מאמר מכונן מ-2006 בנייצ’ר שבו נטען שחלבון בטא עמילואיד הוא האחראי העיקרי לאלצהיימר התגלה בחלקו כמפוברק. שנים ארוכות של נסיונות לפיתוח תרופות אבדו לשווא * כעת בוחנים עוד עשרים מאמרים של אותו מחבר
מאת מארק דאלאס’ פרופסור חבר במדעי המוח התאיים, אוניברסיטת רידינג
מדען-בלש הציג ראיות לכך שתמונות ששימשו לתמיכה בטענה שחלבון עמילואיד הוא הגיבור העיקרי במחלת האלצהיימר נראות מפוברקות.
זה התחיל כחקירה של תרופה ניסיונית לאלצהיימר, Simufilam, אבל מהר מאוד הפך לכדור שלג למשהו הרבה יותר גדול. החקירה זיהתה יותר מ- 20 מאמרים חשודים של אותו חוקר, שעשרה מהם קשורים לחלבון הספציפי הזה.
עבודת המחקר הראשונית שנחקרה פורסמה בשנת 2006 בכתב העת Nature. מאז הפרסום, הוא צוטט יותר מ- 2,000 פעמים על ידי מדענים אחרים כדי לתמוך בעבודתם.
כתב העת חוקר בימים אלה את החששות הללו והמליץ להיזהר בפרשנות הנתונים. בנוסף למאמר זה משנת 2006, עבודות מחקר אחרות שפורסמו על ידי אותו מחבר זכו לביקורת מצד מדענים עמיתים ב-PubPeer – אתר אינטרנט המאפשר למדענים לדון ולבחון מחקרים מדעיים לאחר פרסומם.
גילויים אלה מעמידים בספק את היושרה המדעית ואת תפקידו של העמילואיד בפתולוגיה של מחלת האלצהיימר. אבל עד כמה הגילויים האלה גרועים?
בטא-עמילואיד זוהה בשנת 1984 וכיום הוא מוכר כמרכיב עיקרי של פלאקים במוח שתוארו לראשונה על ידי אלואיס אלצהיימר, פתולוג גרמני, בתחילת המאה ה-20.
חלבון בטא-עמילואיד אוהב להצטבר לגושים דביקים, ומחקרים הראו את בניית האגרגטים האלה בפירוט מרשים במעבדה. זיהוי החלבון הזה הוביל לגל של מחקרים שחשפו את התפקיד שהעמילואיד ממלא במוחם של אנשים עם ובלי מחלת אלצהיימר.
בשנת 1992, מחקר זה הוביל להצעה של השערת מפל עמילואיד כדי להסביר את מנגנוני התהוות המחלה: ראשית מגיעה הצטברות של בטא-עמילואיד, ומה שבא אחריו (למשל, מוות של תאי עצב) הוא תוצאה של תהליך זה.
השערה זו הובילה לפיתוח מערך של טיפולים אנטי-עמילואידים שהתקדמו לניסויים קליניים אך עד כה אכזבו את קהילת האלצהיימר.
למרות הגילויים האחרונים, ברור שבטא-עמילואיד אכן תורם למחלה – זה נתמך בראיות גנטיות. מה שפחות ברור הוא אילו גורמים אחרים מתאחדים במוחו של אדם שמובילים לאבחנה של מחלת אלצהיימר.
סוג מסוים של בטא-עמילואיד
המחקר המדובר משנת 2006 בחן מוחות של עכברים ודיווח כי סוג מסוים של חלבון הבטא-עמילואיד, Aβ star 56 (Aβ*56), עמד בבסיס הליקויים הקוגניטיביים שנראו במודל העכבר של מחלת האלצהיימר. זה הציב את הצורה Aβ*56 של החלבון על הכוונת של מדענים המחפשים תרופות חדשות לאלצהיימר.
הם האמינו שמניעת הצטברות של Aβ*56 עשויה להאט את הירידה הקוגניטיבית בקרב אנשים עם מחלת אלצהיימר. עם זאת, הדו”ח החדש שפורסם בכתב העת Science מצביע על כך שייתכן שנעשתה מניפולציה בתמונות במאמר המקורי, והתמונות שהוצגו לא היו מה שדווח עליהן.
עבודת הבילוש חשפה את מה שנראה כתמונות ששונו או שוכפלו כדי להתאים טוב יותר להשערה ולא כהשתקפות אמיתית של הניסויים המתוארים בעבודת המחקר. מחקר מאוחר יותר על פפטיד בטא-עמילואיד בדגימות אנושיות לא הצליח לזהות את הצורה של Aβ*56.
גילויים אלה עשויים להכפיש את עבודתו של אדם, אך אינם מביאים את שדה האלצהיימר על ברכיו.
נכון לומר שהמחקר מוטעה, אבל הסיפור של בטא-עמילואיד היה מתפתח עם או בלי הנתונים המדוברים. ובכל זאת, עד היום מדענים מנסים לזהות רמות רלוונטיות של תת-סוגים של בטא-עמילואיד בדם.
מניפולציה של תמונות אינה נדירה
אמנם זה מייאש כמדען לשמוע על החבלה התדמיתית לכאורה הזו, אבל התנהגות כזו אינה חדשה. בשנת 2016, דו”ח הציע כי אחד מכל 25 עבודות מחקר יש רמה מסוימת של מניפולציה על התמונה. מדענים צריכים לעשות יותר כדי לזהות היכן זה קרה ולחשוף את זה.
כלים חדשים זמינים כדי לעזור ל”בלשים” לחשוף הונאה, וכתבי עת עובדים קשה כדי להתמודד עם הונאת תמונות, אבל תמיד יש אנשים שיעקפו אותם כדי להציג נתונים שמתאימים להשערה מסוימת.
הם עושים זאת אך ורק כדי לקדם את הקריירה שלהם ללא התחשבות בנזק שהם עושים, לא רק לקהילת המדע אלא לאנשים המחפשים נואשות תשובות על מחלת האלצהיימר.
בעוד מדענים עדיין מחפשים לפענח את תרומתו של בטא-עמילואיד למחלת האלצהיימר, כמה אפיקים נוספים נחקרים. נכון לינואר 2022, רק 29% מהניסויים הקליניים שלב 3 (השלב הסופי של הניסויים בבני אדם) מכוונים להפחית את רמות הבטא-עמילואיד, ולכן נבחנים אפיקים נוספים המפחיתים חלק מהכיסוי השלילי הקשור למחקר הנחקר.
עוד בנושא באתר הידען:
4 Responses
מצטרף לתגובת ההקאה הרפלקסיבית שמעוררות תיאוריות קונספירציה.
ונבוך כל פעם מחדש לקרוא טקסטים שלא עברו הגהה, ובפרט “תרגומי גוגל” מסוג “…כדי לזהות היכן זה קרה ולקרוא לזה.”
כתב החידה צריך להיות מתורגם: “כדי לזהות היכן זה קרה ולחשוף את זה” (to call it…)
א. אני לא רוצה לטעון שהמגיב הראשון הוא חלילה דביל מוחלט, אבל זה בהחלט נראה כך.
ב. מצער מאוד מאוד לשמוע על זייפנות נתונים במדע. כמי שבעצמו קיבל ושלח מאמרים לביקורת עמיתים, אכן הכלים שיש לבוחן הם מוגבלים מאוד ותלויים בעיקר בחדות ובזכרון שלו. חשוב מאוד לשלב כלים של בינה מלאכותית כמסננים ראשוניים למניעת העתקות ושינויי תמונה. הכלים קיימים אך הם לא בשימוש בפועל בקרב העיתונים והעמיתים הבודקים.
זהירות תגובה של משתמש אנונימי נשמע כמו קונספירטור
פורסם מחקר שטען כי פעולה מוגברת של מערכת חיסון גורמת הגברת קצב התפרקות
תאי מוח והגברת קצב הפרשת בטא עמילואיד מעבר ליכולת לפנותו ואז מצטבר…
אג’מנט בכל זריקת חיסון גורם אלרגיה ומחולות אוטואימוניות, ויש גם צימחי מזון שהונדסו
גנטית לייצר חומרים הפועלים כאדג’מנט…
למשל יצירת פאניקה על חשבון חיסון המכונה “זריקה משולשת” – באותו ביקור נותנים
עוד שתי זריקות , בכל אחת נציגים מסורסים של גורמים לכמה מחלות – ולא בזה בעיה
אלא במנה של אדג’מנט בכל זריקה- שלוש זריקות = שלוש מנות אדג’מנט.