אור חדש על תפקיד זרם הדם בתהליך ההגירה של תאי המערכת החיסונית מכלי הדם ועד הרקמ

10/6/2001
מדי דקה יוצאים מכלי הדם שלנו מיליוני “הפטרול” הנודד בזרם הדם תאי-דם לבנים הפועלים כמו פטרול

צוות חוקרים ישראלי שהשתמש במיקרוסקופ אלקטרונים משוכלל, סיפק עתה מידע חדש על התהליך המופלא של נדידת תאי הדם הלבנים, המערכת החיסונית – בדרכם אל רקמות שהותקפו.

מדי דקה, כמו ב”פטרול”, יוצאים מכלי-הדם שלנו מיליוני תאי-דם לבנים, חולפים על-פני “תחנות מעבר” (בלוטות הלימפה), מחפשים סימנים לחדירת אויבים – מזהמים וגורמי-מחלות ודלקות – כדי לתקוף אותם. התאים שאינם מזהים אוייבים – חוזרים לדם.

במחקר, שהוביל ד”ר רונן אלון מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן ובהשתתפות ד”ר ורה שינדר (מיקרוסקופיה אלקטרונית), וצוותיהם, המתפרסם היום בכתב העת המדעי “נייצ'ר אימונולוג'י”, מתואר התהליך כולו.

ביציאה מדופן כלי הדם, מזהים התאים הלבנים מולקולות שניתן לכנותן כ”תמרורי עצירה”. הן מוצגות בצד הפנימי הפונה לדם, שבקרומי דופן התאים של כלי-הדם. יש ביניהן המתפקדות כמשגרי כוחות ביחידה צבאית נבחרת: הן מפנות ליעד מוגדר, תאים מסויימים-מאד, למשימה יחודית, במינון, בזמן ובמקום הנכונים.

בשלב הראשון בהגירת התאים, הם מתגלגלים על הדופן הפנימי, נעצרים ונפרשים (כלומר:
משוטחים ונצמדים לדופן). אחר-כך נדחפים במעין מעבר צר שמתהווה בין שני תאי-דופן
קרובים – וכך יוצאים מחוץ לכלי-הדם.

אלא שהמנגנון היעיל הזה גם מנוצל לרעה בידי תאים סרטניים. הללו נודדים בזרם הדם כדי ליצור גרורות סרטניות. הם למדו את “שפת הסימנים” המנהלת את תהליך ההגירה ובאמצעותה מערימים על הגוף, מסתננים לרקמות להזנקת תהליך הרסני ומטשטשים עקבות. הם כופים שינויים בתאי הדופן, כדי שאלה לא יזעיקו את תאי המערכת החיסונית, למיתקפה עליהם.

תאי רקמה שבה, למשל, מתחוללת דלקת, מאותתים למערכת החיסונית ומזעיקים אותה לעזרה. התאים המהגרים נדרשים להתגבר על הכח שמפעילה עליהם הזרימה המתמדת של הדם.
היא מאיימת לנתקם ממאחזיהם על פני דפנות כלי-הדם וסחיפתם בזרם.
מולקולות האיתות – הכימוקינים – חודרות לתאי הדופן בכלי הדם, מציגות עצמן על קרומי התאים הפונים פנימה. הן משמשות כתמרורי-עצירה בתהליך ההגירה. התאים
הנודדים, נצמדים אליהן. אולם הכימוקינים, משמשים גם מובילי-תאים, הבאים מהרקמות
לכלי הדם.

סידרת האותות המעורבת בתהליך הזה תלויה ביכולת התאים המהגרים לחוש את זרימת הדם שבסמוך למקום ממנו יצאו מכלי הדם, בדרכם לרקמה סמוכה. כשאין זרימה, התאים הנודדים נעצרים ונצמדים לכימוקינים. כך נמנע מהם לבצע את הצעד האחרון, הקובע. הם נשארים בכלי הדם, לא מגיעים לרקמות למילוי תפקידם – רק זורמים עם הדם, הלאה.

א.ד.מ
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302819806~~~140&SiteName=hayadan