לזעם פונדמנטליסטי יותר מלוגיסטיקן של פעולות טרור. פקיד בכיר במחלקת המדינה העיד בסנאט ב-2001 שהרשת שלו דמתה ל”תאגיד רב לאומי, כשבן לאדן הוא המנכ”ל”, המותיר את פרטי התקפות הטרור לאחרים. אבל הוועדה מצאה שבן לאדן תואר על ידי חברי אל-קאעדה שנתפסו כמנהל שרצה להיות מעורב כמעט בכל פרט של תוכנית ה-11 בספטמבר, ובחר בעצמו את המבצעים ואת היעדים. דווח שהיה להוט לפגוע בבית הלבן.
אנליסטים של הביון האמריקאי האמינו זה כבר שלבן לאדן היה הון אישי אדיר, שמימן את אל-קאעדה. אבל הוועדה מצאה שבן לאדן נותק מהון משפחתו עוד בתחילת שנות ה-90, וכי מימן את פעולות אל-קאעדה באמצעות קבוצה של תורמים מוסלמים עשירים, רובם מהמפרץ הפרסי. בדו”ח נאמר שמ-1970 עד 1994 קיבל בן לאדן כמיליון דולר לשנה מקרנות משפחתו – סכום גדול אך רחוק מלהספיק למימון רשת טרור שאפתנית כזאת.
האין-קשר העיראקי
ממשל בוש גם טען שהיו יחסי עבודה קרובים בין אל-קאעדה לעיראק. באוקטובר 2002 אמר הנשיא ש”מגעים רמי דרג” בין עיראק לאל-קאעדה “קיימים זה עשור”, וכי “למדנו שעיראק הכשירה חברים באל-קאעדה בייצור פצצות, רעלים וגזים קטלניים”. עוד בחודש שעבר אמר סגן הנשיא דיק צ'ייני שהיתה סיבה להאמין לדו”ח שנוי במחלוקת של הביון הצ'כי, כי מוחמד עטא נפגש עם קצין ביון עיראקי בכיר בפראג באפריל 2001.
אבל הדו”ח הסופי לא גילה כל עדות לשיתוף פעולה קרוב בין סדאם חוסיין לאל-קאעדה, שום עדות אמינה לפגישה בפראג, או עדות כלשהי למעורבות עיראקית בהתקפות של אל-קאעדה. בשנות ה-90 המאוחרות התקיימו מגעים תקופתיים בין נציגי אל-קאעדה לפקידים עיראקים, בעיקר בסודאן, נכתב בדו”ח, אך “עד כה לא ראינו שום עדות שמגעים אלה או מגעים קודמים התפתחו אי פעם לשיתוף פעולה מבצעי”.
מסקנה נוספת בדו”ח הסופי של הוועדה: “סעודיה נחשבה זמן רב למקור העיקרי למימון אל-קאעדה, אבל לא מצאנו שום עדות שהממשלה הסעודית כמוסד או פקידים סעודים בכירים מימנו את הארגון”.
דווקא היה מידע
הבית הלבן טען בהתמדה מהשעות הראשונות שלאחר ההתקפות כי לנשיא ולעוזריו לא היה שום מידע אמין, שאל-קאעדה התכוון לתקוף בארה”ב. אבל קביעה זו הועמדה בסימן שאלה על ידי הוועדה. לאחר העימות החריף ביותר שלה עם ממשל בוש בשאלת הגישה למידע מסווג, לחצה הוועדה על הבית הלבן לשחרר תדרוך ביון מיוחד שהוצג לפני הנשיא ב-6 באוגוסט 2001, חודש לפני ההתקפות.
על קיומו של המסמך היה ידוע מאז 2002, כשהבית הלבן אישר דיווחים בתקשורת שבוש קיבל דו”ח ביון שהזהיר מאפשרות חטיפת מטוסי נוסעים על ידי אל-קאעדה. בעדותה באפריל בוועדה הדגישה רייס שהדו”ח היה “היסטורי”. “הוא לא הזהיר מהתקפות בתוך ארה”ב. זה היה מידע היסטורי, שהתבסס על דיווח ישן. לא היה שום מידע חדש על איומים”. אבל קולות תדהמה עלו בקהל שצפה בשימוע כאשר רייס גילתה שכותרת התדרוך היתה “בן לאדן נחוש לתקוף בארה”ב”.
כמה ימים לאחר עדותה פורסם הדו”ח וכלל קטעים שהתייחסו לדו”חות אף-בי-איי, שדיברו על “פעילות חשודה במדינה זו, העולה בקנה אחד עם הכנות לחטיפות או התקפות, כולל מעקב אחר בניינים פדרליים בניו יורק”. בדו”ח נאמר שאדם שפנה לשגרירות ארה”ב באיחוד נסיכויות המפרץ במאי הזהיר, ש”קבוצה של תומכי בן לאדן נמצאת בארה”ב” ומתכננת פיגועים. בדו”ח הוועדה נאמר ששני אנליסטים בסי-איי-אי, שהיו מעורבים בהכנת אותו תדרוך ביון, ביקשו להבהיר לבוש שהסכנה מפני פיגוע של אל-קאעדה בארה”ב אינה היסטורית אלא היא “עכשווית וחמורה גם יחד”.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~912188795~~~34&SiteName=hayadan
