סיקור מקיף

איך לא נהפכה ישראל למעצמת ביוטכנולוגיה

. רצף של החלטות שגויות, אי הבנה וחוסר יכולת ניהולית שיבשו את כל התהליך. לאחר שנתיים של התקדמות לכאורה, הפרחת מלים ותקוות, קרס התהליך לנקודת ההתחלה, והתחום ניצב בפני שוקת שבורה

משה ויגדור

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/israelnobio.html

דו”ח חברת מוניטור שעסק בעתיד הביוטכנולוגיה בישראל יצר ציפיות גבוהות ותקוות לכך כי תחום זה – שבו יש לישראל יתרון מדעי בולט בהשוואה למדינות מפותחות אחרות במערב – ייהפך גם לתחום כלכלי מבטיח. הדו”ח שהוגש ב-21 בינואר 2001 הדגיש את החשיבות של הקמת תעשיית ביוטכנולוגיה ענפה; זו תהפוך את ישראל ממרכז מדעי מוביל בתחום הביוטכנולוגיה למעצמה של תעשיית ביוטכנולוגיה.

משהו השתבש בדרך. רצף של החלטות שגויות, אי הבנה וחוסר יכולת ניהולית שיבשו את כל התהליך. לאחר שנתיים של התקדמות לכאורה, הפרחת מלים ותקוות, קרס התהליך לנקודת ההתחלה, והתחום ניצב בפני שוקת שבורה.

כל הקבוצות שזכו במכרז החממות הביוטכנולוגיות ביטלו זה מכבר את השתתפותן בו, על אף שהוצע להן סיוע כספי נדיב. הקמת חממות ביוטכנולוגיות שיהוו מוקדי פעילות מגוונת בתחומים שונים ושיווקן לגורמים כלכליים מובילים תוך מתן סיוע כספי במסגרת חממה, היה רעיון נכון ומבטיח מבחינה כלכלית ומבחינת פיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה. מדובר בתחום עתיר השקעה הדורש אורך רוח וראייה לטווח הארוך.

המכרז שיזם המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר היה מיועד לאגד משאבים ולתת תנופה עצומה לפעילות בתחום תעשיית הביוטכנולוגיה. פעילות זו התבססה על המרכזים הביוטכנולוגיים המדעיים המובילים בישראל. הסיוע הכספי שהציע משרד המסחר והתעשייה להקמת החממות היה מרשים מאוד. לקראת המכרז נראה היה שהביקוש רב ושתחום הביוטכנולוגיה כולו עומד לפני פריחה חסרת תקדים. כמה קבוצות מגוונות שהתאגדו לקראת המכרז כללו משקיעים, קרנות הון סיכון וחברות תעשייה – כולם מובילים ובעלי מוניטין בישראל ובחו”ל.

או אז החליט המדען הראשי, כרמל ורניה, שלא לאפשר לחברות היישום של האוניברסיטאות להשתלב בקבוצות אלה. התעקשותו של המדען הראשי היתה בלתי מוסברת, ובדיעבד התבררה גם כמוטעית. ברור כי לו היו חברות היישום משולבות בתוך הקבוצות שניגשו למכרז, הן היו פועלות כגורם מלכד, מייצב ובעל אורך נשימה המכיר היטב את התחום. בכך היתה יכולה להימנע קריסת התהליך להקמת החממות.

גם הניסיון שהובילה שרת התעשייה והמסחר אז, דליה איציק – בניגוד לדעתו של המדען הראשי – לחייב חממה אחת לפעול בירושלים, לא צלח; המחקר הביוטכנולוגי בהיקף הגדול ביותר נעשה במעבדות המחקר של האוניברסיטה העברית ולצדן במעבדות של בית החולים הדסה. המדען הראשי התנגד לתת עדיפות לירושלים – על אף שהיא המרכז המוביל בתחום. השרה, למרות מאמציה, לא הצליחה בסופו של דבר לממש את ההחלטה. בינתיים סיים המדען הראשי הקודם את תפקידו ועזב את המשרד לאחר סכסוכים וחילוקי דעות.

כיום, בתום יותר משנתיים של מאמצים ושל ניסיונות, ולאחר שהושקעו סכומי כסף ניכרים, חזר התהליך לנקודת המוצא. בתוך כך נגרם לישראל נזק בל ישוער: שנים יקרות שבהן ניתן היה לקדם את תעשיית הביוטכנולוגיה ירדו לטמיון בגלל החלטות שגויות, התעקשות מיותרת וחוסר יכולת שלטונית לממש החלטות.

תחום הביוטכנולוגיה דורש מומחיות מיוחדת והבנה מקצועית, בעיקר בנוגע להיבט של החיבור המורכב בין המחקר המדעי האקדמי לתעשייה. זהו חיבור סינרגטי, האוצר בתוכו פוטנציאל עצום לפיתוח כלכלי, בין היתר בתחומי הרפואה, המזון ואיכות הסביבה.

עתידה הכלכלי של מדינת ישראל נטוע במידה רבה בתחום הביוטכנולוגיה ויישומו כפעילות תעשייתית ענפה. ישראל היא אחד מהמרכזים המובילים של ידע ביוטכנולוגי בעולם. ואולם בכל זה אין די. כדי להפוך את הידע לתעשיית ביוטכנולוגיה, המייצרת מוצרים מתקדמים בעלי ערך מוסף גבוה – נחוצה השקעה מרכזית ועידוד במימון משולב ציבורי ופרטי.

קשה להשתחרר מהרושם שהטיפול בביוטכנולוגיה נעשה בכלים ובפרמטרים בהם מעודדים את תעשיית ההיי-טק ובאמות מידה של תעשייה זו, צעד שהתברר כטעות חמורה. יש להצטער על כך שרעיון החממות הביוטכנולוגיות אשר היה מסייע בהפיכת ידע למוצרים, העלה בוסר על אף שהתקיימו כל התנאים להצלחתו. כל שהיה נחוץ הוא כמה גורמים שיבינו את התחום ויידעו לקבל החלטות נכונות.

זה הזמן שבו על שר המסחר, התעשייה והתעסוקה החדש, אהוד אולמרט, לפעול יחד עם המדען הראשי של משרדו, אלי אופר, כדי לחולל את השינוי המיוחל. עליהם להשקיע בתחומי הביוטכנולוגיה, במיזמי החממות הביוטכנולוגיות, ליזום שיתופי פעולה עם מוסדות המחקר המובילים ולשתף את חברות היישום האוניברסיטאיות – כדי להוביל ליישום תעשייתי של הידע הביוטכנולוגי המדעי הרחב הקיים בישראל. בכך ניתן יהיה לפתח את תעשיית הביוטכנולוגיה. תהיה בכך פריצת דרך שאין שנייה לה.

* הכותב הוא סגן נשיא ומנכ”ל האוניברסיטה העברית, ויועץ מיוחד לאונסק”ו

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~604277629~~~47&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.