שיפור גופני בעזרת טכנולוגיה ביונית: האירופים חצויים בין תקווה וחשש

רק 12% השיבו שיתנגדו לעבוד לצד אדם שביצע שינוי שכזה, וזאת מכיוון שהם מרגישים שהשינוי מעניק להם יתרון לא הוגן. עם זאת, כמעט שניים מכל חמישה (39%) הביעו חשש שחברה בה אנשים מוסיפים לגופם רכיב טכנולוגי עלולה להפוך ללא שיוויונית

אדם ביוני.   <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
אדם ביוני. איור: depositphotos.com

כמעט מחצית (46%) מהבגירים באירופה סבורים שאנשים צריכים להיות חופשיים לשפר את גופם בעזרת טכנולוגיה – כגון שימוש באיבר או תוסף ביוני, החדרת שבב לגוף וכ"ד. עם זאת, רבים עדיין חוששים מההשפעות החברתיות ארוכות הטווח של שיפור גופני טכנולוגי שכזה – כך עולה ממחקר רחב שהזמינה חברת הסייבר קספרסקי בקרב כ-6,500 בני 18+ משבע מדינות אירופיות בתחילת החודש.

שיפור הגוף בעזרת טכנולוגיה (Human Augmentation) יכול לבוא לידי ביטוי מסיבות רפואיות – למשל אדם שנזקק לשימוש באיבר ביוני לאחר קטיעת גפיים – או בחירה עצמית של אדם להוסיף לגופו רכיב טכנולוגי – למשל החדרת שבב רדיו (RFID) לתוך הגוף.

על פי המחקר, כמעט מחצית מהאירופים (49%) "נרגשים" או "אופטימיים" ביחס לחברה עתידית הכוללת אנשים ששיפרו את עצמם באמצעות טכנולוגיה (50% מהגברים אך רק 40% מהנשים). רק 12% השיבו שיתנגדו לעבוד לצד אדם שביצע שינוי שכזה, וזאת מכיוון שהם מרגישים שהשינוי מעניק להם יתרון לא הוגן. עם זאת, כמעט שניים מכל חמישה (39%) הביעו חשש שחברה בה אנשים מוסיפים לגופם רכיב טכנולוגי עלולה להפוך ללא שיוויונית.

מהמחקר עולה כי יותר ממחצית (51%) מהאירופים אומרים כי פגשו אדם שביצע שינוי טכנולוגי בגופו. כמעט מחצית (45%) השיבו כי לא תהיה להם בעיה לצאת עם מישהו או מישהי שעברו שיפור שכזה ו-5.5 אחוזים טענו שכבר יצאו עם אדם שעבר שיפור טכנולוגי. יותר משליש טוענים כי "תמיד קיבלו" חברתית אנשים שעברו שיפור טכנולוגי בגופם ו-17% אומרים שכיום הם מקבלים כיום את התופעה הזו באופן טבעי יותר לעומת לפני עשור שנים.

לו היה בן משפחה נדרש להטמיע טכנולוגיה בגופו מטעמי בריאות, ל-38% מהמשיבים היה נוח אם מדובר היה בזרוע או רגל ביונית (ובריטניה היא המדינה המכילה ביותר מבחינה זו). בכל הקשור לשיפור טכנולוגי מרצון, כמחצית מהבוגרים בפורטוגל (56%) ובספרד (51%) אמרו שלאנשים הזכות לבחור לבצע שיפורים טכנולוגיים בגופם. בבריטניה רק 36%. כשלושה מתוך עשרה (29.5%) אמרו שיתמכו בבן משפחה אם יבחר לעשות צעד שכזה.

רק 16.5% מהאירופים רואים בבחירה להטמיע טכנולוגיה בגוף כ"מוזרה" (8 אחוזים בפורטוגל ו-30% בבריטניה) וכמעט רבע רואים במהלך כזה כ"אמיץ". קצת יותר מרבע (27%) סבורים כי אנשים שהטמיעו טכנולוגיה בגופם צריכים לקבל ייצוג בגופים ציבוריים וממשלתיים. 41% מתנגדים לכך.

ממצאי המחקר נחשפו באירוע המקוון Kaspersky Next 2021 במסגרתו התקיים דיון פתוח בנושא. באירוע השתתפו מומחי האקדמיה, כוכבת הפופ ויקטוריה מודסטה (Viktoria Modesta), שהפכה את הרגל התותבת שלה לחלק מקונספט אמנותי שלם, והבלוגרית טילי לוקי (Tilly Lockey), שנעזרת בזרוע ביונית. בדיון עלו שאלות כגון האם צריך רגולציה בתחום, תקן אבטחה להגנה מפני תקיפות סייבר והאם אנשים "משופרים" צריכים ליידע אחרים אודות מצבם.

"מצאנו שיש תמיכה רחבה בשיפור גופני בעזרת טכנולוגיה אך ישנם עדיין חששות מובנים סביב ההשלכות של הנושא על החברה", אמר מרקו פראוס, מנהל צוות המחקר והניתוח העולמי של קספרסקי. "ממשלות, מנהיגים, בכירי תעשייה ואנשים שהטמיעו שיפורים טכנולוגיים בגופים צריכים להתכנס ולגבש מדיניות בנושא כדי להבטיח שהמגמה המרתקת הזו תתפתח באופן מסודר ובטוח לכולם".

האנס ספיינס סיובלד, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת DSruptive Subdermals, שמסייעת לאנשים לשפר את גופם בעזרת טכנולוגיה הוסיף: "אל לנו לחשוב שהטכנולוגיה הזו היא פתרון שמיועד אך ורק למעטים ומיוחסים. עליה להיות זולה ונגישה לכולם, כי כולם צריכים לזכות באפשרות ליהנות מהיתרונות הגלומים בה".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. חבל על הזמן ועל הדיון, הטכנולוגיות האלה יוכנסו לשימוש אם וכאשר יבשילו כי אין שיוויון בעולם – והרי ידוע שזקנים (שלא לדבר על חולים) מאבדים יכולות מסויימות – האם זה שיוויוני להניח לחולה אלצהיימר לסבול משכחה אם אפשר להשתיל לו שבב זיכרון? ולזקן הסובל מאובדן ראיה? – ולכן אין שום סיבה שלא להיעזר למשל בעדשה תוך עינית ובהדמיה תרמית, ביכולת זיהוי פנים ושמיעה טובה בהרבה שלא לדבר על תוספת יכולת עיבוד למוח, ממש כמו שמשתמשים בקוצבי לב ומתקנים דומים. מצד שני צריך לזכור שמי שבוחר בטכנולוגיות כאלה עלול להיפגע לא רק מנגיפים רגילים אלא גם מנוזקות מחשב…..

  2. לגבי פרוטזות יתכן ורובם יעדיפו את המקור שנוכל בהמשך ליצור מתאים מגופם את אותו איבר שאינו מתפקד ,
    אבל לגבי המוח שם הסיפור יכול להיות שונה אם כי ראוי להעלות שלכאורה יש עוד שנים רבות עד שיהיו מכשירים שמתממשקים באופן רחב למוח עד אז התחום שבו זה יכנס יהיה רפואי אבל בהמשך
    ניתן גם לשאול איפה זה יעצר בכלל? כאשר ניורון עובד ב 200 הרץ מול טרנזיסטור שעובד במיליוני ומליארדי הרץ האם זה לא ידחוף אותנו לדחוק החוצה את החומר הביולוגי מול טרנזיסטורים שמורכבים מחומרים אחרים כתוצאה מלחצים תחרותיים גם אם נניח שיהיה שזה גם ידחוק החוצה חלק ממה שמיחד אותנו כאנשים? זה גם יכול לשנות האת האיזון שלנו לפגוע בניידות ובעצמאות שלנו לדוגמא אנו נצטרך כל הזמן כמו נייד להטעין את אותם רכיבים? מה אם פיזור חום של אותם רכיבים האם זה ידחוף אנשים לחיות יותר באיזורים ממוזגים כמו איזה מיינפריים?
    הנושא הזה גם דומה לשינוי גנטי גם שם הלחצים החברתים לשינוי יהיו עצומים
    הורה שיביא ילד לעולם הזה ללא שדרוג יתכן ויקבע אותו לסוג של אומללות?
    לחשוב על אדם ממוצע שיושב בכיתה עם חברה שהממוצע השכלי שלהם הוא הרבה יותר מאינשטיין
    אין לו שום סיכוי להשתלב בעולם כזה חוץ מכנותן שירותיים וגם זה לא בטוח כי יהיו רובוטים בעתיד שיבצעו את רוב העבודות הפשוטות, כמו שנאמר פה ע"י אחד המגיבים זה בהחלט יכול לאפשר "שוויון"
    אבל השאלה אם כך ישתמשו בכלים הללו כנחלת הכלל? עוד שאלה שעולה האם להורים יהיה זכות לקבוע לילדם האם הוא יעבור שדרוג או לא?

  3. אני רק רציתי לבשר לאדון מרקוס פראוס שאין מצב שועדה(!) תתכנס(!) ותגבש(!) מדיניות בנושא כדי להבטיח(!) ש"המגמה המרתקת הזו תתפתח באופן מסודר ובטוח לכולם". וגם אם האירופאים יעשו משהו סכל שכזה, איזו אומה אחרת כבר תעקוף אותם בסיבוב.

    רציתי גם לציין לכל אותם האנשים שיתנגדו לעבוד עם אדם משופר אחר שתמיד תהייה להם האפשרות החליפית להפוך המבורגרים במקדונלדס, שם כנראה לא יהיה צורך באנשים משופרים. עד שהאפשרות הזו כבר לא תהייה זמינה להם, כמובן, משום שגם היא תוחלף ע"י רובוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן