סיקור מקיף

רכב המאדים קיוריוסיטי חושף את סודות המים העתיקים שלו

קיוריוסיטי התחיל לחקור אזור חדש, שיוכל לספק עוד מידע מתי מים נוזליים נעלמו סופית מפני כוכב הלכת האדום

חקירת האפיק Gediz Vallis על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי הפיקה תובנות חדשות על עברו של כוכב הלכת, וחשפה היסטוריה אפשרית של זרימות מים ושינויי אקלים שמאתגרים דעות קודמות על הצחיחות של המאדים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
חקירת האפיק Gediz Vallis על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי הפיקה תובנות חדשות על עברו של כוכב הלכת, וחשפה היסטוריה אפשרית של זרימות מים ושינויי אקלים שמאתגרים דעות קודמות על הצחיחות של המאדים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS

רכב המאדים קיוריוסיטי התחיל לחקור אזור חדש, שיוכל לספק עוד מידע מתי מים נוזליים נעלמו סופית מפני כוכב הלכת האדום. לפני מיליארדי שנים, מאדים היה הרבה יותר רטוב וכנראה יותר חם מאשר היום. קיוריוסיטי מקבל מבט חדש על העבר הזה שדמה יותר לכדור הארץ כשהוא נוסע לאורך האפיק Gediz Vallis ובסופו של דבר יחצה אותו – צורת קרקע מתפתלת דמויית נחש שכפי שהיא נראית מהחלל כנראה נחצבה על ידי נהר עתיק.

האפשרות הזאת מסקרנת את המדענים. הצוות של קיוריוסיטי מחפש הוכחה שתוכל לאמת איך האפיק נחצב לתוך סלע השתית שמתחת. צידי האפיק תלולים מספיק כדי לשלול, לדעת הצוות, שהרוח יצרה אותו. אבל לזרימות של שפוכת (גלישה מהירה של קרקע רטובה) או לנהר שנושא סלעים ומשקעים יכולה הייתה להיות מספיק אנרגיה כדי לחצוב לתוך סלע השתית. אחרי שהאפיק נוצר, הוא התמלא בסלעים ושפוכת אחרת. המדענים גם להוטים לדעת האם החומר הזה הועבר על ידי זרימות של שפוכת או על ידי מפולות יבשות.

אחרי שהגיע לאפיק Gediz Vallis, קיוריוסיטי צילם את התמונה הפנורמית הזאת באמצעות אחת ממצלמות הניווט השחור-לבן שלו ב-3 בפברואר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
אחרי שהגיע לאפיק Gediz Vallis, קיוריוסיטי צילם את התמונה הפנורמית הזאת באמצעות אחת ממצלמות הניווט השחור-לבן שלו ב-3 בפברואר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

מאז 2014 קיוריוסיטי מטפס למרגלות הר שארפ, המתנשא לגובה של חמישה ק”מ מעל קרקעית מכתש גייל. השכבות באזור הנמוך הזה של ההר, שנוצרו לפני מיליוני שנים כשהאקלים במאדים השתנה, נותנות למדענים אמצעי לחקור איך הנוכחות של מים ושל המרכיבים הכימיים הנחוצים לקיום חיים השתנו עם הזמן.

החקירה המלאה של האפיק תארך חודשים, והמידע שהמדענים יגלו יוכל לשנות את ציר הזמן של היווצרות ההר.

אחר שהרוח והמים השקיעו את שכבות המשקעים של תחתית הר שארפ, הסחיפה שחקה אותם וחשפה את השכבות שנראות היום. רק אחרי התהליכים הממושכים האלה – וגם תקופות מאוד יבשות שבהן פני השטח של הר שארפ היו מדבר חול – האפיק של Gediz Vallis יכול היה להיחצב.

המדענים חושבים שהסלעים ושאר השפוכות שמילאו את האפיק לאחר מכן הגיעו ממקומות גבוהים יותר בהר, שאליהם קיוריוסיטי לעולם לא יגיע, והם מאפשרים לצוות להעיף מבט על סוגי החומר שעשויים להיות שם למעלה.

https://www.youtube.com/watch?list=PLTiv_XWHnOZpzQKYC6nLf6M9AuBbng_O8&v=XPmVS-ARNPM

המסלול התלול שבו קיוריוסיטי נסע כדי להגיע לערוץ Gediz Vallis מצוין בצהוב בהחזיה הזאת. מימין למטה נמצאת הנקודה שבה הרכב פנה כדי להביט מקרוב ברכס שנוצר לפני זמן רב על ידי זרמי שפוכת ממעלה הר שארפ. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/UC Berkeley
המסלול התלול שבו קיוריוסיטי נסע כדי להגיע לערוץ Gediz Vallis מצוין בצהוב בהחזיה הזאת. מימין למטה נמצאת הנקודה שבה הרכב פנה כדי להביט מקרוב ברכס שנוצר לפני זמן רב על ידי זרמי שפוכת ממעלה הר שארפ. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/UC Berkeley

“אם האפיק או ערימת השפוכת נוצרו על ידי מים נוזליים, זה באמת מעניין. המשמעות היא שבשלב די מאוחר בהיסטוריה של הר שארפ – אחרי תקופת יובש ארוכה – המים חזרו, ובגדול”, אמר אשווין ואסאבדה, מדען בפרויקט קיוריוסיטי.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.