סיקור מקיף

שישים שנות ישראל בחלל מהעיניים של מי שהיה שותף לעשייה

דברים שנשא פרופ' חיים אשד באירוע שהתקיים בהודו, ובהם הוא סוקר את תוכנית החלל הישראלית ממשגר השביט הראשון ועד לחלל החדש, ומדריך את ההודים מה צריך לעשות כדי להצליח בחלל

פרופ' חיים אשד, יו"ר ועדת החלל, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח
פרופ' חיים אשד, יו"ר ועדת החלל, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

ערב טוב עמיתים מכובדים, מארגנים וסטודנטים יקרים,

לכבוד הוא לי להשתתף "באירוע הטכנולוגי הבכיר" שמאורגן ע"י אוניברסיטת צ'נדיגאר כאורח כבוד להרצאת הפתיחה של כנס הטכנולוגיה TECH INVENT 2021.

אני גם מבקש להעביר לכם את הברכה והיצירתיות של תוכנית החלל הישראלית, שמשתפת פעולה עם הודו בחלל ובפרויקטים נוספים מעל ל-2 עשורים וגם ממשיכה עם התוכנית המשותפת "75 לוויני סטודנטים 2022".

אני פרופסור אשד, לשעבר ראש תוכנית החלל הביטחונית של ישראל וגם יו"ר ועדת התשתיות הלאומית לחלל החדש באקדמיה הלאומית למדעים.

כפי שכולנו מרגישים העולם כיום סובל ממגפה קשה שעוברת וריאציות שונות, אבל גם מלמדת אותנו בני האדם, שיעור חשוב בצניעות ובחמלה לאחר. ברור לנו כעת, שצריך לרתום את כל הטכנולוגיות המתקדמות ולחבור ביחד כדי ליצור עולם טוב יותר.

המצב החמור בעולם בצרוף תופעות שהן מעבר לפיזיקה הידועה כיום, מציתים שוב את התשוקה האנושית להבין טוב יותר את החוכמה העמוקה של אבותינו כפי שמופיעים בכתבי הוודות וגם בתנ"ך. דברים אלה נאמרו בעבר ע"י מהטמה גנדי, אלברט איינשטיין, וגם ע"י פרופסור רוברט אופנהיימר ראש תוכנית מנהטן, שבפיצוץ האטומי הראשון ציטט מתוך הבהגוד גיתה: "אני המוות הורס העולמות".

למזלנו, החלל כיום זמין יותר לכולנו ומדינת ישראל היא חלוצה בתחום החלל החדש ויישום שלו, מחטיבות הביניים והתיכונים עד למכללות ולאוניברסיטאות שמובילים את התחום בתנופה גדולה גם כיום בתחומים רבים, כמו ניטור מזג האויר, תקשורת קוואנטית, בינה מלאכותית, ולימוד עמוק.

ישראל נכנסה לחלל וביצעה קפיצה ענקית לאורך השנים, בעקבות בעיות בטחון וכפועל יוצא מזה נוצר הדחף לדמיין, ליצור, ולמצב את ישראל בשלישיה המובילה בעולם בנושאי יצירתיות, זאת לפי המחקר של UK RS בשנת 2019 לפי מספר הפטנטים והפרסומים בישראל כשהנושאים המובילים היו סייבר וחלל.

אני עצמי סיימתי תואר ראשון בטכניון וגם תואר שני בהנדסת חשמל באמצע שנות ה-70 ומאוחר יותר בארה"ב בהנדסת אווירונאוטית וחלל והצטרפתי בתום לימודי ליחידה הטכנולוגית במערכת הביטחון, כאשר מדינת ישראל הגיע למסקנה שהטכנולוגיה היא קטר בעל עוצמה.  הייתי גם בר מזל ,כאשר נשלחתי להשלים את התארים הגבוהים בהנדסה בעמק הסיליקון בקליפורניה.

עמק הסיליקון "המריא" בשנות ה-70 עם סטיב ג'ובס וביל גייטס וגם "אפקט אפולו" שגרם לי לאמץ את האנרגיות והאקו-סיסטם שלהם שמבוסס על שלושה עקרונות:

  • נדרש מנהיג בעל תבונה רבה (IQ) אבל גם עם חמלה (EQ).
  • נדרש צוות שעובד כולו למען מטרה ולא למען אגו.
  • נדרש לאסוף מודיעין על חזית הטכנולוגיה בעולם ואז לצעוד קדימה.

מכאן ננתח בקצרה את תוכנית החלל הישראלית שהתחילה כאשר סאדאת נשיא מצרים הופיע בישראל בחודש נובמבר 1977 והציע חוזה שלום כאשר דרישתו הבסיסית הייתה הוצאת צה"ל מחצי האי סיני. זה לא היה פשוט כלל כי גודלו של האי סיני היה פי 3 משטח מדינת ישראל, ונדרש לעקוב שמצרים לא תפר את פירוז השטח כשנפנה.

מאחר ובהסכם שלום לא ניתן היה לצלם את שטח סיני ע"י מטוסי קרב מקרוב וגם האפשרות של מטוסים ללא טייס לא הייתה מפותחת אז במידה מספקת, לכן הפתרון היחידי שהצעתי כראש מחלקת המו"פ במודיעין היה לצאת לחלל עם לווין צילום.

כמובן שיציאה לחלל בשנה זו הייתה צעד נועז, כי פעלו בו בעיקר המעצמות הגדולות בריה"מ

וארצות הברית במלחמה ראש אל ראש כדי להשיג שליטה בחלל ,ובאירופה בעיקר צרפת

פיתחה את סדרת לוויני הצילום "ספוט" ואת המשגר "דיאמנט".

ההצעה שלי לממשלה נתקלה בהתנגדות רבה עקב העלות העצומה, אבל בהדרגה עם

האינפורמציה שאספנו וגם מצאנו דרכים להוכיח בכירים במערכת וגם איך להתמודד עם סבך

הביורוקרטיה (תהליך שמוסבר בספרי "ניהול פרויקטים עתירי טכנולוגיה" שמתורגם כעת גם לאנגלית) והתוכנית אושרה בשלבים שדרשו הוכחות.

המסקנה המתבקשת מכך היא שכדי לבנות תוכנית חלל יצירתית, צריך לגייס משאבים ברמה הלאומית ולהודו יש רבים כאלה ומה שרואים בתוכנית החלל הישראלית שכוללת מגוון של יצירתיות מסדרת לוויני האופק ועד לוויני המיקרו והננו, נובעים מהדחף היצירתי.

בתחילת תוכנית החלל הישראלית, סקרנו את הלווינים האמריקאים שנראו כמו מפלצות ששקלו  5-10 טון כמו לוויני התצפית "קי-הול" שהגיעו אפילו ל-20 טון והבעיה היא שנדרש לשגר אותם עם משגר שגדול פי 100 משקל הלווין. לדוגמא כדי לשגר לווין במשקל 2 טון כמו לווין הספוט 1 הצרפתי, נדרש משגר במשקל של 200 טון שהיה מעבר ליכולת שלנו.

ישראל הייתה מוגבלת ע"י  הסכמים בן לאומיים (  (MTCRוגם הידע שלנו היה חסר וזאת למדתי במרכז החלל בצרפת כאשר השתתפתי בקורס לניהול תוכנית חלל מתקדמת וכאשר העליתי שם את האפשרות של לווין תצפית במשקל של 200 ק"ג המורים שלי גיחכו וטענו שזה מעבר ליכולת הפיזיקה.

ברור שכיום עם התפתחות החלל החדש גם בתי ספר ואוניברסיטאות יכולים להשיג גישה לחלל ולבנות בעצמם לווינים קטנים וזה מה שמדינת ישראל עושה בגדול ובעלויות נמוכות. לכאורה החלל הוא מורכב מאוד ואם נביט לדוגמא על טלסקופ האבל שגילו בו תקלה והיה צורך לתקן אותו אין כיום אפשרות כזאת ואין אפשרות לתקן לווין שנכשל. המגבלות בחלל הם הנפח והמשקל כך שכל ק"ג שיגור עולה כ-50,000 דולר, ובנוסף לנפח ולמשקל סביבת החלל אינה סלחנית עם טמפרטורות קיצוניות וקרינה חזקה וצריך לדעת איך לבנות לווינים שמתמודדים עם הבעיות האלה.

בעיה נוספת היא שישראל אינה יכולה לשגר מזרחה עם סיבוב כדור הארץ כמו שנוהגים כולם, כי השכנים שלנו ממזרח עלולים לחשוב שזהו שיגור טיל בליסטי ולא שיגור לווין ולפתח במלחמת טילים שאיננו רוצים בה או אם שיגור נכשל הלווין נופל בשטחם וזו מכשלה.

כשהצטרפתי לטכניון כאיש סגל והפקולטה הפכה להנדסת חלל ואוירונוטיקה, השקענו מאמץ

גדול בפיתוח משגר השביט שהוכח כהצלחה גדולה, וגם השיגור מערבה שדרש אמצעי בקרה ושליטה מורכבים בטיסה מעל הים התיכון הצליח מעל למשוער, כמובן שנדרשו בדרך

להגשמת תוכנית החלל גם תשתיות פיסיות כמו מרכזי אינטגרציה ובדיקות וגם תאי ואקום

ומערכי אנטנות למעקב וקליטה וגם תשתית למצלמות חלל שפיתחנו בשיתוף פעולה עם חברות שהתמחו בנושא בסטארט אפ משותף איתם.

לפיכך אם אנחנו רוצים להקים תשתית של תוכנית חלל יצירתית צריך תחילה למצוא את הגורם המממן שיוכל לשאת בעלויות התשתית לעיתים גם בשלבים שדורשים הוכחה.

בתוכנית החלל הישראלית הגורם המממן היה מערכת הביטחון ונדרשנו למאמץ גדול לשכנוע המטה הכללי ושר הביטחון.

זה אומנם לא היה קל לשכנע מערכת בירוקרטית ועקשנית אולם החלוקה לשלבים תוכיח את האפשרות להצליח וגם להחזיר את ההשקעה בנוסף ליוקרה שתוכנית חלל מוצלחת תוסיף יוקרה למדינה.

נדרש גם לשכנע את האקדמיה ואת הפרופסורים מהזרם המרכזי שההצעה לפתח לווין של 200 ק"ג בלבד עשוי לבצע את המשימה הנדרשת ובעזרת הוכחות ביניים האקדמיה השתכנעה והוכחנו שהמשימה אפשרית בין השנים 1978-1980 ומה שנותר כעת זה לשכנע את התעשיה שתשקיע מכספיה שלה במחקר ההיתכנות. תהליך השכנוע כלל תחרות בין שלוש החברות המובילות בתעשיית הבטחון הישראלית, תוך הבטחה לשיתוף של כולן בתוכנית החלל העתידית שיצא לפועל בהמשך, כתוצאה משיתוף התעשיות מדינת ישראל

מייצרת את כל מה שנדרש לחלל בייצור עצמי, מה שנראה כדמיוני בתחילת התוכנית כאשר

ישראל עסקה בחקלאות בעיקר והמעבר למדינת היי טק וסטארט אפ היה היצירתיות שאנו מוכרים בה גם בעולם  החלל מסדרת לוויני האופק בדורות השונים עד לדור הנוכחי שמוביל בטכנולוגיה המובילה שהשותפים שלנו בהודו מכירים היטב.

הצלחת לוויני האופק שמוגדרים כלוויני מיני של מאות בודדים של קילוגרמים, מיצרו תפנית עולמית והתוצאה היא שמרבית הלווינים כיום הם מסוג דומה כמו לדוגמה הלווינים של אילון

מאסק מסדרת סטאר לינק ואפילו אלה של פלנט לאבס ועוד.

תפנית נוספת שישראל יצרה בחלל העולמי הוא לווין הטכניון טכסאט שהיה לווין המיקרו הראשון במשקל של כחמישים קילוגרמים שנבנה על ידי סטודנטים ושוגר מאתר השיגור בייקונור בקזחסטן על ידי משגר רוסי מסוג זניט. הלווין כלל שישה ניסויים מדעיים שכולם הסתיימו בהצלחה: ניסוי סופר מוליכים, גלאי קרינת X,גלאי חלקיקים כבדים, מצלמות CCD

ומערכות שידור וקליטה בתחומי L, Uhf-Vhf כל זה בלווין מיקרו כחמישים קילוגרם.

יש לא מעט סיפורים על שיגור הלווין והוא הפך לפריצת דרך ונכנס לשיא גיניס כלווין הסטודנטים ששרד מעל עשרים שנה ושימש גם את תלמידי המרכזים המדעיים בהרצליה וגם בפריפריה והיה להצלחה ענקית. אם נעיף מבט על הלווינים בתוכנית החלל הישראלית נראה סוגים שונים שכל פעם יצרו צעד קדימה בחלל.

ישראל מקדמת תוכניות מדעיות גם דרך סוכנות החלל כמו לווין האולטרא סאט שתפקידו לגלות ולעקוב אחרי תופעות סופרנובה ולווין למיפוי פלנטת ונוס שנקרא "מוסר" ועוד.

לווין נוסף לניטור הסביבה ששוגר לפני מספר שנים הוא לווין "ונוס" שמנטר גידולים חקלאיים בשדות וגם נהרות ומקורות מים כדי לגלות זיהומים של שפכים תעשיתיים לפי החתימה הספקטרלית שלהם.

תחום נוסף ומעורר סקרנות הוא חקר האקסופלנטות שהתחיל עם לווין ההאבל שיצר בעבר

פריצות דרך מדהימות באסטרופיסיקה וההמשך שלו הוא ג'יימס ווב טלסקופ שהוא שלב בינייים בחלל החדש שישוגר בסוף שנה זו לנקודת לגרנג' בצל של השמש עם יכולת תצפית באינפרה אדום כדי לצפות באפשרות לסימני חיים באקסופלנטות ובעתיד נחילי לווינים זעירים ימלאו את המשימה של טלסקופים ענקיים בחלל וגם התפתחות הצ'יפים היא עצומה.

לסיכום נסקור מספר תוכניות ישראליות בתחום הננו לווינים שמפותחים על ידי מרכז המדעים בהרצליה שהוא תיכון מדעי, בשיתוף המרכז לננו לווינים באוניברסיטת תל אביב, שניהם בהנהלת ד"ר מאיר אריאל. התוכנית החלה עם דוכיפת1 הננו לווין הראשון בעולם שפותח על ידי תלמידי תיכון למטרות תקשורת והצלה ושוגר בשנת 2014 ,פעל היטב במשך חמש שנים והיה בתקשורת עם עוד 250 תחנות קרקע סביב כדור הארץ.

בשנת 2017 שוגר הלווין דוכיפת2 כדי לבדוק צפיפות פלסמה במסגרת תוכנית של האיחוד האירופי. התוצאות היו מצוינות והלווין השלים את כל המשימות ושידר את התוצאות לתחנות הקרקע. האיחוד האירופי הביע את הערכתו וגם אנחנו שמחנו שההישג הזה נעשה ע"י תלמידי התיכון. בשנה זו שיגרנו את דוכיפת 3 לתצפית על כדור הארץ ע"י המשגר ההודי וגם לווין זה היה הצלחה גדולה.

לווין נוסף ששוגר השנה הוא הלווין של אוניברסיטת תל-אביב "טאוסאט 1" שמטרתו היתה גילוי קרינה קוסמית וחלקיקים כבדים וגם הוא הצליח במשימתו.

בסוף שנה זו מתוכנן שיגור נחיל של 8 ננו לווינים שנבנו ע"י תלמידים בחטיבות הביניים בתמיכת סל"ה לניסוי בתקשורת אופטית והם יטוסו במבנה שבעתיד יחליף לווינים גדולים.

דוגמא נוספת לטיסת מבנה הוא 3 הלווינים "סמסון" של הטכניון שמתפקדים בצורה עצמאית ותוכניות ההמשך כוללות שילוב של צעירים, תיכוניסטים, סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב ומובילים בפקולטות השונות שפועלים ביחד ויוצרים מדע מתקדם. לווין כזה בראשות ד"ר מאיר אריאל נבנה באוניברסיטת תל-אביב והוא לווין שיבדוק תקשורת קוואנטית בחלל שזה הוא העתיד שיצור מהפכה בדרך שבה מחשבים עובדים.

מכאן נעבור לתובנות מתוכנית החלל הישראלית:

יצירתיות היא הגורם החשוב ביותר בחלל העתידי כי זוהי יכולת חשיבה שמובילה למוצרים בעלי ערך וזהו גם תהליך פסיכולוגי אותו ניתן ללמוד כדי ליצור רעיונות חדשניים בעלי ערך,

אני סבור שלהודו יש את כל הנתונים הטכנולוגים והמדעיים כדי לקדם יצירתיות בחלל ושיתוף הפעולה שלנו עם הודו בתחומים שונים של הביטחון והחלל במשך 2 העשורים מוכיח זאת.

וכמובן שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל-אביב בהנהגת ITCA עם התוכנית "75 לוויני סטודנטים 2022" תכלול גם תקשורת קוונטים.

לסיכום דברי האנושות נמצאת כעת בתקופה קריטית והטכנולוגיות המתקדמות בשיתוף פעולה עשויות לקרב אותנו יחד לעתיד טוב יותר שבו נפעל יחד לטובת האחרים ולא נגדם ליצירת אנושות טובה יותר.

תודה רבה לכולם ובהצלחה בכנס.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אתם רציניים? זה הבחור שיצא בהצהרה לא מזמן שחיזרים על מאדים חתמו הסכם סודי עם ארה"ב. מישהו עדיין מזמין אותו לנאום??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן