סיקור מקיף

רובוט ליווה את מפגש ראשי ממשלות יפאן וצ'כיה בפראג * רובוקונקו ואסימו בעולם החדש

שתי מטרות הציב לעצמו בחייו הוגו דה-גאריס: לפתח מכונות על-אינטליגנטיות, ארטילקטים בפיו, ולהזהיר את האנושות מפני מלחמת העולם שתפרוץ בגללן

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/asimoroboco.html

23/8/2003

אורח יוצא דופן התלווה לביקורם של ראשי ממשלות יפאן וצ'כיה בפראג ב-20 באוגוסט 2003 – רובוט מדבר ששמו "אסימו". אסימו יודע לדבר צ'כית ויפאנית, ללכת ולזהות קולות. ר"מ יפאן, ג'ונאיצ'ירו קואיזומי, החליט להביא את הרובוט כמחווה לסופר הצ'כי קרל צ'פק שהמציא את המלה רובוט במחזהו מ-RUR ,1921 – הרובוטים האוניברסליים של רוסום (בתצלום: קואיזומי והרובוט)


האורח בארוחת הערב המדינית: רובוט

יום שישי, 22 באוגוסט 2003, 0:19 מאת: מערכת וואלה!


ראש ממשלת יפן הביא עמו לפראג את הרובוט דמוי האדם המתקדם ביותר בעולם, אסימו; הסיבה: אות הוקרה לצ'כיה בה הומצאה המילה רובוט בשנת 1921

רובוט מדבר בשם אסימו היה האורח המיוחד בארוחת ערב רשמית שנערכה בפראג בין מנהיגי יפן וצ'כיה. הרובוט נכנס לחדר ולחץ את ידיהם של ראש ממשלת יפן, ג'ונאיצ'ירו קואיזומי, וראש ממשלת צ'כיה, ולדימיר ספידלה. לאחר מכן אמר אסימו בצ'כית: "הגעתי לרפובליקה הצ'כית, בה הומצאה המילה רובוט, יחד עם ראש הממשלה קואיזומי, כשליח רצון טוב של יפן".

פרסומתאסימו, הרובוט דמוי האדם המתקדם ביותר בעולם, מדבר יפנית וצ'כית. הוא גם מסוגל לעלות במדרגות לזהות קולות. בבי.בי.סי דווח כי ראש הממשלה היפני החליט להביא עמו את הרובוט, המיוצר בחברת הונדה, כאות הוקרה לסופר הצ'כי קראל צ'אפק.

הסופר המציא את המילה רובוט בשנת 1921, במחזה בו הציג את רעיון היצורים דמויי אדם המסוגלים לחזור על פעולות משעממות. המילה רובוט מקורה במילה הצ'כית רובוטה, שמשמעותה עבודת פרך. ביקורו בין היומיים של קואיזומי בבירה הצ'כית יחתום מסע בן שבוע באירופה, במהלכו ביקר גם בגרמניה ובפולין.

מאת רותם קובנר


רובוקונקו ואסימו בעולם החדש

12/1/2001
כאשר בא ליפאן לפני שמונה שנים, הוגו דה-גאריס מיד משך אליו תשומת לב. בצוקובה, המכונה עיר המדע היפאנית, דבר בואו של כל מערבי חדש עבר מפה לאוזן, אך דה-גאריס היה שונה מרוב המדענים הזרים, ששהו בעיר זמן קצר בלבד. בביטחון עצמי רב הציג עצמו כדמות מפתח בתחום פיתוח הרובוטים והצהיר שישתקע ביפאן עד שיסיים את פיתוחה של מכונה אנושית.
באותה עת הובילה יפאן בתחום הרובוטים לצורכי תעשייה, אך לאחר כישלון פרויקט מחשבי העל, "הדור החמישי", פשטה פסימיות בקרב אנשי הפיתוח היפאנים. הפיגור בתחום התוכנה וההנדסה הגנטית הביא את קברניטי הקהילה לפתוח את מעבדותיהם לפני מדענים זרים. דה-גאריס היה אחד מאלה, והסכומים העצומים שהציעה יפאן למחקרו הביאו אותו למסקנה שרק שם יוכל להשלימו.

במפגשיו החברתיים מיהר דה-גאריס לחשוף את האובססיה של חייו. לאחר הקדמה קצרה נהג להציג לבני שיחו המתעניינים מאמר שפירסם ב-1989 בכתב העת המקצועי "Al Magazine", ובו שטח את חששו מהופעתם העתידית של יצורים מלאכותיים ואינטליגנטים מעשה ידי אדם. דה-גאריס, ששימש באותה עת ראש יחידת המחקר של בינה מלאכותית באוניברסיטת בריסל, טען שלנושא זה יהיו השלכות ניכרות על חיינו כבר בתוך שנים ספורות.

בהתבסס על קצב התפתחות המחשוב, ירידת מחיר המעבדים וכמה פריצות דרך טכנולוגיות שניצניהן נראו כבר בשלהי שנות השמונים – ניבא דה-גאריס שבמשך המאה ה-21 יתאפשר פיתוחן של מכונות על-אינטליגנטיות, "ארטילקטים" (אינטלקט מלאכותי), כפי שכינה אותן. הוא העריך, שכבר בשנת 2010 תיבנה מכונה בעלת קיבולת זיכרון אנושית, ואחר כך יגברו בהתמדה ביצועי המכונה המקבילית ומחירה ילך ויירד. המגע הראשוני של האדם עם מכונות אינטליגנטיות, טען במאמר, יחל כבר בשנים הקרובות; תחילה יופיעו מערכות שיחה בשימוש מסחרי שיוכלו לזהות קולות ולהגיב לפקודות פשוטות של בעליהן. עם הזמן יגדל התחכום של המכונות עד שיום אחד ייווכחו הבריות שיש להן קשר ויחסים עם מחשביהן.

התחום השני שתחול בו מהפכה מהירה יהיה רובוטים לשימוש ביתי, שיספקו מגוון של שירותים ובידור. ארטילקטים נייחים וניידים יהיו כה נפוצים, שחיינו ישתנו בתכלית ולמעשה ינוהלו על ידם.

התפתחות הארטילקטים תוביל בהכרח למשבר, ודה-גאריס הציע שני תסריטים אפשריים. לפי הראשון, תתפלג האנושות לשני מחנות. בצד אחד יהיו "הארציים", אנשים המאמינים שיצורי אנוש הם המטרה ולא האמצעי, ושהאדם צריך להישאר היצור השליט בכדור הארץ. בצד האחר יהיו "הקוסמיים", הטוענים שעל האדם לאפשר לארטילקטים לפתח את עצמם בכדור הארץ – ולברוח בעצמו לחלל. המאבק האידיאולוגי יגבר ככל שהארטילקטים יהיו מתוחכמים יותר, עד שבשלב מסוים עלולה לפרוץ מלחמה כוללת בין שתי הקבוצות.

לפי התסריט השני, פסימי עוד יותר, ישתלטו הארטילקטים בהדרגה על החברה האנושית. ייתכן שיתעלמו מאתנו או יתייחסו אלינו כאל חיית שעשועים. ייתכן שיחליטו להשמידנו, כפי שאנו נוהגים בחרקים מזיקים.

בסכמו את מסקנותיו הדרמטיות, קרא דה-גאריס ב-1989 לכינוס ועידה בינלאומית ובין-תחומית שתדון הן בהתפתחויות הצפויות והן בהשלכות האפשריות של המשך המחקר בבינה מלאכותית. הוא חש באופן מכאיב, כך כתב, שאנו חוצים מבלי משים אותה נקודה שבה ניצבו מדעני האטום במשך שנות השלושים, מתחילים להבין את הטמון בתגובת השרשרת הגרעינית. אם דיון שכזה היה מתקיים באותה שעה, טען, ייתכן שתיבת פנדורה היתה נותרת חתומה בנקודה שהיה אפשר עדיין לעצור.

המעבר מהתיאור הטכנולוגי לתסריטים האפוקליפטיים הביא את שומעיו של דה-גאריס להרים גבה. עצם כתיבתם בידי איש מקצוע מהמובילים בתחום הפך אותם אמנם לקריאת אזהרה רמה, אך האיש בעל הלהט המשיחי יצר תחושה של חוסר אמינות. לאחר היכרות נוספת עמו, הוא נראה בעיני כהתגלמותו של הגאון האקסצנטרי ואולי המטורף. מרוכז כולו במטרותיו המדעיות נהג דה-גאריס לפעמים כילד מפונק ואגואיסטי לצד אשתו המבוגרת ממנו בשנים רבות. כישוריו הטכנולוגיים עדיין לא היו מוכחים אז וניכר בו שהוא חסר רגישות חברתית ואישית. לנוכח היפאנים המסוגרים שסביבו, בלטה אישיותו רבת הניגודים למרחוק. לרגע היה יכול להיות פסנתרן בחסד, רקדן מתחשב ואיש חברה מקסים, ורגע לאחר מכן היה עשוי להתנתק מסביבתו ולהיאטם במחשבותיו. ייתכן, כך נראה, שכל האובססיה שלו בנוגע לעתיד האנושות לא היתה אלא תרגיל תקשורתי מוצלח המשרת את מטרותיו המקצועיות.

בראיון שקיימתי עמו לפני כמה שנים עלתה השאלה כיצד ייתכן שהוא, המזהיר מפני שואת הארטילקטים, בא ליפאן כדי להוביל את פיתוחם. דה-גאריס לא נראה נבוך. הארטילקטים הם משאת חייו, הצהיר בחיוך ואף הודה שאם ייאסר המשך פיתוחם, לא יהסס לרדת למחתרת. זמן קצר לאחר הראיון הזה עבר לעבוד במכון מחקר בפאתי קיוטו, שם ניהל צוות של "בוני מוחות".

ארבע שנים לאחר מכן ניצבה אזהרתו של דה-גאריס במבחנה הציבורי הראשון. בראשית 1996 עמדה להיפתח סדרת המשחקים בין גארי קספרוב, אלוף העולם הבלתי מעורער אז בשחמט, למחשב העל "כחול עמוק" של חברת יבמ. לפני המשחק טען קספרוב שבקצב פיתוחו הנוכחי עשוי המחשב לנצחו בשנת 2010 ואולי לעולם לא. המחשב מצדו לא התרשם מהצהרות יריבו וניצח במשחק הראשון תוך כדי קבלת החלטות ששחמטאים מנוסים הגדירו כבעלות "סיכויים מטורפים". קספרוב ניצח לבסוף בסדרה, אך המסר הועבר – זה רק עניין של זמן.

בראשית 1999, בכתבה במוסף האינטרנט של "הארץ" שהתבססה על אתר האינטרנט שלו, בישר דה-גאריס שרובוקונקו (ביפאנית – רובוט-חתול), החתול המלאכותי שעליו עבדה שש שנים "הקבוצה לבניית מוחות", יושלם בקרוב. אף שמוחו של רובוקונקו מכיל הרבה פחות נוירונים וירטואליים ממה שתוכנן בראשית הפרויקט, דיווחיו של דה-גאריס מרמזים שתהליך "הצמחת" המוח המלאכותי נכנס לשלב חסר תקדים, אם כי רובוקונקו, שהיה אמור לשמש רק להדגמת הטכנולוגיה, נותר חסוי עד עתה. בינתיים חלו אשתקד תמורות מפתיעות גם בשוק הרובוטים לצרכים מסחריים-בידוריים. ביפאן שיווקה חברת סוני כלבלב צעצוע ושמו אייבו. רובוט פשטני זה שנמכר ב-2,500 דולר חשף את הפוטנציאל העצום הטמון בשוק והצמיח מיד אין-ספור חיקויים.

בסתיו השנה נראה לפתע פתאום שרובוקונקו ואייבו הם רק אבנים ספורות במטר של מטאורים ושהשלב הראשון בנבואתו של דה-גאריס אכן מתחיל לקרום עור וגידים. בעיתונות התפרסמו יותר ויותר כתבות על רובוטים חדשים לשימוש ביתי ונדמה כאילו נפרץ מחסום סמוי בהתפתחותם. סוני שיווקה את "הרובוט החבר העולמי" שאינו מסוגל עדיין לנקות את הבית, אך יודע לבעוט בכדור ולרקוד, וחברת הונדה השיקה את "אסימו", רובוט בידורי ששמו הוא מחווה לאייזיק אסימוב. כלי התקשורת החלו לעסוק בנושא בקדחתנות תוך כדי נגיעה בעיקר בהיבטים המסחריים, אך גם בשאלות אתיות הקשורות לנפשם של הרובוטים ומותר האדם מן המכונה.

שנת המילניום היתה גם נקודת מפנה לדה-גאריס שעזב את יפאן, הרבה לפני שתיכנן, בדרכו לנהל קבוצה של בניית מוח במעבדה הפרטית "סטרלאב" בבריסל. הוא אינו אומר מה השתבש בארץ התקציבים האין-סופיים, אך ברור שלא נטה חיבה יתרה לחברה היפאנית ובמיוחד לקהילתה המדעית. סביר שגם היפאנים לא אהבו את האיש שהביע בפומבי את דעותיו השליליות עליהם ובמאמר באינטרנט אף קבע נחרצות שהיפאנים אינם יודעים מהי מולטי-אורגזמה. כיום, אלמן בן 53, הוא עדיין טוען בלהט ששתי מטרות חייו הן לפתח ארטילקטים ולהזהיר את האנושות מפני מלחמת העולם שתפרוץ סביב שאלת הארטילקטים.

מלחמה זו מתרחשת למעשה כבר יותר מעשור במוחו הקודח של דה-גאריס, שכמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד עושה כל אשר בידו לפתח את הטכנולוגיה ובד בבד מעלה תהיות פילוסופיות שטחיות בדבר משמעותה מבלי שיש לו כל כוונה להציג תשובות. אם יתגשמו נבואותיו בעשורים הקרובים ואם לא, אין ספק שרובוטים אכן ייקחו חלק פעיל יותר ויותר בעולמנו והקו החד המפריד בין אדם למכונה ילך וייטשטש. לדה-גאריס אין תשובות בעניין; הוא משמש רק משל לאי-יכולת האנושית לעמוד בפני הסקרנות והחומרנות. האדם והעולם כולו נתונים במסלול של התפתחות בלתי פוסקת, שאיש אינו יכול לומר לאן היא מובילה.
{הופיע בעיתון הארץ, 12/1/2001}

ידען הרובוטיקה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~318365322~~~65&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן