שמונת הלוויינים הזעירים הם חלק משיגור של ספייס אקס הכולל למעלה ממאה ננו לוויינים מכל רחבי העולם * רכזת מגמת הלוויינים במרכז המדעים הרצליה אומרת בראיון לאתר הידען כי בפרויקט השתתפו כ-250 תלמידים משמונה רשויות מקומיות
מחר ישוגרו שמונה לוויני תלמידים מישראל למסלול קוטבי על גבי משגר פאלקון של ספייס אקס. שמונת הלוויינים הזעירים הם חלק משיגור של ספייס אקס הכולל למעלה ממאה ננו לוויינים מכל רחבי העולם, רובם, פרט לישראלים, פרויקטים של סטודנטים ושל חברות מסחריות. במבצע המכונה על ידי ספייס אקס Transporter-3 ישוגרו למעלה ממאה מיקרו לווינים וננו לווינים לקוחות מסחריים וממשלתיים למסלול מסונכרן שמש.
את פרויקט תבל- ראשי תיבות של “תלמידים בונים לוויינים”, יזמה ומובילה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. כל שלבי התכנון, הפיתוח והבנייה של הלוויין נעשים על ידי התלמידים והתלמידות בליווי מקצועי ובניהולו של מרכז המדעים בהרצליה.
הלוויינים משמשים לניסויים בתקשורת לייזר עם כדור הארץ. הם מכילים רטרו רפלקטורים – רכיבים אופטיים שנועדו לקלוט ולהחזיר קרני לייזר שפוגעות בהם. בנוסף, הלוויינים משמשים גם לתקשורת חובבי רדיו עם כדור הארץ.
שמונה צוותים של תלמידים ותלמידות מחטיבות הביניים ברחבי הארץ השתתפו בפרויקט, 8 רשויות מקומיות, מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, מהמגזר החילוני, הדתי והלא יהודי, 8 רשויות המייצגות את הפסיפס החברתי הישראלי כולו: שער הנגב, אופקים, ירוחם, טייבה, נצרת, מעלה אדומים, גבעת שמואל וקריית אתא.
שמות הלווינים
- T1OFK אופקים
- T2YRC ירוחם
- T3TYB טייבה
- T4ATA קרית אתא
- T5SNG שער הנגב
- T6NZR נצרת
- T7ADM מעלה אדומים
- T8GBS גבעת שמואל
בכל אחת מהרשויות, לצד פיתוח ובניית הלוויין, התלמידים הקימו תשתית מתאימה: חדר נקי לבניית הלוויין, לפעילויות אינטגרציה ולבדיקת הלוויינים. תחנות תקשורת שיאפשרו מעקב אחר הלוויינים, קבלת טלמטריה ונתונים מדעיים.
גם לאחר השיגור, הלוויינים ידגימו יכולות תקשורת עם תחנות הקרקע שנבנו ברשויות המקומיות וישרתו משימות מגוונות, חל’ן קשורות למחקר מדעי. הבקרה, המעקב ועיבוד הנתונים שיתקבלו מהלוויינים – הכל יתבצע על ידי התלמידים. לפי התכנון השיגור אמור להתקיים בשעה 17:40 שעון ישראל.
בראיון לאתר הידען אמרה רכזת מגמת הלווינים במרכז המדעים הרצליה שרון משאל: בפרויקט השתתפו קבוצות משמונה רשויות כאשר כל אחת מהקבוצות בנתה את הלויין שלה. במרכז המדעים הרצליה שילבנו גם בתי ספר ללא הכרות מוקדמת עם הנושא. האתגר היה ללמד גם את המורה וגם את התלמידים להקים תשתית אנושית ופיזית בבתי הספר. במשך שלוש שנים ערכנו מפגשים שוטפים, השתלמויות וקורסים כדי להכשיר גם את המורים וגם את התלמידים. כל קבוצה התמודדה עם אתגר תכנון הלווין החל מתכנון ואפיון, פיתוח התוכנה, בניה והרכבת הלוויין ובדיקות, הכנה לשיגור. ערכו סקרי תכנון וקיבלו משוב מהצוות המקצועי על עבודתם.”
“בהיבט החינוכי , מוסיפה משאל, “התוכנית פורצת דרך בכך שבפעם הראשונה תלמידים מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים של החברה הישראלית משתתפים בפרויקט חללי. התוכנית מאפשרת להם לקחת חלק בפרויקט הנדסי אמיתי ולחוות למידה שונה מהלמידה השגרתית בבתי הספר. הפרויקט מייצר סביבת למידה אקטיבית ואטרקטיבית ותורם למוטיבציה ולרמת העניין של התלמידים.”
“הם נחשפים לכל תחום של הנדסת חלל, מתמודדים עם בעיות אמיתיות ורוכשים נסיון מעשי אמיתי מיומנויות עבודה וחשיבה ומיומניות בין אישיות שיתרמו להם גם בהמשך דרכם”.
“במשך שלוש שנים התלמידים עבדו והשקיעו. בשיא הפרויקט פרצה הקורונה והיינו צריכים להעביר את כל הלמידה לזום והתלמידים נרתמו למשימה, ולמרות עומס הבגרויות וכל השינוי שפתאום חל בחייהם הצליחו להשלים את המשימה ולעמוד ביעד.”
