סיקור מקיף

שן קדומה של ילדה שהתגלתה במערה מפצחת את תעלומת האדם הדניסובי, גזע אח של האדם המודרני

האדם הדניסובי, גזע אח של האדם המודרני, חי בלאוס לפני 164,000 עד 131,000 שנים עם השלכות חשובות על אוכלוסיות מחוץ לאפריקה ואוסטרליה

תקריב שן של ילדה דניסובית. קרדיט: Fabrice Demeter (University of Copenhagen/CNRS Paris)
תקריב שן של ילדה דניסובית. קרדיט: Fabrice Demeter (University of Copenhagen/CNRS Paris)

מה מקשר בין עצם של אצבע וכמה שיניים מאובנות שהתגלו במערה בהרי אלטאי המרוחקים בסיביר ובין שן אחת שהתגלתה במערה בנופי אבן הגיר של לאוס הטרופית?

את התשובות להשאלה הזאת קבע צוות בינ"ל של חוקרים מלאוס, אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה.

השן האנושית נמצאה במקרה בסקר ארכיאולוגי באזור מרוחק של לאוס. מדענים הראו שמקורה באותה אוכלוסיית אדם קדומה שזוהתה לראשונה במערת דניסובה (ומכונה האדם הדניסובי), בהרי אלטאי בסיביר (רוסיה).

הפריט TNH2-1 מנקודות מבט שונות. קרדיט: Nature Communications

התגלית החשובה של צוות החוקרים התגלתה במסע החפירות שלו ב-2018 בצפון לאוס. המערה החדשה, Tam Ngu Hao 2, המכונה גם מערת קוברה, נמצאת ליד המערה המפורסמת Tam Pà Ling, שבה נמצא בעבר מאובנים חשובים אחרים של בני אדם (הומו ספיאנס) מלפני 70,000 שנים.

צוות המדענים הבינ"ל בטוח ששני האתרים הקדומים קשורים למגורים של דניסובים למרות אלפי הקילומטרים שמפרידים ביניהם.

מה מקשר בין עצם של אצבע וכמה שיניים מאובנות שהתגלו במערה בהרי אלטאי המרוחקים בסיביר ובין שן אחת שהתגלתה במערה בנופי אבן הגיר של לאוס?

הממצאים התפרסמו בכתב העת Nature Communications. פבריס דמטר, המחבר הראשי של המאמר ומרצה בכיר לפלאואנתרופולוגיה באוניברסיטה של קופנהגן, אומר שהמשקעים במערה הכילו שיניים של אוכלי עשב ענקיים, פילים קדומים וקרנפים, שידוע שחיו בסביבות מיוערות.

"אחרי כל העבודה הזאת – הליכה בעקבות הרמזים הרבים שכתובים במאובנים מאזורים מאוד שונים – הממצאים שלנו משמעותיים", אומר פרופסור דמטר.

"המאובן הזה הוא התגלית הראשונה של האדם הדניסובי בדרום מזרח אסיה ומראה שהדניסובים הגיעו דרומה לפחות עד לאוס. זה מתאים לעדויות הגנטיות שנמצאו באוכלוסיות מודרניות בדרום מזרח אסיה".

מבט מתוך מערת דניסובה בהרי אלטאי ברוסיה. שימו לב לצמחיה והאקלים המאוד שונים בהשוואה ללאוס.
קרדיט: Mike Morley, Flinders University

אחרי ניתוח מאוד מפורט של הצורה של השן הזאת, צוות המחקר זיהה קווי דמיון רבים לשיניים דניסוביות שנמצאו ברמה הטיבטית – המקום האחר היחיד שבו נמצאו אי פעם מאובנים דניסוביים. עולה מכך שזה היה ככל הנראה אדם דניסובי שחי לפני 164,000 עד 131,000 שנים באזור הטרופי החם של צפון לאוס.

בתוך המערה Ngu Hao 2 אפשר לראות את שרידי משקעי המערה שמלאים במאובנים.
קרדיט: Fabrice Demeter (University of Copenhagen/CNRS Paris)

"למעשה מצאנו את "האקדח המעשן" – השן הדניסובית הזאת מראה שהייתה להם פעם נוכחות רחוק כל כך דרומית בסביבת הקרסט של לאוס", אומר מייק מורלי.

המורכבות של האתר יצר  קושי לתארך והצריכה  שני צוותים – אחד תיארך את משקעי המערה סביב המאובנים והשני ביצע את התיארוך הישיר של שרידי המאובנים שנחשפו.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן